אמא שלי נפטרה ואני לא יודעת איך להמשיך את החיים שלי מפה! היא הדבר הכי יקר שלי אני רוצה עכשיו שתחבק אותי ותגיד לי שהכל יהיה בסדר. אני כל כך מתגעגעת עליה היא פשוט הלכה לי והשאירה אותי לבד! איך ממשיכים לחיות מפה?! זה קרה היום בבוקר לשואלים מתי...

מנסים להמשיך הלאה, אני יודעת איך זה שמישהו נפטר או מת לך, זה קשה בהתחלה אבל עם הזמן זה עובר לך. את יכולה להנציח אותה, לתת לילדים שיהיו לך את השם שלה, לומר עליה קדיש, לשבת שבעה עליה ולזכור אותה לטובה, אני יודעת איך זה, אני עברתי את זה שסבתא שלי נפטרה אז, אני הצלחתי להתגבר על זה, גם את יכולה :)

אני משתתפת בצערך! אני פה לכל דבר! אל תהססי אפילו

וואוו משתתף בצערך: (
אבל תקשיבי החיים ממשיכים
זה קרה לכל כך הרבה אנשים וגם אנשים שעברו את השואה שכל המשפחה שלהם נפטרה והם המשיכו והביאו ילדים ומשפחה את צריכה לדאוג לילדה שלך שזה לא יקרה שוב
אני כל כך מצטער מלכתי

משתתף בצערך.
אני מצתער על אמא שלך, אבל את צריכה לתת לה להמשיך הלאה.
אם זה כבר קרה, אין שום סיבה להמשיך ולהיתקע.
היא תמיד תהיה איתך.
מקווה שתתגברי על זה.

שואל השאלה:
אין לי ילדה אני בת 14...

לפחות שיהיו לך ילדים, תקראי לבת שלך בשמה, או משהו קדיש, אני יודעת איך זה ואני עברתי את זה, נכון שזה קשה ולא קל אבל עברתי את זה ואם אני הצלחתי גם את יכולה, זה מה שהיא הייתה רוצה שתעשי עכשיו :)

שואל השאלה:
אני מתגעגעת עליה אני רוצה רק חיבוק ונשיקה אחרונים אני כל כך מתגעגעת איך אפשר להיפרד מה זאת שסחבה אתכם 9 חודשים בבטן מה זאת שהביאה אתכם לחיים מה זאת שתהפוך עולמות שיהיה לכם טוב! איך?!

היא תהיה אתך בלב, אפשר, ממשיכים הלאה, זה לא קל בהתחלה ולא פשוט, אבל אי אפשר להיות עצובים כל הזמן, נוצרים את הזיכרונות בלב וממשיכים הלאה, למענה. אני יודעת איך זה באמת, לי היה ניסון בזה שסבתא שלי נפטרה אז.. אז תאמיני לי שאני אומרת לך שאפשר, זה עניין של זמן.

וואו אני כל כך מצטערת בשבילך
אני בגילך ואני לא אוכל להבין את כמות הצער הזאת שיש לך כרגע. במיוחד בגיל הזה..
אם יש לך דמות אימהית אחרת כמו דודה/בת דודה/סבתא/אחות או אפילו אבא שלך- תתחברי לדמות המסוימת הזאת. אני משתתפת בצערך, ואני מאחלת לך לעבור את התקופה הקשה הזאתי.. אני יודעת שיהיה לך קשה, אבל את תעברי את זה תאמיני לי.
בקיץ נפטר לי הכלב ואני יודעת שתחשבי "כולה כלב מה" אבל אני חוויתי טראומה ענקית וזה כאב לי כל כך אפילו כמו לאבד בן אדם זה כאב לי. כאילו איבדתי אח קטן.
זה עדיין חסר לי בלב ואני לפעמים מתפרקת ובוכה, אבל אני באמת במצב יותר טוב..
הכאב לא יעבור אולי יתמוגג במקצת
היא תמיד תהיה איתך בלב
היא אהבה אותך מאד ואת אהבת אותה
אבל זה חלק מהחיים
היא בכל במקרה הייתה אמורה ללכת לעולמה בשלב מסוים
רק שאצלך זה קרה כה מוקדם.. אבל קרה.
תני לזה להשתחרר- היא תשמור עליך בכל מה שתעשי.
אפילו תוכלי לדבר איתה, רק את והיא, כשיהיה לך קשה
מאחלת לך כל טוב
אם את רוצה בואי נדבר בפרטי

קודם כל. זכרונה לברכה
ואת יודעת להסתגר בחדר, לבכות כאלה...

נפטרה^
אהמ
החיים קשים לפעמים, העולם לא תמיד מסביר אלינו פנים.
נכון, איבדת בנאדם יקר, ומאוד קשה לגדול בלי אהבה של אמא, מנסיון אני יודעת.
את תחיי
ואת תעברי את זה
החא תשאר בלב שלך לתמיד, ולמרות האובדן את מוכרחה לעבור הלאה
יקח זמן
אמנם החיים נראים ממש קשים וזה נדמה כאילו שזה לעולם לא יחלוף, העצב הזה
אבל הוא יחלוף
קרה לי דבר דומה עם סבתא שלי
אני תמיד אזכור אותה, אבל אני יודעת שהחא הייתה רוצה שאעבור הלאה ואהיה מאושרת וככה גם אמא שלך
לא יודעת מה לגביי גן עדן וגיהנום
אבל אני הייתי רוצה להאמין שהיא למעלה שומרת עליך

דבר ראשון אני ממש משתתף בצערך ובוכה יחד איתך כי לאבד אמא זה ממש לא קל,
ולשאלה שלך יקח לך הרבה זמן להשלים את החסר זאת אמא, היא לא ניתנת להחלפה, מאחל לך רק שמחה ואושר כל ימי חייך ושלא תדעי עוד ימים מצערים בחייך!

אני משתתפת בצערך אני מבינה את הכאב ( למרות שלא חוויתי את זה) תישארי חזקה הכול הייה בסדר אני בטוחה שיש לך משפחה מדהימה שתשאיר אותך חזקה.

אתה דפוק^ (אנונימי)
כשמישהו אצלי נפטר גם בבוקר אני כל היום בכיתי עם כל הכאב שלי
אני פשוט רציתי למות ואני בכיתי במשך 6 שעות ברצף
נרדמתי ובכיתי נרדמתי ובכיתי ככה כל היום
כתבתי שאלה בערב על זה שאני לא יודעת איך להתגבר על זה יותר..
למה שהיא ישר תרשום שאלה?
"הו לפני דקה זה קרה"
לא שמעת על בכי? על כאב? היא נרגעה וכתבה
בדיוק מה שקרה לי.

וואי מצטערת לשמוע משתתפת בצערך
היא תמיד תשמור עליך ממעלה והיא תהיה גאה בך למעלה אבל אין מה לעשות
היא תמיד תשמור עליך ממעלה והיא תאמין בך והיא רואה אותך כל הזמן
וקרה לי שמישהו קרוב נפטר והיה לי קשה ונכון שקשה שמישהו קרוב הלך לעולמו ותישארי חזקה
אם את רוצה לדבר איתי בפרטי אני תמיד פה

תחשבי שאת האמא.
ואת מתה
היית רוצה שהבת שלך תהיה בדיכאון כל החיים?
זה ממש קשה אבל צריך להמשיך הלאה...

באמת שהזלתי דמעה, זה ממש קשה לשמוע במיוחד עם התיאור שלך
רק שאת מאבדת משהו את יודעת להעריך אותו:

זכרי משהו, אנחנו פה.
הדבר היחיד שאנחנו יכולים לעשות זה לתמוך, הזמן יעשה את שלו וכוח הרצון שלך
אמא שלך שומרת עליך עכשיו מלמעלה

תהיה חזקה

ואו באמת שממש ריגשת אותי, אני משתתפת בצערך. יהי זכרה ברוך ת. נ. צ. ב. ה
אני כל כך עצובה בשבילך. אם את צריכה משהו אני תמיד כאן! אל תהססי לשלוח הודעה<3
תהיי חזקה!

גם אמא שלי נפטרה כשהייתי בת 12 וחצי אם את רוצה לדבר אני כאן

את יכולה לעבור את זה, בהצלחה ושלא תדעי עוד צער, מניסיון זה עובר

אני משתתפת בצערך, תהיי חזקה כמה שאת יכולה.
אני לא יודעת מה זה לאבד אימא ומקווה שזה לא יהיה עלינו, אבל אני יודעת שאמא שלך תמיד איתך, אפילו אם את לא רואה אותה.
אמא שלך במקום יותר טוב, ותמיד מתבוננת ושומרת עליך.
ואני מניחה שאמא שלך רוצה לראות אותך מתקדמת בחייך.
ושוב את לא לבד, אם את מרגישה לבד, לכי אל הקבר שלה ופשוט תפרקי הכול, תדברי איתה.

אני מישתתפת בצערך:(

אני משתתף בצערך
אני יודע שאת בטח מרגישה שהכל מתפרק, שהחיים שלך נעצרו ואת לא תוכלי להמשיך הלאה. אין תחליף לאהבה של אמא וכל מה שאת מרגישה נורמלי ובסדר לחלוטין. הזמן מרפא הכל, החיים ממשיכים ולפעמים פשוט צריך לקום ולהמשיך הלאה. במשך 14 שנים היא חיה בידיעה שהיא מגדלת אותך ואני בטוח שהיא גאה בך. תקיפי את עצמך במשפחה וחברים, תשפכי הכל החוצה וכשתרגישי מוכנה תמשיכי. סבא שלי נפטר לפני כשנה ואהבתי ואני עדיין אוהב אותו אפילו יותר מאבא שלי. זה עדיין כואב לי אבל מה שנתן לי את הכוח להמשיך זה העובדה שטוב לו והוא לא סבל. אני מאמין שאמא שלך הכי הייתה רוצה שתמשיכי הלאה וזה בסדר להיות עצובה. את בסך הכל בן אדם כמו כולנו :)

אני משתתפת בצערך מאוד ריגשת אותי. אני בטוחה שאת חזקה ואת תעברי את זה והיא תמיד תמיד בלב שלך ואת תתאוששי ותצאי יותר מחוזקת ממה שנראה לך, אל תתני לכלום לשבור אותך היא צופה בך מלמעלה ורוצה שיהיה לך טוב, אני בטוחה!
אם את רוצה לדבר אני כאן בשבילך <3

מה הקטע עם המינוסים? אני מנסה לעודד אותה! אני באמת עברתי את זה בעבר, לא משקרת ואני באמת יודעת איך זה, רצינית לגמרי. סבתא שלי נפטרה אז ואני יודעת איך הרגשה הזו והחוויה הזו, אבל את יכולה לקרוא לילדה שלך בשם שלה, או לעשות שבעה עליה וכל זה, אם בא לך וזה באמת עובר ובאמת יש לי ניסיון בזה, לא הייתי משקרת לך..

אנשים אני באמת יודעת איך זה, מי שם לי? אני יודעת איך זה מרגיש, אני עברתי את זה קל, אחיות שלי לא וגם לא אימא שלי ודודות שלי, זה היה לנו קשה אבל עברנו את זה אז אני אומרת לך ממישהי שבאמת יודעת איך זה ויש לה ניסיון בזה ולא משקרת לך, שאני יודעת שאפשר לעבור את זה. את יכולה ואת מסוגלת! אני הכי מאמינה בך לגמרי..

נכון אבל הוא באמת נרפא אצלנו זה נרפא וזה לא כואב יותר, אנו השלמנו עם זה והמשכנו הלאה, תקראי לילדה שלך בשם שלה, תעשי אלבום תמונות שלה. את יכולה להתגבר על זה, עם הזמן את תלמדי איך.. לוקח לזה זמן וזה לא קל לעבור את זה אבל מתישהו מגיע שלב שבו צריך להשלים ולהמשיך הלאה ולזכור שמי שאהבנו תמיד יהיה בלבנו וככה זה יהיה תמיד :)

וואו.. כולי צמרמורת.. משתתפת בצערך ממש אני הבן אדם שהכי קשור לאמא שלי בעולם ורק לחשוב על יום בלעדייה עושה לי רע. אם מה שעוזר לך לשחרר זה לבכות אז תבכי. אם את מעדיפה שלא להיות עמוק בדיכאון אז פשוט תיכתבי עליה או משהו שיעזור לך. באמת שאני כל כך עצובה לשמוע, אני עם דמעות בעיניים, ריגשת אותי. לכל דבר אני פה אם תרצי.

את יודעת אני לא אבוא ואגיד לך דיי דיי זה יעבור אל תדאגי יהיה בסדר אבל אני אגיד לך את האמת נכון תהיה לך תקופה קשה מאוד ואפילו נוראית אבל את תעברי אותה ואימא שלך תהיה לצידך כל הדרך אומנם לא פיזית אבל היא תמיד מסתכלת עליך אני מוכנה לעבור איתך את המסע הזה אני לא יכולה לתאר בכלל מה זה לאבד אמא ואת חזקה אני בטוחה בזה ואת לא תפלי כי אימא שלך לא תתן לך אימא שלך רוצה אותך עכשיו חזקה תזכרי בה כל הזמן שהיא איתך אני משתתפת בצערך ובאמת שאני רוצה לעזור לך באמת תשלחי הודעה בכל דקה שעה ימים מתי שבא לך
יהי זכרה ברוך!

את יכולה לכתוב לה מכתב ולהקריא את זה בשבעה שלה, תהיי חזקה, רק הזמן יכול לרפא את זה, נכון שזה לא תמיד קל לעבור את זה, זה מפחיד אבל מתישהו זה נעלם, זה כואב נכון ואני לא אכחיש את זה שביום שבו סבתא שלי נפטרה, לפני זה, שהיא הייתה בבית חולים והתקשרו אלינו אז, הייתה לי תחושה שהיא תמות או משהו כזה, חשבתי ככה וזה קרה ביום שישי שהיה, אני יכולה לתאר לך איך אחותי הרגישה, דודות שלי, דודים וכל המשפחה שלי הרגישה אז, זה לא היה נעים אבל עברנו את זה, עשינו עליה שבעה, קראנו קדיש לזכרה וכל זה, היינו ביחד בבית הישן והחדש שלנו, אירחנו אנשים והם באו אלינו וגם עזרנו בהכנה לזה, הצלחנו איכשהו להתחזק אחרי זה, וזו הייתה הפעם הראשונה שאני עברתי את זה וגם שאני הייתי בבית עלמין. חוויה לא קלה אבל זה עבר לנו. אנו זוכרים אותה כל הזמן. אני בטוחה שגם את יכולה לעבור את זה מתישהו, ייקח לך כמה זמן לעבור את זה, זה לא היה קל או פשוט אבל בסופו של דבר, את תצליחי, תקחי את הזמן קצת, תהיי עם המשפחה שלך ותעזרי להם בהלוויה או בשבעה, תדברו עליה דברים טובים, עשו משהו לזכרה, תזכרו אותה תמיד. וזה תמיד יישאר בלב שלכם מה שהיא עשתה למענכם ובשבילכם תמיד..

גם אבא שלי נפטר לא מזמן.. כואבת את כאבך ומשתתפת בצערך

אהובה... בתקופה הקרובה מותר לך לשחרר הכל. תבכי, תצרחי, תוציאי הכל. הכל, אבל אל תתמוטטי, אל תפלי לדיכאוןאל תשקעי בצער בכזב ובכלום, אל תרדי לתהום הזו שיהיה לך קשה לצאת ממנה.

זה דבר שקרה, זה דבר שישפיע לך לאורך כל החיים מאוד, זה תמיד יהיה כואב אבל חשוב שתדעי שבתקופה הקרובה, שזה עוד עדיין טרי, הכאב הכי חזק. וזה יעבור כל עוד לא תתמוטטי. כל עוד תתקדמי. זה קשה, זה מייאש, צריך המון מוטיבציה וכוח רצון, אבל אם את באמת רוצה להתגבר, לעבור את זה, תאזרי כוח ותתקדמי. את חייבת לתפוס את עצמך בידיים.

יותר מאשמח אם תשלחי לי הודעה. אני זמינה ואני עוזרת באהבה.

אני יודע שכואב לך כל כך ושאין דבר שיכול לנחם אותך כרגע, אבל תנסי להסתכל על זה מזווית אחרת עם כל העצב והכאב שבדבר, תסתכלי על זה מזווית כזאת, אמא שלך הייתה לך אם נהדרת והיא הייתה מאושרת מהזמן בו בילתה איתך, והדבר שהיא הכי הייתה רוצה זה שתמשיכי להיות מאושרת, תנציחי את הזכר שלה, ובו זמנית תדאגי לאושר שלך ולשיקום שלך, יום יבוא ואת תתחתני ותביאי ילדים ואת תהיה להם אם נהדרת בדיוק כמו האמא שלך, ואת תצליחי בחיים ותשתמשי בכאב שלך כמקור כח על מנת להגיע להצלחות, לגדולות, ולגרום לאמא שלך להיות גאה בך,
(אני מבין אותך כי אבא שלי נפטר כשהייתי בגיל 10)

משתתפת בצערך
אני יודעת שזה קשה מאוד אבל את תראי שיעבור זמן ופחות יכאב לך את חזקה ואני בטוחה שתצליחי להתמודד עם זה מה שיעזור לך זה לבכות ולדבר על זה ולא לשמור בפנים.

אם את רוצה תשלחי לי הודעה
הכל יהיה טוב

אומייגאד אני לא מאמינה, אני כל כך משתתפת בצערך! היא במקום טוב, והיא אוהבת אותך ושומרת עליך.
הכל יהיה בסדר, מוות זה חלק מהחיים לצערי..

יהי זכרה ברוך! תיהי חזקה!

משתתפת בצערך: (
לאבד אמא זה ממש לא דבר קל, קחי לעצמך כמה זמן שאת צריכה כדי להתאושש ותזכרי תמיד שהחיים ממשיכים

גם אני איבדתי את אמא שלי לפני 3 שנים
ותאמיני לי זה לא נהיה יותר קל זה רק רודף אותך יותר
כל הרחמים האלה שכולם נותנים זה פשוט נהיה מגעיל ומציק
את פשוט תצטרכי להתגבר על זה לבד
אין מה לעשות כל כך
זה כואב זה נוראי אני הסתגרתי בחדר 3 חודשים ואכלתי רק קוראסונים._.
אחכ כמה חודשים הלכתי לפסיכולוגית שהיא הייתה ממש מעצבנת תאמיני לי את לא צריכה את זה
זה בסדר לבכות להוציא את זה
אבל תחיי את החיים שלך גם תבני את עצמך
יש לך אבא?

תקשיבי יפה שלי אני מצטערת לשמוע! תזכרי רחוקה מהעין אבל קרובה מהלב ושומרת עליך מלמעלה היא תמיד איתך ותמשיכי הלאה היא אוהבת אותך ותמיד תמיד איתך!

וואי אני כל כך מצטערת אהובה!
אני גם איבדתי מישהו קרוב לפני בערך חודש אפילו פחות
המצב שלי שונה, ללא ספק! אבל אני אגיד לך מה עזר לי לפחות לשחרר חלק מזה..
דב ראשון בכיתי הכי הרבה שיש כי לעצור את זה זה לא יעזור!
דבר שני, לחשוב מה הכי טוב בשבילך אחרי השבעה... לחזור לשגרה? להסגר בחדר?
הכי חשוב שלא משנה מה תבחרי, תעטפי את עצמך באנשים שמשתתפים בכאב שלך ואנשים שיקשיבו לך ויהיו הכי אכפתיים.
אני אישית חזרתי לשגרה ולמרות שלא הפסקתי לחשוב על זה ולבכות מפלים, זה מאוד עזר לי להיות עם החברות שלי שמשתתפות בצער שלי וחברות שמקשיבות ועוזרות ומחבקות. והמורות היו אכפתיות וגם בבית כולם היו סבלניים!
הכי חשוב לדבר על זה! לדבר על המנוח, לדבר על הרגש שלך, על המחשבות שלך, כל מה שיש לך להגיד תגידי!
אני אישית גם כתבתי מכתב למי שאיבדתי. מכתב עם כל הכאב וכל מה שהיה לי להגיד לו. ואני קוראת אותו עדיין ושמרתי אותו במחשב שלי.
שמרתי תמונות שלו, ופשוט זה עבר לי בלי לשים לב.
כמובן שעדיין אני נזכרת בזה וקוראת את זה ומסתכלת עליו ובוכה, אבל זה העביר לי את כל הכאב שעבר עלי באותם הימים.
אם את צריכה מישהו אני תמיד פנויה בפרטי אהובה!

הייתי אומרת לך את כל האמרות שאומרים על נפטרים... אבל זה לא כזה עוזר
כמובן שאני אישית אמרתי את זה לעצמי בראש כי אני באמת מאמינה בכל זה שה' לוקח את הצדיקים ושהם במקום טוב יותר וכולי.. אבל זה לא ממש עוזר, אלו פשוט עובדות שאני יודעת ומאמינה בהם. (את לא חייבת להאמין, הכל לפי האמונה שלך).
אם את באמת צריכה שיגידו לך את כל זה יש לי מלא לדבר איתך ממה שאני יודעת.

מאמי אני קוראת את התגובות שלך ונקרע לי הנשמה מכאב!
אני משתתפת בצערך שלא תדעי עוד צער! איבדתי את אימי לפני שנה אני יודעת מה זה לאבד אמא, זה כאב לא מוסבר
אם את רוצה קצת לדבר אני פה בדביל להיות האוזן קשבת שלך.

מכיר את הכאב שלך.. אני איבדתי 2 חברים ואבא... משתתף בצערך שלא תדעי עוד צער.. אם את צריכה משהו כל דבר אני פה.. תהיי חזקה בשבילה היא לא רוצה לראות אותך בוכה שם היא רוצה אותך חזקה!

אני מישתתפת בצעריך נסיכה תשארי חזקה את יכולה לשלוח הודעה מתי שבאלך וכמה שבאלך!

יהיה בסדר ותזכרי החיים ממשיכים
משתתפת בצערך אם את צריכה משהו אני תמיד פה

משתתף בצערך שלא תדעי עוד צער. אם את צריכה משהו אני פה

זה באמת קשה אבל אני עדייך לא חוויתי את זה אבל אני יכול להגיד לך שאנשים נפטרו לפני ואנשים ימשיכו להיפטר בעתיד אבל זה העולם ועם כל הצער וכאב אנשים עוברים את זה וממשיכים האלה אבל האנשים עדיין ממשיכים לחיות בזכרון שלנו

את לא צריכה להמשיך הלאה.
את עכשיו צריכה להיות את!
זה ממש לא נכון להדחיק את הכאב ולהמשיך הלאה.

להרגיש את מה שאת מרגישה עכשיו זה לגיטימי
חשוב לדבר על הרגשות שאת מרגישה.
לבכות ולהתפרק.. כמה שאת צריכה!

לוקח זמן- אבל את כבר תמצאי את הדרך להמשיך הלאה.

אם תרצי לדבר- אז את מוזמנת!

נשמה! משתתפת בצערך!
אתם יושבים שיבעה?

אני בוכה איתך משתתף בצערך תקחי את הזמן שלך להתאבל עליה כמו שצריך ואני פה לכל שיחה או סתם שאלה

נסיכה שלי,
את יותר ממוזמנת לכתוב לי בפרטי! אני פה בשבילך