2 תשובות
אין דרך.
זה לחלום עליה, לרצות אותה, לרצות משהו כמו שבחיים לא רצית וזה כל כך מתסכל שאין מה לעשות עם זה. זה לשבת כל יום ולהתלבט אם לשלוח הודעה. לדמיין איך הייתן ביחד, מה הייתן עושות.
ולחכות. לחכות שזה יעבור. וזה לא עובר. ומיום ליום את מבינה כמה את יותר ויותר רוצה אותה. ואת בוכה בלילה כי את יודעת שיש מצב שתהיי ככה תמיד, לנצח עם לב ריק. ואת נזכרת ברגעים יפים שלכן ומחייכת לעצמך, חיוך עצוב כזה, מריר. ואת שומעת שיר שמזכיר אותה, את מה שהייתן יכולות להיות. וזה לא עוזר.
ואת יודעת שתתני לה הכל. את כל הלב שלך. את תהיי בשבילה כל מה שהיא תרצה אי פעם. ותתמכי ותביני ותעזרי ותחבקי והיא? היא לא מעיפה עליך מבט. היא אפילו לא יודעת שיש מישהי כמוך שיושבת במיטה עכשיו, ומסתכלת בתמונה שלה בפעם ה800,000 ומדמיינת מה היא עושה. אולי היא עכשיו עם אנשים שהיא אוהבת, אולי היא צוחקת, אולי בודדה ואולי היא בוכה וצריכה חיבוק.
אבל אלה החיים. חרא.
ומה נשאר לעשות? לחכות ולחכות ולחכות, וזה לא יקרה לא מחר ולא מחרתיים וגם לא עוד כמה חודשים. אולי עוד שנה, אולי שנתיים, אולי יותר. זה יעבור. וישאר זיכרון קטן כזה, מעומעם, זיכרון של מישהו שאהבת.
ואז תאהבי מישהו אחר. אולי אתו החלומות יתגשמו, ואולי שוב יחזור על עצמו הסיפור, כמו גלגל שלא נגמר.
בינתיים? עד שזה יעבור?
תהני מהחיים וממה שיש פה. מהגשם, מריח של דשא. תשמעי שירים יפים. תאכלי גלידה באמצע הלילה, תחבקי מישהו שאת אוהבת. תכיני ארוחה מושקעת לעצמך. תצאי מכורבלת במעיל להסתכל על הירח והכוכבים ותשרדי.
זה מה שיש לנו וזו המציאות, וצריך למצוא את הדרך הכי טובה בשבילנו להתמודד איתה.
ואוו, זו הייתה חפירה. פרקתי את כל מה שהיה לי על הלב. (חח ואם לא הבנת אני בול במצב כמוך, שרופה על מישהו כבר שנה בלי תכלית)
ואני כותבת לך פה מילים של שיר יפה שאני אוהבת, תקשיבי לו.
עם הזמן זה ייעלם
משהו נגע בי ועבר
משהו קרה לי ונגמר
עם הזמן אני לומד
להיות קרוב יותר אליי
מחזיק את העולם בשתי ידיי
ואולי הצלחתי לוותר
בחוץ דומה בפנים הכל אחר
ועכשיו זה רגע שנגמר
ואין יותר ממנו בעולם
רק לשניה הייתי מאושר כל כך
וכל מה שרציתי נעלם
בכל מקום שבו אהיה
נושא עלי את כל הצלקות
אני לא מאמין בחרטות
עם הזמן פחות כואב
אם ליפול עד הסוף
או לקום בגדול
ואולי ניסיתי לוותר
זה לא יקרה לי, לא כל כך מהר
ועכשיו זה רגע שנגמר
ואין יותר ממנו בעולם
רק לשניה הייתי מאושר כל כך
וכל מה שרציתי נעלם
ועכשיו זה רגע שנגמר
ואין יותר ממנו בעולם רק לשניה
הייתי מאושר כל כך
וכל מה שרציתי נעלם
ועכשיו עשה שלא אפחד
עשה שייפקחו עייני
לראות את העולם מחדש
כמו שלא ראיתי מעולם
זה לחלום עליה, לרצות אותה, לרצות משהו כמו שבחיים לא רצית וזה כל כך מתסכל שאין מה לעשות עם זה. זה לשבת כל יום ולהתלבט אם לשלוח הודעה. לדמיין איך הייתן ביחד, מה הייתן עושות.
ולחכות. לחכות שזה יעבור. וזה לא עובר. ומיום ליום את מבינה כמה את יותר ויותר רוצה אותה. ואת בוכה בלילה כי את יודעת שיש מצב שתהיי ככה תמיד, לנצח עם לב ריק. ואת נזכרת ברגעים יפים שלכן ומחייכת לעצמך, חיוך עצוב כזה, מריר. ואת שומעת שיר שמזכיר אותה, את מה שהייתן יכולות להיות. וזה לא עוזר.
ואת יודעת שתתני לה הכל. את כל הלב שלך. את תהיי בשבילה כל מה שהיא תרצה אי פעם. ותתמכי ותביני ותעזרי ותחבקי והיא? היא לא מעיפה עליך מבט. היא אפילו לא יודעת שיש מישהי כמוך שיושבת במיטה עכשיו, ומסתכלת בתמונה שלה בפעם ה800,000 ומדמיינת מה היא עושה. אולי היא עכשיו עם אנשים שהיא אוהבת, אולי היא צוחקת, אולי בודדה ואולי היא בוכה וצריכה חיבוק.
אבל אלה החיים. חרא.
ומה נשאר לעשות? לחכות ולחכות ולחכות, וזה לא יקרה לא מחר ולא מחרתיים וגם לא עוד כמה חודשים. אולי עוד שנה, אולי שנתיים, אולי יותר. זה יעבור. וישאר זיכרון קטן כזה, מעומעם, זיכרון של מישהו שאהבת.
ואז תאהבי מישהו אחר. אולי אתו החלומות יתגשמו, ואולי שוב יחזור על עצמו הסיפור, כמו גלגל שלא נגמר.
בינתיים? עד שזה יעבור?
תהני מהחיים וממה שיש פה. מהגשם, מריח של דשא. תשמעי שירים יפים. תאכלי גלידה באמצע הלילה, תחבקי מישהו שאת אוהבת. תכיני ארוחה מושקעת לעצמך. תצאי מכורבלת במעיל להסתכל על הירח והכוכבים ותשרדי.
זה מה שיש לנו וזו המציאות, וצריך למצוא את הדרך הכי טובה בשבילנו להתמודד איתה.
ואוו, זו הייתה חפירה. פרקתי את כל מה שהיה לי על הלב. (חח ואם לא הבנת אני בול במצב כמוך, שרופה על מישהו כבר שנה בלי תכלית)
ואני כותבת לך פה מילים של שיר יפה שאני אוהבת, תקשיבי לו.
עם הזמן זה ייעלם
משהו נגע בי ועבר
משהו קרה לי ונגמר
עם הזמן אני לומד
להיות קרוב יותר אליי
מחזיק את העולם בשתי ידיי
ואולי הצלחתי לוותר
בחוץ דומה בפנים הכל אחר
ועכשיו זה רגע שנגמר
ואין יותר ממנו בעולם
רק לשניה הייתי מאושר כל כך
וכל מה שרציתי נעלם
בכל מקום שבו אהיה
נושא עלי את כל הצלקות
אני לא מאמין בחרטות
עם הזמן פחות כואב
אם ליפול עד הסוף
או לקום בגדול
ואולי ניסיתי לוותר
זה לא יקרה לי, לא כל כך מהר
ועכשיו זה רגע שנגמר
ואין יותר ממנו בעולם
רק לשניה הייתי מאושר כל כך
וכל מה שרציתי נעלם
ועכשיו זה רגע שנגמר
ואין יותר ממנו בעולם רק לשניה
הייתי מאושר כל כך
וכל מה שרציתי נעלם
ועכשיו עשה שלא אפחד
עשה שייפקחו עייני
לראות את העולם מחדש
כמו שלא ראיתי מעולם
ברגע שתגעי למסקנה אמיתית שאת רוצה לשכוח אותו רק אז תוכלי לשכוח אותו