2 תשובות
גזרת השלמים- 3 אותיות שורש.
סימני זיהוי אופיינים לבניינים השונים בגזרת השלמים:
בניין קל:
הזמנים עבר, הווה וציווי-ללא תחיליות.
כשפ' הפועל מנוקדת בקמץ או בשווא נע
בנייני פעול שייך לבניין קל
בבניין קל בציווי נוכחת ונוכחים- שווא מרחף
בניין נפעל:
בעבר ובהווה-תחילית נ' בחיריק.
הדגש בעתיד, בציווי ובמקור נטוי הוא דגש משלים כתוצאה מהידמות מלאה או הבלעה של נ' הפועל.
סימן הבניין בעתיד, בציווי ובמקור נטוי-חד"ק (חיריק דגש קמץ)
בניין הפעיל:
בעבר-התחילית מנוקדת בחיריק.
בשאר הזמנים התחיליות מנוקדות בפתח.
בניין הופעל:
התחיליות בכל הזמנים בקובוץ ואחריה שווא נח (הפקד, מפקד..)
בניין פיעל:
בע' הפועל דגש תבניתי.
פ' הפועל מנוקדת בחיריק, בשאר הזמנים-בפתח.
בניין פועל:
בע' הפועל דגש תבניתי
פ' הפועל-בכל הזמנים בקובוץ
בניין התפעל:
סימן הבניין-שתי תחיליות לפני פ' הפועל
בע' הפועל דגש תבניתי.
-תופעות בניין התפעל
שיכול עיצורים- כפ' הפועל ש, ש, ס- השתכר, הסתלק
הידמות חלקית בקוליות+שיכול עיצורים
-בקוליות-כשפ' הפועל ז' הזדמן
-בנחציות- כשפ' הפועל צ' הצטלם
3. הידמות מלאה- כשפ' הפועל ט, ד הטמע, התמם
4. היבלעות עיצור- כשפ' הפועל ת' - התמם
גזרת המרובעים- 4 אותיות שורש.
השורשים בגזרת המרובעים קיימים רק בבניינים הכבדים (פיעל, פועל והתפעל)
אין דגש תבניתי בגזרת המרובעים.
הבחנה בין שלמים למרובעים
יש להטות את הפועל בזמנים שונים.
אותיות שנשארות קבועות בכל הזמנים הן אותיות השורש.
בבניין התפעל המוספיות הן: הת, מת, ית (אית"נ+ת)
גזרת נחי פ"א (נפ"א)- 3 אותיות שורש, פ' הפועל א'
גזרת נחי פי"ו (נפי"ו)- 3 אותיות שורש, פ' הפועל י' או ו'
(בתשובות יש לכתוב תמיד י' בפ' הפועל ולא ו')
דגם לזיהוי הבניין-
xו
בבניין קל קיים דגם נוסף-אית"ן. (ארד, נלך, תצא)
-בפעלים השייכים לגזרה הזו ומוצאים לפעמים י' נחה או ו' נחה. לכן היא נקראת נחי פי"ו. אבל, כאשר מנתחים את הפעלים בגזרה, כותבים את הפועל בי' בלבד.
התופעה האופיינית בגזרה זו היא כיווץ דיפתונג.
כיווץ דיפתונג- תהליך פונטי, שבו אחת מאותיות השורש י' או ו' עיצורית, הופכת לאם קריאה.
צריך 2 תנאים לדעת שחל כיווץ דיפתונג:
1. השורש מתחיל בי'
2. במילה יש ו' או י' שהאם קריאה בפ' הפועל.
גזרת נחי ל"א (נל"א)- 3 אותיות שורש, ל' הפועל א'
נמצאת באותיות "חן קסם", בניין קל, בינוני (חבוי, מצוי, סמוי..)
גזרת נחי ל"א נוטת על דרך גזרת השלמים, ולכן זיהוי הבניין יהיה על פי סימני הבניינים שלמדנו.
זיהוי הבניין ע"פ התחיליות-כמו בגזרת השלמים.
גזרת נל"י\ה- 3 אותיות שורש, ל' הפועל י' או ה'
בנסתרת ל' הפועל ת' במקום ה-ה' השורשית.
הסיומת בשם הפועל במקור נטוי- xות
אם הפועל מסתיים באות ה' לפנינו פועל
בתשובות יש לכתוב תמיד בל' הפועל: י\ה.
גזרת ע"י\ו- 3 אותיות שורש, ע' הפועל י' או ו'.
כאשר ע' הפועל ול' הפועל זהות, אנו בגזרת ע"י\ו
הבחנה בין ע"י\ו לבין ע"ע:
הפעיל הופעל ע"ע
הסב הוסב ס-ב-ב
הפעיל הופעל ע"י\ו
הורם הרים ר-ו-מ
גזרת חסרי פי"צ (חפי"צ)+ חפ"נ-
לגזרת חפ"נ שייכים שורשים שפ' הפועל שלהם היא נ'.
לגזרת חפי"צ שייכים רק 7 שורשים שפ' הפועל שלהם היא י'.
סימון זיכרון לגזרת חפי"צ: תקע ברג והזיע (יצת, יצק, יצע, יצב, יצר, יצג, יזע)
אם העיצור שלפני הדגש משתנה= האות מוספית הדגש משלים. (חפ"נ חפי"צ)
אם העיצור שלפני הדגש אינו משתנה= האות שורשית, דגש תבניתי (שלמים)
כאשר הפועל פותח בנ' בעבר\הווה יש להטות לנסתר:
-אם ע' הפועל בצירה-פיעל נצלתי את המצב הוא נצל את המצב (שלמים)
-אם ע' הפועל הפתח-נפעל נצלתי מהשרפה הוא נצל מהשרפה (חפ"נ)
סימני זיהוי אופיינים לבניינים השונים בגזרת השלמים:
בניין קל:
הזמנים עבר, הווה וציווי-ללא תחיליות.
כשפ' הפועל מנוקדת בקמץ או בשווא נע
בנייני פעול שייך לבניין קל
בבניין קל בציווי נוכחת ונוכחים- שווא מרחף
בניין נפעל:
בעבר ובהווה-תחילית נ' בחיריק.
הדגש בעתיד, בציווי ובמקור נטוי הוא דגש משלים כתוצאה מהידמות מלאה או הבלעה של נ' הפועל.
סימן הבניין בעתיד, בציווי ובמקור נטוי-חד"ק (חיריק דגש קמץ)
בניין הפעיל:
בעבר-התחילית מנוקדת בחיריק.
בשאר הזמנים התחיליות מנוקדות בפתח.
בניין הופעל:
התחיליות בכל הזמנים בקובוץ ואחריה שווא נח (הפקד, מפקד..)
בניין פיעל:
בע' הפועל דגש תבניתי.
פ' הפועל מנוקדת בחיריק, בשאר הזמנים-בפתח.
בניין פועל:
בע' הפועל דגש תבניתי
פ' הפועל-בכל הזמנים בקובוץ
בניין התפעל:
סימן הבניין-שתי תחיליות לפני פ' הפועל
בע' הפועל דגש תבניתי.
-תופעות בניין התפעל
שיכול עיצורים- כפ' הפועל ש, ש, ס- השתכר, הסתלק
הידמות חלקית בקוליות+שיכול עיצורים
-בקוליות-כשפ' הפועל ז' הזדמן
-בנחציות- כשפ' הפועל צ' הצטלם
3. הידמות מלאה- כשפ' הפועל ט, ד הטמע, התמם
4. היבלעות עיצור- כשפ' הפועל ת' - התמם
גזרת המרובעים- 4 אותיות שורש.
השורשים בגזרת המרובעים קיימים רק בבניינים הכבדים (פיעל, פועל והתפעל)
אין דגש תבניתי בגזרת המרובעים.
הבחנה בין שלמים למרובעים
יש להטות את הפועל בזמנים שונים.
אותיות שנשארות קבועות בכל הזמנים הן אותיות השורש.
בבניין התפעל המוספיות הן: הת, מת, ית (אית"נ+ת)
גזרת נחי פ"א (נפ"א)- 3 אותיות שורש, פ' הפועל א'
גזרת נחי פי"ו (נפי"ו)- 3 אותיות שורש, פ' הפועל י' או ו'
(בתשובות יש לכתוב תמיד י' בפ' הפועל ולא ו')
דגם לזיהוי הבניין-
xו
בבניין קל קיים דגם נוסף-אית"ן. (ארד, נלך, תצא)
-בפעלים השייכים לגזרה הזו ומוצאים לפעמים י' נחה או ו' נחה. לכן היא נקראת נחי פי"ו. אבל, כאשר מנתחים את הפעלים בגזרה, כותבים את הפועל בי' בלבד.
התופעה האופיינית בגזרה זו היא כיווץ דיפתונג.
כיווץ דיפתונג- תהליך פונטי, שבו אחת מאותיות השורש י' או ו' עיצורית, הופכת לאם קריאה.
צריך 2 תנאים לדעת שחל כיווץ דיפתונג:
1. השורש מתחיל בי'
2. במילה יש ו' או י' שהאם קריאה בפ' הפועל.
גזרת נחי ל"א (נל"א)- 3 אותיות שורש, ל' הפועל א'
נמצאת באותיות "חן קסם", בניין קל, בינוני (חבוי, מצוי, סמוי..)
גזרת נחי ל"א נוטת על דרך גזרת השלמים, ולכן זיהוי הבניין יהיה על פי סימני הבניינים שלמדנו.
זיהוי הבניין ע"פ התחיליות-כמו בגזרת השלמים.
גזרת נל"י\ה- 3 אותיות שורש, ל' הפועל י' או ה'
בנסתרת ל' הפועל ת' במקום ה-ה' השורשית.
הסיומת בשם הפועל במקור נטוי- xות
אם הפועל מסתיים באות ה' לפנינו פועל
בתשובות יש לכתוב תמיד בל' הפועל: י\ה.
גזרת ע"י\ו- 3 אותיות שורש, ע' הפועל י' או ו'.
כאשר ע' הפועל ול' הפועל זהות, אנו בגזרת ע"י\ו
הבחנה בין ע"י\ו לבין ע"ע:
הפעיל הופעל ע"ע
הסב הוסב ס-ב-ב
הפעיל הופעל ע"י\ו
הורם הרים ר-ו-מ
גזרת חסרי פי"צ (חפי"צ)+ חפ"נ-
לגזרת חפ"נ שייכים שורשים שפ' הפועל שלהם היא נ'.
לגזרת חפי"צ שייכים רק 7 שורשים שפ' הפועל שלהם היא י'.
סימון זיכרון לגזרת חפי"צ: תקע ברג והזיע (יצת, יצק, יצע, יצב, יצר, יצג, יזע)
אם העיצור שלפני הדגש משתנה= האות מוספית הדגש משלים. (חפ"נ חפי"צ)
אם העיצור שלפני הדגש אינו משתנה= האות שורשית, דגש תבניתי (שלמים)
כאשר הפועל פותח בנ' בעבר\הווה יש להטות לנסתר:
-אם ע' הפועל בצירה-פיעל נצלתי את המצב הוא נצל את המצב (שלמים)
-אם ע' הפועל הפתח-נפעל נצלתי מהשרפה הוא נצל מהשרפה (חפ"נ)
שם פעולה - אכילה
שם פועל - לאכול
שם פעולה - נגינה
שם פועל - לנגן
שם פעולה - קריאה
שם פועל - לקרוא
פועל - תמיד יש זמן.
לדוגמא אכל, נתן, אביא.
שם עצם - ילד, איש, כיסא, שולחן (בשם עצם, תמיד ניתן להוסיף את המילה שלי)
שם תואר - מה שמתאר את שם העצם (יפה, נדיב, שמן, רזה, גבוה, נמוך)
לדוגמא: הילד נמוך (ילד שם עצם, נמוך שם תואר)
מקווה שעזרתי
שם פועל - לאכול
שם פעולה - נגינה
שם פועל - לנגן
שם פעולה - קריאה
שם פועל - לקרוא
פועל - תמיד יש זמן.
לדוגמא אכל, נתן, אביא.
שם עצם - ילד, איש, כיסא, שולחן (בשם עצם, תמיד ניתן להוסיף את המילה שלי)
שם תואר - מה שמתאר את שם העצם (יפה, נדיב, שמן, רזה, גבוה, נמוך)
לדוגמא: הילד נמוך (ילד שם עצם, נמוך שם תואר)
מקווה שעזרתי
באותו הנושא: