24 תשובות
לא חושבת
אנונימית
לא, סגנונות מוזיקה אהובים משתנים עם השנים (בדרך כלל) וככל ששומעים יותר דברים ככה יותר מגלים מה אוהבים
את לא תאהבי את המוזיקה ששמעת בגיל 5 וכנראה שבגיל 5 לא היית אוהבת את המוזיקה שאת שומעת עכשיו
ממש לא, הטעם יכול להשתנות.
דברים ספיציפים יכולים להשתנות אבל לדעתי בכללי הבסיס של מה שאת אוהבת זה משהו מולד, ואם תשמעי שיר שמשהו בו ממש ידליק אותך משום מה כשאת קטנה זה יקרה גם כשתגדלי
(זה רק מה שאני חושבת)
לא, זה תלוי בסביבה שלך בדרך כלל
אני חושבת שאהבה לסגנון כלשהו זה משהו אישי. אני בכלל לא מושפעת מהסביבה
לא
אבל אני מתמיד אהבתי רוק ושמעתי רוק בלי לדעת שזה רוק.-.
כן.
אנונימית
אני חושבת שסגנון מוזיקה זה משהו נרכש.
זה כמו שתשמע/י שיר בפעם הראשונה ולא תאהבי, ואחרי 10 פעמים את תשמעי אותו בלופים
אהבה למוזיקה וכדומה זה משהו שנרכש זה לא משהו שהוא מולד. אתה לא "נולד" עם טעם ספציפי במוזיקה.. זה משהו שמרגילים אותך אליו עם השנים/משהו שהולך לפי החברה וכדומה. זה לא מולד כמו למשל עיניים.

מולד - משהו שאינו נרכש במהלך החיים, משהו שנולדת איתו.
נרכש - משהו שאתה "רוכש" במהלך השנים כמו טעם במוזיקה טעם בבגדים וכו..
אנונימית
לא. לפי דעתי זה משהו שנרכש עם הזמן.
למשל את המוזיקה שאני שומעת היום, לפני כמה שנים לא הייתי מסוגלת לסבול.
בגדול לא. הטעם משתנה, אבל יש משהו מולד, בעיני. יש סיגנון שיותר נעים לי לשמוע ויש שפחות. נכון שזה משתנה, אבל עדיין יש איזשהי העדפה אישית
אני חושבת שלכל האישיות שלנו יש בסיס מולד, אז כן.
כשאת תינוקת יש לך אישיות? לא.
אישיות זה דבר נרכש.
טעם במוזיקה זה דבר נרכש לא מולד.
תלמדו את ההגדרה וההבדל בין נרכש למולד ורק אז תענו.
אנונימית
לא, זה נרכש.
לא, זה נרכש במהלך ההתפתחות האישית שלך.
לא זה משהו שמשתנה. למשל עד לפני שנתיים אהבתי פופ ועכשיו התחלתי להתחבר גם לרוק ומטאל. זה משתנה עם השנים ככה
לא טעם במוזיקה זה משהו שנרכש אם ההתפתחות.

בטוח שמתם לב לזה ש90 אחוז מהמקרים כל אדם מבוגר (לא משנה מה הגיל יכול להיות 30 יכול להיות גם 90) שתשאלו אותו איזה סוג מוזיקה הכי טוב או איזה שיר יענה לכם שלדעתו המוזיקה והשירים
של זמנו ובעיקר השירים ששמע כשהיה ילד ונער הם הכי טובים.

אני לדוגמא בזמן שאמא שלי הייתה בהריון היא שמעה כל הזמן מוזיקה קלאסית
כי היא קראה שזה מפתח את המוח
כתינוק בן חודש כל הזמן שמעתי מוזקיה קלאסית
אבל האחים שלי אף פעם לא שמעו
ובגלל זה אני היחיד במשפחה שלי שאוהב מוזיקה קלאסית
גם אני תמיד שמעתי מוצארט ובטוהבן אבל לא שמעתי שופן
ובגלל זה אני פחות אוהב את הלחנים שלו למרות שהרוב יגידו שהוא המליחן
הטוב ביותר.

טעם במוזיקה כן קשור לילדות שלנו
אבל לא קשור לאיך שנולדנו
למרות שהמוזיקה שאמא שלנו שמעה בהריון שלנו כן יכול להיות גורם משפיע
לא אבל ירשתי את הטעם במוזיקה של ההורים שלי ;-)
אני חושבת שזה תלוי בסיבה שגודלים בה.
אני גדלתי במקום שלא היו בו מזרחים וגם לא מוזיקה מזרחית וההורים שלי שומעים רוק
ואני שונאת מזרחית ואוהבת רוק כבד.
אנונימית
ברור שזה מאוד נרכש, אבל אני חושבת שיש לזה גם בסיס מולד. אני למשל מרגישה שבין אם כשפעם שמעתי מטאל או עכשיו שירי אהבה דביקים וגרועים באיטלקית, אני חייבת להיות מחוברת למוזיקה שלי אמוציונלית כי אני בן אדם רגשי. לעומת זאת יש אנשים ששומעים את מה שהולך במועדונים ומחליפים שירים כל הזמן ואולי בשבילם המוזיקה היא יותר עניין חברתי/"למה יותר טוב לרקוד?" (Lema לא lama). זה לא שכתוב למישהו בגנים מה הוא ישמע... זה שיש לו תכונות מסוימות שקובעות lema הוא כנראה יתחבר יותר.