אני בן אדם שהתדמית שלו היא שמחה וכיף ולא באסה ושיש לי קצת שכל. אבל בתכלס אני בדיוק ההפך ואני ממש ממורמרת מה לעשות?

תהיה את!

שואל השאלה:
תאמין לי שאף אחד לא ירצה להיות לידי כי בתכלס כן אמי כפית וכזה אבל לא יודעת לא יסבלו אותי אז עדיף להיות מצויירת

תאהבי את מי שאת והשאלה היא מה הסיבה למרמור שלך?

עדיף שלא תראי שאת עצובה כי אז אולי ילדים אחרים יתעצבו
כדאי שתיקחי את הדמות שלך ותהפכי אותו גם לבפנים

אני גם, סוג של בבעיה כזאת עכשיו.

תנסי לזרום עם החברות שלך בהכל. תנסי להנות יותר ושאת בבית תוכלי לאשאר ממורמרת.

(עושה את זה גם ומקווה שמתי שהוא זה יחלוף)