69 תשובות
אין לי כזה לעזאזלל!
ארוך מידי
שואל השאלה:
ספרו ספרו :)
אנונימית
בגדו בי.
ואני לא חושבת שצריך לפרט, בגידה זה מספיק כואב גם ככה
הוא פשוט לא אוהב אותי..
וזה הדבר הכי עצוב בעולם..
אנונימית
היה לי פעם חבר, וכשנפרדו זה היה בזמן שהייתי בריב עם חברה שלי.
ואז נפרדנו בגלל משהו לא זוכרת והיה לי ממש עצוב ועדיין
אהבתי אותו ממש. ואז היא פשוט הלכה אליו והם נהיו זוג שניה
אחרי שנפרדנו. והיא עשתה את זה כדי לעצבן אותי היא לא אהבה אותו בכלל.
היה כואב מאוד לראות אותם יחד.
לונג סטורי
מישהי שהייתי איתה בגדה אם החבר הכי טוב שלי בלי לספר יום אחד באתי מאוחר לתיכון בהפסקה וראיתי אותם מתנשקים
ששתי הצדדים אוהבים.. אבל נאלצים להתגבר למען טובת האחר
היחיד שמצא חן בעיני משתמש בסמים, יש לו בעיות עצבים פ (אותי זה השליך ישר להתקפי זעם), הוא עשה משהו שהזכיר בגידה, אמא שלו הזכירה את אמא של אבא שלי, אבא שלו ישב בכלא על גניבה, כמו סבא שלי-ז"ל, וגם אבא שלי גנב אבל לא נתפס.

ואבא שלי נגמל מסמים אז...

ומודה שמעולם לא באמת באמת אהבתי אותו.

אני לא מסוגלת להיות קרובה לדברים שמזכירים לי את אבא שלי בעבר. Hurd enogh



אבל הי, היה לי חבר מאמצע כיתה א' עד ג', ואז הוא עבר לעיר אחרת.
אני מניחה שזה די קורע לב, חח:')
אנונימית
שנתיים. פאקינג שנתיים אני אוהבת אותו. והוא לא שם עלי
אנונימית
היה לי קראש על מישהו, ובפעם הראשונה בחיי סמכתי על מישהו וסיפרתי על הקראש שלי לחברה שלי..
שנה אח''כ, אני ואותה ילדה רבנו והריב שלנו ארך בערך חודש.. יום לפני שהשלמנו גיליתי שהם חברים כבר שבוע. השלמתי איתה בשביל לשמוע על המערכת יחסים שלהם והתחלתי לשאול אותה שאלות על זה.. היא אמרה שהוא הציע לה חברות והיה לה לא נעים לומר לו לא.
היא סיפרה לי על כל החוויות שלהם ביחד וכמה שהיא התחילה לאהוב אותו ושיט כזה אז פשוט הכרחתי את עצמי לא לאהוב אותו יותר בשבילה (באמת שאני לא יודעת למה עשיתי את זה: ) והצלחתי אחרי כמה שבועות.
המערכת יחסים שלהם לא החזיקה הרבה והם נפרדו וכמה חודשים אחר כך הוא הציע לי חברות, בהתחלה סיננתי אותו כי פשוט לא ידעתי מה לומר. לא ידעתי אם אני אוהבת אותו עדיין.
יום אחר כך אמרתי לו כן כי כבר לא היה לי נעים למשוך את זה. זאת הייתה טעות. אחרי פחות מ-24 שעות שהיינו ביחד נפרדתי ממנו כי פשוט לא אהבתי אותו באמת והרגשתי כמו חרא שאני איתו.

זה לא בדיוק סיפור אהבה אבל זה ממש כאב לי..
אנונימית
בגדה בי החברה שלי
זה שאין לי זה כואב...
אנונימי
אין לי ממש סיפור
פשוט מבאס
שני בנים שחיבבתי אוהבים את החברה הכי טובה שלי
אנונימית
אצלי בסיפור אני לא זה עם הלב השבור, אני זה שבר אבל...
אנונימי
אוהבת מישהוא שנתיים וחצי כימעט והוא לא שם עלי:(
ראיתי קופסת גלידה
פתחתי- קציצות


XD



עכשיו ברצינות- לפני שנה וחצי חבר שלי נפרד מימני וסיפר שזה כי הוא בגד בי. התגברתי, אמרתי לעצמי כמה פעמים שלא אכפת לי אבל היה אכפת, אבל בפעם האחרונה שראיתי אותו, ראיתי כמה הוא לא שווה את זה. פשוט לא. וזהו. עכשיו באמת. אבל באמת. לא אכפת לי ממנו והלב לא שבורD:
הייתי ילדה חדשה בכיתה
ומישהו התיישב לידי ואמר שאני חמודה ושהוא רוצה להיות חבר שלי.. הסכמתי כי הייתי נואשת לחברים חדשים
כשחזרתי לבית שלי הבנתי שהתחילו לעשות עלי חרם ולא הבנתי למה..
ההורים שלי כעסו עלי על זה ששכחתי להוציא את אח שלי מבית ספר..
יום אחרי זה מצאתי חברה טובה.
אחרי יומיים כשבאתי עם ה"חברה הטובה" שלי לבית הספר ראיתי את חבר שלי ואותה מתנשקים מול הפרצוף שלי..
הם סיפרו לכל הכיתה שלי שניסיתי להפריד ביניהם והכרחתי אותם להיות חברים שלי ושרציתי לשכב עם ה"חבר" שלי וכל מיני דברים דפוקים כאלה.
אז עברתי בית ספר ויש להם קשרים עם ילדים מהבית ספר שם אז גם שם סבלתי מחרם.
בקיצור הייתי 3 שנים בחרם.
ומאותו יום אני לא סומכת על אף אחד!
חח וואו אמ יש הרבה
נתחיל מהראשון

חברה ממש טובה שלי הכירה בנינו ואחרי תקופה שהכרנו התחלנו לצאת
בקטנה ממש, דייט שניים..
מכל התקופה שהכרנו הספקתי לפתח אליו רגשות והוא אליי (חח טוב זה מה שהוא אמר לפחות._)
ובדייט השני כבר התנשקנו
והרגשתי בעננים
פשוט בעננים
ואהבתי אותו כל כך
כשהתנשקנו זה היה יום לפניי שהוא טס לחול עם המשפחה וזה והוא אמר שהוא רוצה לראות אותי לפניי..
והוא הביא לי דובי 0-0
ואז כשהוא טס הוא התחיל לדבר איתי פחות, הנחתי שזה בגלל שזה חול וטיול והכל אז לא התלוננתי הרבה.
אני לא יודעת למה, אבל מהשניה שהתנשקנו זה כאילו שהשפתיים שלו אמרו לי "אני הולך לרסק אותך."
התעלמתי מהמחשבות הקריפיות שלי *^*
וכשהוא טס כבר הבנתי שהוא בגד בי
כי אחכ הוא דיי התגאה בזה שיש שם כל כך הרבה כוסיות שהן הרבה יותר שוות ממני ונותנות יותר ממני וכו וכו
ואז הוא זרק אותי בהודעה של "אף פעם לא אהבתי אותך ביי"
ואז הוא שלח את אח שלו שיקלל אותי._.

לא יודעת זה פשוט כואב
זה לא עזב אותי כמעט שנה ולא יכולתי להסתכל לאנשים בעיניים
השפיע עלי בצורה מאוד משמעותית.
חח זה נשמע דפוק אבל שיהיה.-.

כרגע ה"סיפור אהבה" שלי
הוא פשוט אהבה אובססיבית. מדיי. וזה כל כך קשה.
זה קשה לקום לעוד בוקר שלהם מתנשקים לי מול הפרצוף ואני עוד צופה מהצד כשהוא מסתכל עלי מרחוק כשאף אחד לא רואה אותו.
אין לי כוח לפרט אבל הוא פשוט מטומטם
והכל מטומטם
ואני בעיקר גוש טמטום אחד גדול.
אבל אני פשוט מאוהבת בו כל כך
שהגוף שלי מקבל צמרמורות כל כך חזקות כשהוא מסתכל עלי ולרגע אני שוכחת מה זה מילים, מה זה אוויר, איך זה לנשום ואיך זה לדבר._. אני פשוט נחנקת
בטוחה שיש פה כאלה שמכירים את ההרגשה וכו
ואלה העיקריים שנוגעים בי עכשיו ^-^
2 מעלי נראה לי הכי מרגש, איך את עכשיו?
(אם אפשר לשאול)
בגדו בי
שיחקו בי
חסמו אותי מכל מקום בלי לומר מילה.
קיללו אותי במשך שעות ואז נפרדו ממני.
והכל בגלל שהייתי טוב מידי
לא יודע מה איתכם, הפסקתי להאמין בבולשיט הזה.
סיפור מטומטם קצת על ילדה מטומטמת שכמוני, אבל למרות שזה נשמע פתאט זה שובר לי את הלב.
התחלתי לפני שנתיים בחופש פסח לעבוד איפה שהוא, היו שם כמה עובדים מוזרים שלא שמתי לב אליהם, וזרמתי עם החיים, הבצ'פר והעבודה.
לאט לאט התחלתי לשים לב לאחד מהעובדים שם, הוא היה ערס, מפחיד, אבל הכי מקסים ורגיש שראיתי אי פעם.
פשוט גבר עם לב ענק ורגשות ואכפתיות. הוא במילים קצרות היה פשוט מסביר לי שאני צריכה להיות אני, מגן עלי, מעודד אותי ומסתלבט בו זמנית.
לא ידעתי עליו כלום, ועד היום אני לא יודעת. בכל השיחות שעשינו סיפרתי על עצמי, ההרגשות שלי, המחשבות, הדעות והכאבים. והוא תמיד שתק, או אמר - אני מכיר אותך אז ברור לי שזה ככה.


הייתה איתי עוד מישהי בעבודה, שלמדה איתו בבצפר. הם היו דלוקים אחד על השני, כל היום צוחקים, רבים אחד עם השני ומתכתבים עם עצמם. עזרתי להם לטפח את ההדלקות ההדדית שלהם, הם חברים שלי בסופו של דבר.
ושהם היו יוצאים ביחד אחרי העבודה הייתי נעלמת ואומרת ביי, ורואה את שניהם נעלמים באופק מחובקים, והולכת הביתה לבכות.
ועבר מלא זמן מאז, יותר מחצי שנה, זו הייתה הפעם האחרונה שדיברתי איתו.
ואני סיימתי לעבוד שם והם המשיכו בחיים, ולא עובר לי.
אני מתגעגעת.
ואני מכירה מלא בנים חמודים, שלא מגיעים לקצה הקרסול שלו. ואני כל יום מסתכלת בתמונת פרופיל לראות אם היא השתנתה, ומתי הוא מחובר, וכמעט שולחת הודעה של מקורה, אבל עוצרת את עצמי.

אני מרגישה מפגרת. אולי יום אחד בגלגול אחר אני אפגוש אותו, אבל העתיד שלי ריק. אני לא אמצא מישהו כזה אף פעם.
וזהו, אני בודדה, ויושבת כל ערב במיטה שלי ורואה 3 סדרות בו זמנית בשביל לשכוח מהכל, וצורחת על עצמי שאני דפקט שנדלקת על אנשים שבשבילם אני נחמדת ותו לא, וזהו.
אלו הם חיי.
עצובה
בלי שידעתי הייתי רק סטוץ של מישהו שהתאהבתי בו והוא רק שיחק בי ולא שמתי לב..
כילדה שמעתי תמיד את הדיסק של הביטלס באוטו, אמרתי לעצמי שיום אחד אמצא מישהו יפה כמו השיר something שאוכל להקדיש לו את השיר
ומצאתי
והוא היה הכל עבורי, הוא עדיין
ואני הייתי הכל עבורו
והוא אמר שהוא בחיים לא יעזוב
הוא הבטיח שהוא תמיד איתי
אבל יום אחד הוא עזב, כנראה שהאהבה ה"עזה" שלו נגמרה, הלהבה כבתה
מתי שהכי הייתי צריכה אותו
הוא שבר לי את הלב
THE END

הרגע הזה שאת קולטת שאת לא מצליחה לרשום שום מילה באנגלית בלי טעויות...

אנונימית
הוא אמר לי שהוא אוהב אותי וברוב טיפשותי אמרתי שאני לא מרגישה אליו את אותו דבר, גאד כמה טימטום יש בבן אדם

ואחרי איזה שבוע לראות אותו עם מישהי שאני לא בדיוק מחבבת..

תקופה קשה, תקופה קשה

סתם עזבו, אני עושה פיל מעכבר. יש אנשים עם בעיות הרבה יותר גדולות
אנונימית
יש לי כרגע ממש מקרה אמיתי לא סיפור.. פשוט כואב לי מידי לרשום את זה וזה גם ארוך אז עדיף שלא ):
אנונימית
בגידה אחרי פאקינג שנתיים וחצי ביחד נ
אני לא יספר עוד זה סתם יכאב לי עוד יותר
אנונימית
היה לי קראש על ילד מהכיתה פשוט אהבתי אותו בלי סיבה הוא לא היה הכי חתיך או הכי חכם אבל בכל פעם שהייתי מסתכלת עליו הלב שלי היה דופק חזק לא היינו ידידים קרובים אבל אני יודעת מה הרגשתי ככה במשך שנה הסתכלתי עליו, אחרי כמה זמן ראיתי שהוא מסתכל עלי הרבה ומה גיליתי? הוא לא הסתכל עלי בכלל הוא הסתכל על החברה הכי טובה שלי שהייתה לידי כל הזמן והוא אמר לה שהוא מאוהב בה. והם היו ביחד חצי שנה
אנונימית
לפני שנתיים הכרתי את אהבת חיי.
כבר מהשיחה הראשונה הבנתי שזאת מישהי מיוחדת. שונה.
מדהימה.
תוך שניה היא שבתה את הלב שלי, ואני? אני עבדתי חודשים על גבי חודשים כדי לשבות את ליבה.
הצלחתי.
היא היתה שלי ואני שלה.
ידענו הכל אחד על השניה.
וזה יום אחד לפני שנה הכל פשוט נישבר בגלל טמטום של שנינו. בעיקר שלי. אולי אפילו.. אולי אפילו רק שלי?
לא יודע.
מאז אני לא כמו שהייתי, כאילו מישהו לקח אבן ענקית ושם לי על הבטן.
חלק בי חסר מאז שהיא לא איתי.
אהבת חי נעלמה לי מבין הידיים ונהפכה לאהבת חייו של מישהו אחר..
אני מאוהבת באח הגדול של החברה הכי טובה שלי כבר כמעט 4 שנים, והוא לא מודע לקיומי בכלל.
אני לא ילדה פתוחה בכלל. אני פתוחה רק עם מי שאני ממש מכירה...
לפני שנה וחצי בערך היה לי חבר.
באמת שאהבתי אותו והוא אותי (מקווה לפחות)
והוא היה בשבילי הכל. כל נגיעה שלו עשתה לי צמרמורת ופשוט אהבתי אותו. לא יכולתי לבקש מישהו אחר ממנו...
יום אחד הוא פשוט כתב לי בהודעה "זה נגמר בינינו!" הוא אפילו היה פחדן בשביל להפרד פנים אל פנים.
בגלל שאני ילדה סגורה חברות שלי לא ידעו בכלל שאני והוא היינו חברים וחודש אחר כך הוא והחברה הכי טובה שלי נהיו זוג. אני יודעת שזה לא אשמתה כי היא בכלל לא ידעה אבל בכל זאת קשה לי. הם עד עכשיו חברים. וכל בוקר אני כמה עם הרגשה מפגרת בגלל זה...
חיים דפוקים..
היה איזה מישהו.

הוא היה המקום מפלט שלי, אהבתי אותו כל כך.
יכולנו לדבר שעות. דיברנו אולי שנתיים וחצי, הוא תמיד היה שם בשבילי.

יום אחד הוא כתב לי "תמחקי את המספר שלי, תמחקי אותי מהחיים שלך, אני אתקשר אלייך עוד 3 שנים. אוהב אותך" ונעלם. ובאמת חיכיתי לו, כמו מפגרת חיכיתי לו.

עברו כבר 3 שנים והוא עוד לא התקשר, ואני כבר איבדתי תקווה.
הסיפור של -לאלי- היה הכי עצוב
אנונימית
אוקיי זה ממש עצוב.
היה לי קראש שנתיים מכיתה ז עד סוף ח על ילד
והיינו מדברים מדי פעם ואפילו ידידים כזה כי תכלס הייתה לנו אותם קבוצת חברים
ואז הוא הודיע שהוא עובר לארצות הברית.. ואז הוא כתב לי בהודעה שהוא אהב אותי /:
כאילו, אהבנו אחד את השני ולא עשינו עם זה כלום):
וואי
היה לי קראש ממש על משהי שנה שעברה. שנה שלמה! עד כדי כך שנכנסתי לדיכאון כל יומיים מהפחד של להגיד לה, בסופו של דבר סיפרתי לה דווקא בסוף שנה אבל לא ממש יצא מזה משהוXD. אבל בזמן האחרון אני סוג של מתגעגעת אליה אז יאק שוב הדיכאון מתחיל..
זאת הייתה שנה כואבת
היה לי חבר שנה וכמה חודשים, נפרדנו כי גיליתי שהוא בגד בי.
אחריי שנה כמעט היה לי עוד חבר, והוא בגד בי גם.
בין לבין היו לי קטעים עם בנים וזה אף פעם לא נגמר טוב..
באסה שככה מתייחסים אליי.
סיפור עצוב ב9 מילים
אני מאוהב בה. יש לה חבר. הוא לא אני.
אנונימי
בגלל טיפשות פיספסתי נשיקה של מישהו שאהבתי... ואני לא יכולה לפגוש אותו יותר
אנונימית
היהי לי חבר הצעתי לו חברות כמו דפוקה ובוא אמר לא את בסדר והכול אבל אני לא רוצה וואלה בכיתי יש דרך לומר נשאר ידיד זה יצא זבל
ועוד אחד שהוא היהי דפוק אבל אני עדין מאוהבת בדפוק הזה הוא רצה שהקשר שלנו ישאר בינו אמרתי סבבה עכשיו סיפרתי לחברה שלי והיא פשוט צעקה את זה בכיתה ואז הוא כעס עלי וקילל אותי ואמר לכולם לקלל אותי ובכיתי אמרתי לו מה אתה מתביש בי ואז הוא כזה סתומה סתומה סתם זבל אבל אני מאוהבת בוא אל תשאלי אותי שאני אוהבת מישהו זה לכמה שנים 4 5 שנים יש לי בעיה כזאת עכשיו שאני רועה אותו אני מחבקת אותו והכול וחבר טוב שלו אמר לי שהוא הוא ממש אהב אותי שהוא רצה שאני והוא נתחתן שאני יהיהי אישתו אני עדין אוהבת אותו רציני אני חושבת שגם הוא אבל אני לא רועה אותו בכלל הינו נפש תאומה רציני בסדר כל אהבה זה כואב ברור.
הכי כואב? אוקי אז ככה תתכוננו כי זה סיפור סוחף מרגש מלא רגשות ועמוק מאוד עמוק..

כמובן שהשמות בדויים סתם לא שתדע שאני כותב אבל אני מקצר כדי שלא תתאם את הסיפור בכל זאת זה סטיפס ולא כזה אפשר להשוויץ שאתה בסטיפס ועוד בן..
זה התחיל מהודעה בפייסבוק שלא ידעתי מיזו היא הייתה מודה לא לרמה שלי בסקאלה של היופי
היא לאט לאט התחברה אליי והייתה הידידה הכי טובה שלי ואז ניסתה לעזור לי בתור ידידה עם הקראש שלי בכל אופן לא נדבר עליה.
אותה ילדה עשתה רגשות אשמה כל פעם מדברת לא מדברת נו שטויות של בנות בגיל טיפש עשרה לא יודעות מה רוצות מעצמן שוקולד או חמוצים אז הייתי ניטרלי והיא הייתה יותר אקטיבי בקשר שלנו
ככה שנתיים עד שהצטרפה לבית ספר שלי ופה התחיל האהבה והדאגה שבקשר שלנו
היא רצתה שאני אבוא לאירועים משפחתיים שהיו לה באותה שנה והיה לה טיימינג גרוע אני חייב לומר כי להציע למישהו להיפגש באמצע ריב שקט זה הכי קיצ'י במיוחד שאחרי שניה שהודעתי לה שאני לא יכול היא חוזרת אל הריב השקט
ככה זה נמשך שנה בבית ספר מגניבים לפעמים אחד לשני מבטים ואז ביומולדת שלי היא נפגשה איתי עשינו דייט בהכי ספונטני אחרי מלא זמן שלא נפגשנו ואז היא חתכה באמצע דייט לא שזה הוזיז כי הייתה בין לבין אקסיות וקטעים אבל בכל זאת בבנאדם שאתם הכי משקיעים אתם לא יכולים לשכוח ממנו בשניה אחת זה תהליך וכן אני דאגתי לה שלא יתקרבו אליה החרמנים מגיל 13 14 15 המפגרים אבל אני לא אבא שלה אז לא תמיד זה הסתדר
אחרי מלא זמן בחופש הגדול היא אמרה שהיא מצטערת על כל הקשר שהיה לנו ושהיא אוהבת אותי מאוד והיא לא סתם אמרה מצטערת כי היא ממש התחרטה מרוב המגילות ואמרתי פסדר אולי זרקו עליה אבן ונקלט שם משהו בראש חצי שבוע שדיברנו כמו זוג נשוי אני אוהב אותך את האישה שלי לעתיד בבוקר שלחה לי הודעה שהיא לא שלי פשוט לא אז הורדתי את הציפיות ומכאן המשכתי את דרכי כרווק ומחפש את האחת כי נראה שעדיין לא מצאתי: ואם היא לא בטוחה לגביי כנראה שהיא לא בשבילי ולא נועדנו מאז אני לוקח הכל בפרופורציה והשבוע הולך למסיבה!
הכרתי מישהו וממש הסתדרנו היה לנו מלא במשותף.. ולאט לאט עם הזמן התאהבנו אחד בשני. הוא היה הנשיקה הראשונה שלי והכל.. ועברנו המון ביחד. היינו מטיילים במלא מקומות אפילו הדברים הכי קיטשיים כמו ללכת יד ביד בים בשקיעה. או לשכב על הדשא ולצפות בכוכבים ואז להסתכל אחד על שני בעיניים ואז להתנשק ולהגיד שאנחנו אוהבים אחד את השני.
ואז יום אחד שהתנשקנו הוא רצה לגעת בי והסכמתי. זה נמשך מלגעת להתחיל לחשוף דברים. ואולי הייתי בת 17 אז אבל ממש לא יכולתי להכיל את כל זה הרגשתי לא בוגרת לזה. היה לי קשה לחשוב שאני עושה דברים כאלה.. והוא התחיל ללחוץ עלי ולנסות לשכנע אותי "אנחנו חודשיים בואי נתקדם" רק כדי להגיע לעוד שלב במיטה. ובזמן שניסיתי לרצות אותו הוא התרחק ממני ופחות דיבר איתי.. פחות היה לו אכפת לו ממני.. הוא רצה שאני אשתנה שאני אתחטב שאני אשנה את הצבע של השיער.. כבר היו לו בקשות לא הגיוניות. ואני לא מאמינה ששקלתי אותן כי ממש אהבתי אותו! לא אהבתי אף אחד ככה
ואז יום אחד אמרתי לו בדמעות אני לא מוכנה לזה נפשית קשה לי! אני לא רוצה שנתקדם.
ובאותו רגע שאמרתי לו את זה אחרי 3 חודשים ביחד. הוא זרק אותי. הוא ניתק איתי כל קשר. הוא אמר שהוא לא אוהב אותי יותר.
זה היה הדבר הכי קשה שקרה לי. כי נתתי לו כמעט את הכל. נתתי לו אותי. הראתי לו את הפגמים שלי. חשבתי שהוא יכיל אותי שהוא יתמוך. אבל הוא עזב, כי הייתי בשבילו רק חפץ מיני.
היינו ביחד שנתיים, ואז יום אחד הוא נסע לבקר משפחה ישר מהבית שלי ואז כשהוא היה אמור לחזור הביתה יום אחרי הייתי אמורה לבוא אליו, ואז ביום שהייתי אמורה לבוא אליו שלחתי לו הודעה מתי לבוא והוא לא ענה, ואחרי חצי שעה עוד אחת, ובגלל שהוא גר שעה ממני לא רציתי לנסוע אליו ושהוא לא יהיה
בבית, אז פשוט חיכיתי שהוא יענה לי.
ועבר יום ועוד יום ועוד יום עד שעברו שבועיים שהוא התעלם מהודעות שלי של "משהו קרה?" או "הכל בסדר?" והוא פשוט נתן לי לדאוג שבועיים, וכל החברים שלו לא ידעו על מה אני מדברת.
אז בסוף נשבר לי ואמרתי לו שיגיד לי מה קורה כי זה כבר מוגזם ואז הוא נפרד ממני בהודעה *אחרי שנתיים של קשר* שהוא לא אוהב אותי כבר חצי שנה והוא לא ידע איך להגיד לי.

ככה גם נגמר הקשר שהיה לי לפני (הייתי עם מישהו שנה והוא סינן שבוע עד שהוא אמר שהוא לא ידע איך להגיד שהוא לא אוהב אותי כבר כמה חודשים)

יש לי פשוט מזל רע ומאז אני פשוט לא מצליחה להתקרב לבנים כי אני יודעת שאני אפגע
אנונימית
כמו כל סיפור "אהבה"..
אני מחבבת אותו, ואני 99.9% בטוחה שאין לו אפילו טיפת רגש אליי.
האמת שאני כבר לא בטוחה אם אני מחבבת אותו, אני בטוחה שאני מאוהבת בו כבר.
והקטע האירוני כאן זה שבתחילת כיתה י"א וכל כיתה י' לא סבלתי אותו, שנה שעברה הוא התחיל להחמיא לי שאני חכמה ולפעמים היה יוזם שיחות של שתי משפטים, הוא אמר (לא בטוחה אם בצחוק או לא) שאני יפה, וחכמה, ובאמת הרגשתי כיאלו הוא מעוניין בי, הוא נתן לי הרגשה כזאת אז הורדתי את החומות שלי וכן הרשתי לרעיון של שתינו ביחד להיות קיים, אבל נפלתי כמו תמיד.. כי היום הוא לא מתייחס אליי בכלל, ועד כמה שניסיתי להתכחש לזה שנה שעברה, אהבתי את היחס שלו כי אף אחד לא התייחס אליי ככה בחיים שלי..
יש לי איזה מישהי בכיתה שגם היא מקובלת כמוהו והוא והיא לפעמים יושבים ביחד והם צוחקים ורואים שהם מהסוג הזה של ידידים כביכול שבסוף אמורים להפוך להיות זוג, ואני צריכה לעמוד מהצד ולראות אותם..
ואני יודעת שזה נשמע מאוד אנוכי להגיד את זה, אבל אני מאמינה שאני יכולה לאהוב אותו יותר טוב ממנה, הלוואי שהיה לי אומץ להגיד לו אבל אני פחדנית.
הדבר היחידי שנשאר לי לאחל לו זה בהצלחה ביחד איתה או כל אחת אחרת, ולמרות שהוא אף פעם לא היה שייך לי, תמיד מרגיש לי כיאלו איבדתי אותו וכאילו הוא שבר לי את הלב.
תודה על השאלה, עזרת לי לפרוק '
אנונימית
אמא שלי נפטרה כשהייתי ממש צעירה, אבל הייתה לה חברה טובה שהמון שנים הייתה ממש כמו אמא בשבילי... אהבתי אותה אהבה מטורפת, כמו אמא ובת רק יותר, היא הייתה החברה הכי טובה שלי, מקום המפלט שלי, מישהו לדבר איתו על הכל... הייתי מוכנה למות בשבילה, והיא הייתה עושה אותו הדבר בשבילי. היא נהרגה לפני חצי שנה. תאונת דרכים. מוות במקום.
אנונימית
שלוש וחצי שנים שאני אוהבת אותו והוא לא שם עלי
מחפשת מישהו יותר טוב אבל לא מוצאת:(
הייתי בזוגיות (אמנם לא היה ממש רציני) אבל עם מישהי שגדולה ממני ב4 שנים היינו ביחד חצי שנה בערך ונפרדנו כי עברתי משהו (מעדיפ. ה לא לכתוב כאן, אפשר בפרטי) והיא החליטה שזה בגידה..
אז במקום לתמוך בי היא נפרדה והתעלמה ממני..
רבנו, היא יצאה מהבית, עלתה לרכב, תאונה, איבדתי אותה.
כבר כמה שנים שזה חי אותי, למה הייתי צריך להיות כ"כ מטומטם
אנונימי
היה לי חבר שנתיים. היינו מאוהבים בטירוף עד שהפסקתי לאהוב אותו. לא יודעת למה. נפרדנו. סבבה, כל אחד הלך לדרכו, ואז?
סיפרו לי שהוא בגד בי.
הוא.
בגד בי.
לא הייתי שבורה.
הייתי שבורה מבפנים.
אין יותר מדיי מה לפרט. כמו כולם אני מאוהבת בו כמו לא יודעת מה. ולו פשוט לא אכפת.
אנונימית
אהבתי מישהו כל כך, וזאת הייתה הפעם הראשונה שהרגשתי ככ בשמיים בגלל מישהו, הוא לא ידע מזה, ולא אהב אותי בחזרה כמובן מיותר לציין (הייתה לו חברה), בערך שנתיים, כן זה נשמע אידיוטי, אבל הייתי בדיכאון מאוד עמוק בגלל זה, זה מאוד כואב לאהוב מישהו שלא אוהב אותך בחזרה.
אנונימית
גדלנו ביחד ואחרי כמה זמן אהבתי אותו והתנשקנו כמה פעמים, הוא התוודה שהוא אוהב אותי שזה ממש קשה בשבילו כי הוא די לא יודע להביע רגשות, גם אני אוהבת אותו אבל פשוט הייתי צריכה לשחק אותה לא מאמינה לו ולא אוהבת אותו כי הוא עבריין מדי ובא ממשפחה כזאת.. עד עכשיו זה נמשך וזה חרא מאוד..
אנונימית
הייתי מאוהבת במישהו דרוזי במשך שנה וחצי סיפרתי לו את זה והוא נישק אותי ואז עזב אותי ואחרי חודש הייתה לו חברה חדשה... אבל זה שייך לעבר הרגשות עברו
אני מכיר ואוהב מישהי 7 שנים ולא איכפת לה בכלל
אנונימי
יש מישהו שהתאבתי בו זה היה אצל חברה שיחקנו נשיקה סטירה ויצא ושהיינו צריכים להתנשק בשפתיים יום למחורת או אמר לי תשכחי מנה שניה זה היה משחק ולא יקרה בנינו כלום
זה ארוך מדי כתבתי שיר על זה ;-;
יפה תום:)
יד לי קראש מושלם ואנחנו לא ביחד)::
אנונימי הומו
יש את הקראש העכשיווי שלי שיש איתו מיליון ואחד סיפורים אבל הסיפור עדיין לא נגמר אז אני לא יכולה להגיד שזה הסיפור הכי כואב

היה לי סיפור שאי אפשר להבין בלי להסביר דברים שקראו הרבה לפני, אז תתכוננו זה הולך להיות ארוך (אשמח לחוות דעת)
אז ככה, הייתי בכיתה מאוד מגעילה, הם התנהגו אלי פשוט מגעיל... אני לא יודעת אם להחשיב את זה בתור בריונות כי הם לא ממש עשו משהו... זה פשוט היחס. הם התייחסו אלי ממש מגעיל, כאילו אני לא שווה כלום. כאילו אני לא בן אדם אלה יצור או מוטציה שהיא טעות של אלוהים. ויום יום במשך חמש שנים באתי שוב ושוב ושוב לאותה כיתה, עם אותו היחס, כל יום, כל יום. לא היה לי מישהו שיגיד לי שזה לא נכון, לא היה לי מי שיגיד לי לא להתייחס. ולאט לאט התחלתי להאמין בזה... זאת כיתה שלמה שנותנת לי את היחס הזה והיחס ההוא סובב אותי חצי יום ובאמת שהיחס הזה דבק בי, כמו שטיפת מוח. אני באמת האמנתי לזה ועוד המורה אמרה שהיא לא מבינה על מה אני מדברת ושמתייחסים אלי יפה ונחמד. ומפה לשם ירד לי הביטחון בטירוף. הוא ירד משמעותית, לא העזתי להוציא הגה נהייתי הרבה יותר מופנמת ושתקתי כל הזמן. הייתי כאילו אדישה לייחס כי הייתי תמימה... באמת האמנתי שככה אני פחות אתרגש מזה, שככה הם יציקו לי פחות. ופשוט... שנאתי את עצמי, שנאתי את עצמי וראיתי בי כל כך הרבה חסרונות שרובם לא היו קיימים בכלל. לא הייתי מודעת ליתרונות שלי כי לא היה מי שישים לב עליהם ויתייחס אליהם גם. בסוף גם אפילו חשבתי שחברות שלי שונאות אותי והן חברות שלי מרחמים, ושהן לא באמת נהנות איתי ומעדיפות שלא אהיה איתן. זה השפיע עלי המון לימודית וירדתי המון, הגעתי לרמה שאני לא לומדת בכלל. פשוט לא הייתי מסוגלת ללמוד בכיתה כזאת... וזה לא עזר ואפילו החמיר את היחס כלפי. היה אחד שצחק עלי בעיקר והקניט אותי סוג של, זה לא ממש פגע בי כי ידעתי שהוא לא עושה את זה במטרה רעה ושהוא עושה את זה כי זה פשוט חלק ממנו, הטמטום הזה... הוא היה דיי ליצן הכיתה המטומטם הזה שכל פעם מחדש שובר שיאים. ידעתי שהוא בן אדם יחסית טוב ושהוא לא מעוניין לפגוע בי. מה שפגע בי זה האחרים, הם צחקו לא מהסיבות הנכונות, הוציאו דברים מהקשרם. הם הוציאו את זה נגדי וצחקו כי זה היה בדיחה על הירודה של הכיתה הזאתי. וזה פגע בי... כל כך פגע בי... יום אחד נפגשתי עם חברה שלי, והיא דיברה על ילד מהכיתה. הוא דיי נחמד ואפילו חמוד. היא ניסתה סוג של לשדך בנינו והצד הראשון שלה זה לגרום לי להתאהב בו. הצליח לה. הייתי מאוהבת בו וכול הזמן בהייתי בו בזמן השיעור. בזמן הזה הייתה לי רשימה של ילדים מהכיתה שמי אני לא אתאהב בו כי הוא פגע בי. אז מתוך עשרים בנים היו בערך שלוש שלא היו ברשימה, הוא היה אחד מהם. אז הייתי מאוהבת בו עד שיום אחד בשיעור חופשי אחד הוא היה עם כמה חברים שלו והליצן כיתה ההוא היה איתם. ואז קרה משהו והליצן ההוא צחק עלי על זה. וכולם צחקו איתו. כולל הוא. הוא צחק עלי בפרצוף. זה כל כך פגע בי שברחתי משם. בסוף יום הלימודים בכיתי בדרך הביתה. באותו היום היה מסיבת הפתעה לחברה שלי ופשוט בכיתי בה. עד היום אף אחד לא יודע למה. לחברה שלי שניסתה לשדך בנינו אמרתי שהוא שבר לי את הלב ולא הסברתי יותר מידי. הוא היה קצת התקווה היחידה שלי, כי מאוד הייתי נואשת לחבר אז ומסיבה טובה, היה חסר לי זה שיאהב אותי וישמור עלי... ושיגיד לי שהכל יהיה בסדר. ואז כשהוא שבר לי את הלב נשארו עוד שניים. גם הם פגעו בי. זהו. ויתרתי סופית על זה שאי פעם יאהבו אותי. ויתרתי על עצמי. יום אחד היה איזה שיעור שלמדנו עם עוד כיתה חצי חצי. ואז זה קרה. הוא אמר איזה משהו, הוא הצחיק את כולם. ואותי. זה היה מישהו שעד אותו הרגע לא ידעתי אפילו על קיומו. לא הכרתי אותו. הוא היה חמוד. ולא אשכח את זה... את החיוך שלו.. בואו נגיד שהחיוך הזה, זה החיוך הכי מדהים בעולם, הכי מקסים וחמוד... חיוך שכבש אותי בשנייה. התאהבתי בו לא הרבה אחרי שנשבר לי הלב מההוא. הוא הרים אותי מהקרשים. ו... לא יודעת, חשבתי שאם אני לא מכירה אותו הוא לא מכיר אותי, ועוד אנחנו לא מאותה כיתה אז בכלל. אין לו את היחס הזה כלפי. ככה חשבתי. הדבקתי לו תכונות של הבן אדם המושלם כמו מדבקות. עיצבתי אותו כמו שרציתי שיהיה. לא דיברתי איתו אף פעם אבל לא יכולתי להפסיק להביט בחיוך שלו... היה לו חבר הכי טוב שביחד הם היו ממש מצחיקים. אבל החבר שלו לא סבל אותי. התעלמתי. תליטי בו את כל התקוות שלי. הוא היה הכל בשבילי אז. הוא הדבר היחידי שהחזיק אותי... (ואני לא מדברת על התאבדות כי אז זאת לא הייתה אפשרות, אף פעם זאת לא הייתה אפשרות ולא תהיה) ואז זה קרה. אני בחיים לא אשכח את זה. יום אחד שחכתי משהו שבמקרה היה לידם. והלכתי לאיזור ו... הם חשבו שאני רוצה מהם משהו והחבר שלו אמר "מה את רוצה?" בטון עוין כזה מגעיל. ואז הוא אמר "איזה מוזרה..." זהו. זה שבר אותי. נשברתי. עד היום אף אחד לא יודע את הסיפור שלי ועד היום לא הצלחתי להתאושש... רק להמשיך הלאה (כי כמו שאמרתי בהתחלה אני מאוהבת במישהו אחר) זה קרה לפני בערך שנתיים.

מעניין מי קרה את זה עד הסוף, אשמח לחוות דעת ובבקשה אל תשפטו אותי... לא אתפלא אם אף אחד לא יקרה ויתעלמו ממני כי אני רגילה לזה. מי שרוצה לדעת אחרי שהם אמרו את זה פשוט קפאתי, לא קלטתי אפילו מה קרה מרוב הלם. רק כשהגעתי בסוף היום הביתה התחלתי לבכות

אז זהו, זה הסיפור אהבה הכי כואב שלי

כל כך כואב לי להיזכר בזה...
אנונימית
זה לא סיפור כבר, זה מגילה
2 נפרדו ממני בשביל משהי אחרת
השני היה הרבה יותר כואב וקשה כי ממש אהבתי אותו בצורה אחרתת
וואי כמה כתבתי! חח לגמרי מגילה
אנונימית
שתדעי שקראתי הכל וזה היה מאוד מעניין ואני חושב שאת לא צריכה להתעלם אלה להחזיר לכל אחד שעשה לך רע פי 2 יותר ואז תאמיני לי שזה לא יחזור על עצמו ותוך כדי גם יעלה לך הבטחון
תודה, אני שמחה שזה עניין אותך
אנונימית
אם זה באמת מעניין אותך אז הינה בבקשה... (חא מבטיחה אפילו לעצמי לא לבכות)
הוא היה אהבת חיי. איך שהכרנו אהבנו אחד את השנייה, ממש כמו אהבה ממבט ראשון. למה כמו?! זה בדיוק מה שזה
היינו ביחד מלא זמן.. לא הצלחתי לשרוד בלעדיו אבל רוב הקשר ניסיתי לשרוד ונחשו מה?! בלעדיו.. הוא גרם לי כל-כך הרבה סבל אבל לא הצלחתי להיפרד ממנו.. אהבתי אותו יותר מידי.. אהבתי? אני עדיין אוהבת אותו.. והתחושה שזה נגמר הורגת אותי.. והתחושה שזה נגמר בגלל מה שזה נגמר הורגת אותי מבפנים אפילו יותר.. רוצה לשמוע גם על זה? בבקשה, הוא בגד בי וניצל או. י
הוא עשה הכול רק כדי לגרום לזען שלו לעמוד ובאלי לבכות ובאלי לדבר אבל לכולם כבר נימאס לשמוע אותי בוכה, אין לי עם מי.. לחברה הכי טובה שלי נמאס לראות אותי בוכה על טיפש כזה וגם אני לא מבינה. והינה בדיוק בחלק הזה, דמעה ועוד דמעה מרטיבה את הפלאפון, את הפלאפון שרק לפני רגע חייג אליו מחסוי רק כדי שאני יוכל לשמוע את הקול הצרוד שלו, שכל כך התגעגעתי אליו.. כמה אפשר לשמוע "בסוף את תביני' ' הכול יהיה בסדר" "את תתגברי", זה לא נכון! אני כבר הרבה זמן לא מתגברת.. כבר הרבה זמן שלא בסדר.. איפה מי שיבטיח לי שאני אתגבר והכול יהיה בסדר?! הוא קיים בכלל המישהו הזה? האושר שלי קיים בכלל?!
איפה הספק שלי. התקווה.. איפה הילדה המחוייכת שהייתי פעם מסתתרת לה? אני רק רוצה לספר לה.. עד כמה אני מתגעגעת אליה..: (
היינו יחד כמעט חצי שנה, כל יום אמר לי כמה שהוא אוהב אותי. יומיים לפני יום האהבה אמר לי שהוא תכנן לי הפתעה מטורפת ואמר לי שהוא אוהב אותי. בדיוק שעה וחצי אחרי שהוא אמר לי את זה הוא בגד בי עם מישהי שהייתה חברה טובה שלי. מפה לשם ביום האהבה במקום להיות איתו למדתי (או יותר נכון ניסיתי ללמוד) למבחן תוך כדי שתחושת דיכאון מטורפת מלווה אותי. לא מאחלת בגידה לאף אחד...
אנונימית
אמ היה לי ידיד ממש ממש טוב במשך שנתים וחברות שלי תמיד אמרו לי שהיה משהו בננו תמיד אמרתי לעצמי לא אני לא כזאת טיפשה אני מכירה אותו טוב מידי כדי לדעץ שהוא יפגע בי... (סטוציונר עם הרבה בנות ולא מגזימה) באיזה אירוע של חבר משותף שלנו התנשקתי עם ילד שחיבבתי אחרי שסיפרתי לו את זה הוא הגיב מוזר בעצבים והתחיל לצעוק עלי זה עוד היה באירוע ששנו מסטולים לא יודעת אך הגענו למצב שמלריב כל הערב ממש צעקות למצב שאנחנו מתנשקים.. אחרי האירוע זה המשיך במשיך כמה חודשים שהיינו בקטע לאט לאט אך אפשר שלא להתאהב בו פיתחנו אובססיה אחד לשני וקנאות מטורפת מה שיצא אבל מלא ריבים שננו עשינו טעויות שננו עשינו מה שבא לנו ושננו פגענו, ערב אחד היינו ביום הולדת של "אקסית" שלו ושם סיפרתי לחברה ממש טובה שאני אוהבת אותו היא והוא הלכו לסיבוב ונחשו מה הבת אלף נחשים הזאת הלכה לומר לו שהיא אוהבת אותו ונישקה אותו והכי עצוב שהוא זרם, אותו דבר קרה לי עם אקסית שלו.. באותו זמן היינו רק בקטע שנמשך שנתיים שנתיים של אהבה ושנאה בו זמנית עד שפתחתי תעיניים וקלטתי שהוא בחיים לא יקח את זה למשהו רציני וכמה דיברתי איתו על זה הוא אמר שהוא לא יכול שהוא מחפש לז** וש 19 זה הגיל לחופש ואני לא הכתובת לזה ומאז זה נסגר.. (סוג של נסגר ( אבל הוא היה האהבה הכי גדולה שלי הכי אובססיבית שלי והכי מטורפת שלי ועד היום הוא חולשה שלי...
אנונימית
על מה המינוס? חבר שהיה לי שנתיים בגד בי.
למקרה שלא הבנתם.
סיפרו לי מה הוא עשה בזמן שהיינו ביחד.