4 תשובות
הכל זה עניין יחסי.
ואפשר לפרש את זה בכל מיני דרכים, אפשר לפרק את זה פיזיקלית שהזמן עובר בצורה שונה כתלות במהירות שלך. ככל שהמהירות שלך יותר קרובה למהירות האור ככה הזמן עובר אצלך איטי יותר ביחס למקומות שזזים במהירות נמוכה יותר.
או, לפעמים אנחנו מרגישים שהזמן עובר מהר כי אנחנו נהנים, אבל באותו זמן איפשהו בעולם יש אדם שיושב ולא נהנה, בין אם זה משתעמם בבית או יושב בכלא ובשבילו הזמן עובר יותר לאט.
כי זמן פשוטו כמשמעו זה עניין של יחס, יחס השעות לסביבה בה אנו חיים.
למשל 9 בבוקר לא יכול להיות כשיש חושך, כי יש חושך וזה לא בוקר.
לכן גם מעבירים לשעון חורף למשל, כי האור נגמר יותר מוקדם, הזמן הוא יחסי.
בני האדם המציאו את הזמן, בתכלס אנחנו ייחסנו את הזמן לצרכים הפרטיים שלנו.
הזמן חולף מהר או לא. ולכן הוא יחסי.
כשאת עוסקת במשהו שאת נהנת ממנו - הזמן חולף מהר
וכשאת סובלת וממתינה למשהו- הזמן עובר לאט לאט.
לכן הוא יחסי, כיון שהוא משתנה בהתאם לסיטואציה.
אפשר לפרש את זה בכמה מובנים.
פסיכולוגית, זמן יכול להראות קצר יותר כשנהנים, ומתמשך יותר כשסובלים, עבור אותו משך זמן.
בנוסף, כאשר מיחסים זמן ארוך ומתמשך או להפך, קצר, לפעילות מסויימת, הדבר תלוי בפעילות עצמה ובגורמים נוספים.
מבחינה פיזית, זרימת הזמן הינה תלויה במערכת היחוס ממנה מסתכלים, למשל, גוף שנע מהר מאוד לעברנו, יראה כאילו הזמן בו עובר לאט יותר (תורת היחסות של איינשטין) והגוף הזה יראה אותנו באופן דומה. כלומר, דקה אצלנו, ודקה במקום אחר, זה לא תמיד אותו זמן! כיוון שמדובר במערכת יחוס שונה.
גם המסה הינה יחסית במובן הזה.

אני פרשתי את זה על פי הבנתי, ייתכן מאוד שזה בכלל רחוק מההקשר המקורי. בכל זאת, אני מקווה שעזרתי.