13 תשובות
אינסטינקט
בגלל החשיפה לעולם, לאור.
וגם בגלל שקשה לצאת מהחור הקטן של אמא.
הבכי הוא התקשורת של התינוק לעולם.
הוא נלקח ממקם מוגן ברחם, למקום לא מוכר לו, בלידה.
הוא פוחד, ומתרגש, ולכן בוכה.
ככה זה וגם זה אומר שהם בריאים. תינוק שלא בוכה נותנים לו מכה בטוסיק ואז הוא בוכה ואם עדין לא זה אומר שיש בעיה כלשהי ומהר לוקחים לבדיקות.
התינוק בתור עובר חי בסביבה מימית ברחם של אמא שלו, כאשר הוא יוצא החוצה בלידה הוא נושם בפעם הראשונה ויש לחץ גדול על הריאות שלו, וזה מסב כאב וגורם לו לבכות. בגלל זה אם תינוק לא בוכה כאשר הוא נולד בדרך כלל נותנים כמה מכות קטנות על הטוסיק כדי לגרום לו לשאוף אוויר ושיתחיל להפעיל את הריאות שלו.
פעם ראשונה שהוא בעולם, יש אוויר, יש אור, פתאום הכל מתגלה אליו בבת אחת וזה מלחיץ (ועוד תינוק) אז הוא בוכה
הוא הרגיש אנרגיה שלילית
אני לא בכיתי אשית נתנו לי מכה בתחת שאני יבכה חח כי חשוב שגם תינוקת יבכה זה עוזר אחר כך להתפתחות העניים שלו אבל נירא לי בגלל שהוא פוחד ולא מבין מה קורה איתו אבל טכנית זה לא הגיוני כי ברחם הוא לא רואה כלום וגם בעולם עצמו כי תינוקות עד חודש אם אני לא טועה לא רואים כלום אז... יש המון תאוריות אומרים שמלאך נגלה עליו לפני יצאתו לאוויר ואומר לו את כל העולם האכזר שלנו ואז הוא נבהל והבכי גורם לו לשוח יש האומרים שזה בגלל מלאך או שד אומ ישהו כזה שמראה לתינוק את גן עדן ואת הגינהום ואז הוא שוכח את זה ויש כאלה שחושבים שאין לזה הסבר
אני לא יגיב על הדברים שנאמרו כאן, חוץ מזה שכל מה שנאמר כאן היא שגיאה אחת ענקית.
לא יודע מאיפה אתם מביאים את הדברים האלה אבל אתם טועים בגדול אבל.
נותנים לתינוק מכה בטוסיק על מנת שיבכה כי רוצים שהוא יבכה, על מנת לעורר אצלו את אינסטינקט הנשימה, על מנת שהוא יצליח לנשום, זו הסיבה היחידה לבכי ישר כאשר התינוק בוכה ושום דבר אחר לא.
אז אני מבקש ממכם, אני למדתי רפואה, אני טיפלה מבין יותר מכם חברים, מה שדיברתם כאן, זה שטויות במיץ.
באמת.
בגלל שמפליקים לו בישבן
orbeon זאת ממש התנשאות כל אחד והדעות שלו והאמונות שלו
אנונימית
אענה לכם מנסיוני האישי שבשלב השני של התשובה אפרט. אחרי תשעה חודשים שהתינוק ברחם, בתנאים שהתרגל אליהם - לפתע הוא עובר הליך לא מוכר ומעצבן, הלחץ של הדחיפה החוצה והשינוי הפתאומי של הבחוץ, כגון: מי מקום מוגן חשוך ורטוב, למקום קר יבש ומאור. זה מזכיר לי שינוי חד שעברתי, מתקופה של 20 שנות טטרנות שהתרגלתי לא להריח, עברתי ניתוח סנוסים וכשחזר לי חוש הריח, ישבתי באוטובוס נורא עצבנית מהריחות של האנשים, לא שלטתי בעצבים וצעקתי באוטובוס על האנשים מזה הריחות האלה. שינוי חד לאחר זמן כה ממושך זה מעצבן.
הבכי הראשון הוא צעד קריטי במעבר מתהליך הנשימה העוברי לתהליך הנשימה העצמאי.
הבכי הראשון מאפשר נשימה עוצמתית שמאפשרת לריאות להתרחב ולהתמלא אוויר בפעם הראשונה. דמיינו ניפוח בלון.

באותו הנושא: