מרעיבה את עצמי בגלל השואה, ירדתי 8 קילו, אני רוצה לחוות את הרעב שלהם, ואני חותכת להרגיש עוד כאב, אפילו פחות ממה שהם סבלו הכאב הזה, זה בסדר?

אני לא יודעת אם זה בסדר, אבל את לא צריכה לעשות את זה לעצמך בשביל להרגיש את מה שהם הרגישו אז, זה לא הדרך בדיוק, את יכולה להבין, להזדהות, ולעזור למי שניצל משם. אבל לא לפגוע בעצמך ולהרעיב את עצמך..

ממש לא...
הם סבלו את כל זה ושרדו את כל זה בשביל שאנחנו נוכל לחיות ושיהיו לנו חיים יותר טובים. בזה שאת מכאיבה לעצמך בכל מקרה זה פשוט לבוא נגדם ולא בשבילם. לדעתי

זה לא בסדר וזה מעיד כבר על בעיה נפשית

המטרה היא לשכוח מהתקופה הזאת ולהתחיל דף חדש. מה ההיגיון לעשות את מה שאת עושה? הם חיים ומאושרים עכשיו הניצולי שואה. זה הדבר האחרון שהם רוצים שיקרה. לא מספיק אסונות קרו בגלל השואה? עכשיו גם את צריכה לעשות את מה שאת עושה. טעות גדולה

את רצינית?! את עושה את הדברים האלה ושואלת אם זה בסדר?! ברור שזה לא בסדר! את לא צריכה לעשות את הדברים האלה, מה הטעם? זה היה ונגמר. הנאצים הם אלה שעשו להם את זה, הם לא עשו את זה לעצמם - אז למה את עושה את זה לעצמך? יש עוד דרכים להביע אהדה/הזדהות, מה שזה לא יהיה. את לא צריכה להעניש את עצמך בגלל מה שעשו הנאצים. באמת שאני לא מבינה מה הטעם. אם את לא רוצה להתמוטט ולהגיע לבית החולים, תאכלי משהו ותפסיקי לחתוך! אני חושבת שדווקא בגלל השואה אנחנו צריכים לשמוח שבסופו של דבר יש לנו מדינה, שיש לנו אוכל, אנחנו צריכים להעריך את זה.

שואל השאלה:
"אני חושבת שדווקא בגלל השואה אנחנו צריכים לשמוח שבסופו של דבר יש לנו מדינה, שיש לנו אוכל, אנחנו צריכים להעריך את זה"
לא חושבת שצריך להעריך או לשמוח שהייתה שואה, אני מעדיפה לחיות בעולם מאשר שתהיה מדינה, שום דבר לא יצדיק את השואה, אין שום יתרון!
6 מיליון + מתו והעיקר המדינה, תאמיני לי זה לא ככה, וגם המצב הנפשי של הניצולים קשה (רובם) ועוד אלה שהתאבדו בגלל זה.

הם הרעיבו את זה כי לא היה להם ברירה, מה זה נותן לך להרעיב את עצמך.
לא עדיף ללכת לעזור לניצולים?

לא אמרתי שצריך לשמוח שהייתה שואה או להעריך אותה, התכוונתי שצריך לראות את הצד הטוב ולא להתאבל כל הזמן. ברור שצריך להתאבל לפעמים, אבל בשביל זה יש את יום השואה. בכל מקרה, זו דעתי וכתבתי אותה, תעשי מה שאת חושבת לנכון. אני פשוט מקווה שלא יקרה לך שום דבר רע, כי זה מסוכן מה שאת עושה... מצטערת אם הבנת אותי לא נכון :)

אני מבינה את הכאב שלך בנושא הזה, נושא השואה וכל מה שהיהודים עברו, זה נושא מאוד רגיש ומאוד עצוב. זה לדעת שהעם שלך, האנשים "שלך "כביכול, מתו ונספו בלי שום סיבה ודיממו ונחנקו למוות.
התנהגו אל היהודים בשואה כאל חיות ואף יותר גרוע.
כאילו אין לנפש יהודיה רגשות, נשמה ועצמה.
ממש כואב לשמוע סיפורי שואה וזוועות שאנשים עברו (ולא רק יהודים, הרוב שנרצח היה יהודי והיו ביניהם גם צוענים ואנשים "חריגים" אחרים חפים מפשע, שפשוט לא "נראו טוב" בעיני היטלר יימח שמו, אז הוא החליט להשמיד אותם).
אבל - בתקופה הזאת, שיש לנו מדינה, וזכויות טבעיות/אזרחיות, אנשים מרגישים יותר בטוחים, יותר שייכים, מדינת ישראל היא ה"דבק" כביכול של כל היהודים. זאת אדמתנו, וזה העם שלנו - פה במדינת ישראל, ולכן כשמדינה קיימת, היסטוריה משותפת קיימת ויותר חרוטה לנו בראש.
יש טקסים בבתי הספר לזכר השואה והגבורה, יש סרטים מכבדים בנושא שואה שאת יכולה לצפות, יש לך את ההזדמנות להדליק נר ביום השואה לאלה שנספו, יש לך את הזמן לעמוד הצפירה ולהקדיש זמן מחייך לזכרם של הנהרגים. את יכולה לכבד את המתים בדרך אחרת.. וזה פחות או יותר מה שכתבתי כרגע.
אבל, להזיק לעצמך נפשית ופיזית -
זה לא דרך לכבד את אלה שעברו את השואה ונספו.
כי במקרה זה,
את - פוגעת - בכבוד - העצמי - שלך!
את כועסת על הנאצים שגרמו ליהודים (ולמיעוטים אחרים) סבל רב מאוד. כי את מבינה שזה לא בסדר.
אז אם את מבינה שזה לא בסדר,
אל תעשי זאת לעצמך.
תשמרי על עצמך ותשמרי על הזכות שלך כבן אדם.
לא מספיק הרוע שבעולם הזה, ושל ההסטוריה שלנו, עכשיו גם את רוצה להוסיף פגיעות? ולא משנה אם זה לעצמך, זה עדיין נקרא לפגוע ולהוסיף לסבל בעולם הזה.
אל תעשי את זה, זה יגמור עליך.
ותאהבי את עצמך, זה הכי חשוב.
ותזכרי- אי אפשר לצנוח ולשקוע בכאב..
צריך להמשיך הלאה!

שואל השאלה:
את פשוט מדהימה, איזה מושקעת התשובה.. אני שמחה שאת רצית להסביר כל כך ולא התעצלת למען האמת הם שיכנעו אותי 11 אחוז כזה אבל את את ה - 89 אחוזים, תודה (זאת שמעליי)
וגם לאחרים :)

עדיף לך ללכת לעזור לניצולי שואה ולשבת לדבר איתם או להתנדב במקומות שלהם.. זה לא יתרום להם באף צורה זה שתרעיבי את עצמך, אבל את יכולה לעזור להם וכך גם ללמוד על הסבל שלהם.

זה ממש לא בסדר
וגם תגדירי הרעבה?

את יודעת שזה לא בסדר, למה לשאול בכלל?
זה לא ייתן לך כלום אם תרעיבי ותחתכי את עצמך חוץ מזה שתהרסי את הגוף שלך.

זה לא סיבה
יש הרבה עוד אנשים שמתים ללא רחמים שנהרגים נכאכלים בעולם תסתכלי גם ללא רגשות ואינושות
אני ממליצה לך לפנות לסער ערן או משהו כדי לפרוק לפגוע את עצמך זה כבר חולני

יש לזה שם-פסיכופתית

מאוד מקווה שזה ספאם ואת לא רצינית. אפשר להזדהות עם כאב של מישהו גם ללא להכאיב לעצמך באותה דרך. בזכותם הקמנו מדינה, רבים מניצולי השואה הם אלו שהקימו את המדינה במו ידיהם. אנחנו חייבים להם לחיות את החיים שלנו בכבוד במדינה, לתרום למדינה, לתרום לקהילה. את לא יכולה לתרום ולעזור למדינה אם את אינך בריאה בגופך. הזדהות זה דבר מעולה, אבל תעשי את זה בדרכים של התנדבות עם ניצולי שואה, לא בדרך שגורמת לך לסבול ולהינזק.
ולגבי הירידה במשקל, שתפי את ההורים עכשיו. זה על גבול הפרעה פסיכולוגית, ואני יודעת שאת לא רוצה להגיע למיון ולדפוק לעצמך את הגוף לכל החיים.

את יכולה להגיד לי מה עשית שהורדת שמונה קילו ובכמה זמן?
תעשו מינוסים מצדי רק שאלתי...

אני מבינה שאת מאוד רגישה ואכפתית, אבל תכנסי לראש שלהם רגע באמת.
שהם היו שם ושרדו, ונלחמו בחירוף נפש כל יום, הם חשבו על דבר אחד. על העתיד שלהם, על הילדים שלהם שיגדלו בבית חם, ויאכלו אוכל של אמא, ויצחקו עם חברים שלהם, ויביאו ילדים, וימשיכו את הכל.

ומה את עושה? בדיוק ההפך. את עכשיו הורסת את הגוף שלך, כי מי שיורדת 8 קילו יהיה לה קשה אח"כ להביא ילדים, ואמא שחותכת היא לא בריאה וכשירה נפשית לילדים שלה.

סליחה על הבוטות, אבל את מגשימה עכשיו חלום של כל נאצי. הם חלמו להשפיע עלינו כל כך רע, שלא נשרוד וניגמר ונאכל את עצמנו מבפנים לאט לאט.

תקראי את הספר של הרב לאו, ילד ששרד את השואה על בשרו והוא חי וצוחק וסבא למיליון נכדים והוא עומד מול כל המדינות האלה ומראה להם מה זה בנאדם ששרד את השואה!

אז כשאני מרגישה רע ונזכרת בסבות שלי שנהרגו בשואה, בחיילים שמתו במלחמות, אני מחזקת את עצמי עוד יותר ויודעת שאני בפרנציפ אגדל ואתרחב כל כך ואקים משפחה כל כך ענקית שהנאצים יתהפכו בקבר אחד אחד ויראו איך לא הלך להם להשמיד אותנו.

מה את אומרת?

-ואני לא ממש רוצה לפגוע, אבל יש לך תסמינים של הפרעת אכילה. אולי השואה היא בעצם סוג של "תירוץ" לעצמך כדי לחפות על זה? תבדקי את זה לדעתי.

שואל השאלה:
"סליחה על הבוטות, אבל את מגשימה עכשיו חלום של כל נאצי. הם חלמו להשפיע עלינו כל כך רע, שלא נשרוד וניגמר ונאכל את עצמנו מבפנים לאט לאט."
וואו זה אחד המשפטים, את צודקת מילה במילה אני מבטיחה שאני יפסיק לעשות את זה.
תודה לכל העונים, אוהבת אתכם <3

אני מעריכה אותך על הכוונה, ואני גם שמחה שהפסקת עם הרעיון של לפגוע בעצמך.
לדעתי הרבה יותר עדיף שתלכי לעזור לניצולי שואה או סתם לארח להם חברה, הרבה מהם הם אנשים מאוד בודדים וזקנים שיושבים בבית לבד כל היום, זו תיהיה עזרה אמיתית:)