מה הדבר הכי קשה שעברתם בחיים?

שגיליתי שאבא שלי וויתר עלי בתור הבת שלו.

הלם, שוק.

פגיעה עצמית פיזית ומילולית; שהייה בשפל המדרגה, ללא חברים. דיכאון בעיקרון.

כשאמא שלי חלתה בסרטן.

כל החים שלי
לא כדאי שאפרט..

את ה10חודשים בצהל לא מבחינת הבסיס.. מבחינת המשפחה שלי.. ובעיקר בגלל אחיות שלי.. אבל בסדר אני חוסכת כסף כדי להשכיר בית.. נמאס לי כבר מהם

מחלת נפש...

יש שני דברים:
1. שסבתא שלי זכרונה לברכה נפטרה
2. שפתחתי את הרגל + ראש

אובדן הסבים שלי

שאתמול שוטרים הפכו לי תבית, והפלילו אותי בגלל 3 זרעים של גראס

כשסבא שלי נפטר

בקצרה, השנה האחרונה.
יותר מידי משברים וסיטואציות שכמעט ולא יצאתי מהן

פעם, בעיות כלכליות וזה היה ממש קשה
כיום המצב מעולה בלי עין הרע.
ריבים כשהייתי קטנה יותר, עם אמא עם ילדים
וכיום אני מעולה עם אמא ומעולה עם ילדים אחרים.

פרידה נצחית של ילד שלמד איתי

שואל השאלה:
מבינה אותך! לכל דבר אני פה.

השנה הזו.

הטרדה מינית קשה מאוד...

קרו הרבה מאוד דברים קשים... כמו למשל שסבא שלי נפטר כשלא הייתי לידו...: (
שהחברה הכי טובה שלי פעם אחת ניצלה אותי...
שזרקתי בטעות על מורה אבן... והיא הענישה אותי בחומרה... (זה היה האמת טיפה מצחיק)
אם אפשר לקבל פרח זה ממש יעזור.. אני במחסור פרחים.. תודה:)

שאמא שלי נפטרה

חרם ונידוי
גירושים של ההורים
גילוי על אימוץ של אמא מה שאומר שאין לי מושג מי סבא שלי
מריבות בין אמא לאבא גם היום..
אבל בקטנה זה עובר.. הכל בסוף עובר לכולם. היום אני מוקף בחברים.. השלמתי עם זה שמשפחה לא בוחרים ולמדתי לחיות עם זה.. ובקיצור הכל עובר לכולם.
אז מי שנמצא עכשיו בתקופה רעה או שבעתיד יתקל בבעיות, שידע שאפשר לתקן הכל וזה רק עניין של זמן.. אין מה להכנס לדיכאון ובטח לא לחתוך או משהו כמו שהרבה מזכירים פה.. בסך הכל החיים זה מתנה..

שסבא שלי ז"ל נפטר

אם אתם ככ מתעקשים חח (לא באמת)

שהייתי בת 10 מישהו זקן רמז לי שאני אמצוץ לו.
אחרי זה הלכתי לסינימה ומישהו נצמד אליי בתור לגלידה. (בצורה שהאיבר שלו עלי).
משיכה לבנות? תמיד הייתה לי (לא במודעות), תמיד הייתי אומרת לידיד שלי "אולי אני לסבית" ותמיד הייתה לי הרגשה שזה "יגיע" גם אליי.
בכיתה א צחקו עלי ובכל פעם שהייתי באה לאמא שלי היא הייתה אומרת "זה לא נכון", "את סתם מדמיינת", "זה בראש שלך.."
פה הרגשתי שדחו אותי.
אחרי שהגעתי לחטיבה לקחתי את עצמי בידיים ועשיתי שינוי משמעותי אבל עם חוסר בטחון נוראי.
בנים היו אומרים לי "אם לא תעשי ככה וככה תשארי רווקה לתמיד ואף אחד לא יאהב אותך".
בתור ילדה תמימה וקטנה מה עשיתי? ככה וככה כדי שלא ישפילו אותי.
היו מדברים איתי פדופילים שניסו למשוך אותי, וניסו לגרום לי להיפגש איתם.
(נגיד ערבי שאמר שהוא ילדה בת 14 שבא לה להיפגש).
גיל 14 איימו עלי אז שלחתי תמונות.
אחרי זה בטווח 14 ידיד שלי שקרוב אליי אנס אותי ואז אחרי שבוע הטריד אותי מינית, ואז הלך לכל בית הספר שלו והוציא עלי שמועות. פשוט חייתי בפחד, וכל מה שעברתי הדחקתי לתת מודע. (מבחינה שכל מה שעברתי זה בסדר).
לא הייתי יודעת להבדיל בין טוב ורע, עם מי מתנשקים האם סטוצים זה טוב?
לבוש חושפני זה מכבד?
הייתי מקבלת כל יום הודעה ממספר חדש "שרוצה להכיר אותי" "ופתאום הופעת לי בטלפון".
החלפתי איזה מאה מספרים.
עכשיו בזמן שהייתי הכי צריכה תמיכה יחס הזדהות, משהו... היו לי אקסים שניצלו אותי ובכלל לא אהבו אותי, הם ניצלו את המצוקה שלי ובגדו בי שיקרו לי הוציאו עלי שמועות ופשוט דרדרו אותי (ואת הנפש שלי) עוד יותר.
ופה הייתי מתעלמת ומדחיקה את המשיכה לבנות.
בזמן האקסים הייתי עוברת כמעט כול יום הטרדה מינית מאיזה מישהו זר ברחוב
אחרי זה הייתי גורמת לעצמי לחשוב שאני נהנת שמבוגרים איתי והייתי חוזרת בוכה הביתה, נכנסת לדיכאונות ונגעלת מהגוף שלי.
הייתי פשוט נהנת לפגוע בעצמי (חתכים) ואז מתאכזבת מעצמי שאני לא כזאת כי אני יודעת שאפשר להישאר חזקים (אי אפשר...:/)
ניפגשתי גם עם חבר של האקס שלי בביניין אחד ישבנו ודיברנו והוא פשוט עשה עלי יבש וחזרתי בוכה הביתה.
אמרתי לו "די, לא, עזוב אותי" פחדתי להרביץ לו.
עכשיו? עכשיו החיים שלי קשים לי,
הייתה לי חברה הכי טובה שאמרה לי "את טראומתית ודיכאונית מידיי לא אהיה חברה שלך".
אחרי שעברתי איזה מאה הטרדות מיניות השמועות המשיכו להתפשט ועדיין היו מנצלים אותי משפילים אותי וההפך מעוזרים לי.
פשוט נגעלתי מעצמי ומהגוף שלי רציתי לברוח למוסד פסיכיאטרי כדי שיעזבו אותי כולם, פשוט כדי להיעלם.
כמובן שהם לא קיבלו אותי בגלל שאמרו שאני לא משוגעת סהכ מצולקת.
אז התחלתי תהליך עם קאוצר, שהוא גם ידיד שלי, ורק פה התחיל לי בטחון עצמי, והיום? נראת ממש טוב.
אז עם כול המצוקה והצלקות שלי לסבית אחת "משכה" אותי לכיוון שלה (גרמה למשיכה שלי להתפרץ וגם גרמה לי להבין צד אחר שבי) ופשוט הייתי אובססיבית אליה תלותית ומאוהבת בה והיא הייתה בוגדת בי כל יום (נמרחת על החברה הכי טובה שלה, נוגעת באיברים אינטימיים "בצחוק", מנשקת אותה נמרחת עליה מולי ומשקרת לי כל פעם).
עד שהשתחררתי ממנה לקח לי זמן עבדתי מאוד קשה, הייתי בסבל נוראי איתה עד שסיפרתי להורים שאני והיא ביחד.
(אומנם בדרך הכי לא נראת טוב-סיפרתי שהיא פגעה בי בתור זוג) אבל הייתי חייבת פריקה תמיכה ועזרה.
הם אסרו עלי לראות אותה ולדבר איתה, בקיצור ניתוק קשר.
כמובן נפגשנו בסתר ^^
וזה היה לי קשה כי היה לי רגש אליה מאוד חזק (תלות ואובססיה), גם בקטע הזה ההורים הראו התנגדות מוחלטת, שוב אני מרגישה דחויה, שוב הכחישו למצב שקורה במציאות, ושוב הייתה את אותה הרגשה שההורים שלי לא שם בשבילי שאני הכי צריכה.
ברור שזה נראה שבגלל מה שעברתי אני מחשיבה את עצמי כלסבית, אבל משהו בלסביות באמת מטריף אותי, באמת מושך אותי.
אני רואה את עצמי בעתיד מתחת לחופה עם מישהי.
ומאז קשה לי שהם מתנגדים בחריפות למשיכה המינית (אני אולי לסבית, יכול להיות בי עם משיכה ממש ממש משמעותית לבנות). ושהכרתי עוד מישהי שוב אסרו עלי שכבר הרגש שלי אצלה, (ואני הייתי בוכה לילות שלמים שאני מתגעגעת אליה, למה החיים שלי כאלו? למה אותי לא מקבלים?)
לפרוטוקול עברתי הטרדה מינית גם מבנות (חברות וגם אקסיות)
ועכשיו נשארתי בלי חברות חוץ מכמה, נכון לעכשיו? אני נמנעת מלהתחבר לבנות.
יש לי חברות רק אחרי ביהס.
חלק מהחברות שלי הסטרייטיות נוגעות בי לפעמים בלי רצון, כן כן -סטרייטיות- למרות שאני אומרת להן תפסיקו.
היום הלבוש שלי בכלל לא חושפני (עברתי לבגדי גברים וגם נשיים)
הפסקתי לחתוך בגלל סיבות טיפשיות.
ואני עוברת תהליך שרובם מהאנשים עברו (על הזהות המינית).
אבל אני מקבלת את עצמי וגאה בעצמי (:
היום אני עוזרת לאנשים מבעיות פשוטות ועד לבעיות פסיכולוגיות.
ואני מבינה כאב של אנשים ע"י הכאב שאני עברתי, אני יודעת מזה שילד על הרצפה וילד שרוצה עזרה אבל מפחד להודות בה או מפחד לקחת אותה.
ושכחתי לציין שעברתי הטרדות גם מהאקסיות (אי אפשר לקרוא לזה הטרדות אבל כן דברים לא נעימים).
ילדה אחת מהשכבה העבירה את המספר שלי לאקס שלי, הסכמתי להיפגש איתו.
סיפרתי לו את הסיפור הזה.
הבן אדם הראה תמיכה, הזדהות אבל לא...
הוא התחיל לגעת בי אמרתי לו "די לא באלי" הוא הפסיק ואז שוב המשיך ואז שוב "די תעזוב אותי" וככה שעתיים וחצי.
אני מרגישה אשמה, מרגישה שהכל באשמתי.
שלא הייתי אמורה לספר לו מה עברתי, שלא הייתי צריכה לגלות לו את המשיכה המינית שלי.
הראתי לו גם תמונות של לסביות, זה אומר שאם הראתי לו הוא אמור לגעת בי?
התכוונתי לפרוק, רק לפרוק בסוף יצא שהוטרדתי מינית וגם נפשית.
עשיתי טעות שהלכתי להיפגש איתו.
לפעמים יש לי התקף חרדה.. אבל הקאוצר שלי עוזר לי טוב.
עכשיו אני מאושרת כי יש לי בת זוג ללא בגידות ללא עיוורון.
ובעזרת ה אני והיא נתחתן.
בקשר להורים? לא מקבלים ואוסרים.
שכחתי לציין שיש לי חרדות נטישה..

כמובן שהיום אני אחרי ועוזרת לאחרים

ילדה חזקה^ 3>

אנסו אותי מלפני שנה וכמה חודשים.
ומריבה אחת ממשש* רצינית בין ההורים שלי כשהייתי קטנה. זה עשה לי טראומה

חוץ ממשהו פיזי?
הבדידות של כמעט חצי זמן מחיים שלי מנוער שלי
7 שנים של בדידות בעיר חדשה ועחובה מקללת את הרגע שנחתי בעיר הנלובההזטת ודודים שלא מכירה עלק דודים הלוואי שידרסו

כשדוד שלי מת מסרטן (מחלה ארורה)

שניסיתי להתאבד בגלל חרם שהכיתה עשתה עלי אף אחד לא דיבר איתי וניסיתי להתאבד הייתי בין חיים למוות ואמא שלי מצאה אותי מעולף על הריצפה במזל לא מתתי ועכשיו אני לא מצטער על מי שאני

פקק תנועה באורך של 7 שעות

בעיות ביטחון עצמי
דיכאון
כל מיני כאלה.-.

חבר שלי נפטר

אנורקסיה.