50 תשובות
שיצאתי לדייט עם מישהו סתום
אנונימית
שלא נולדתי לפני כ36 שנים באמריקה ולא היתחתנתי עם סם ריילי
נולדתי
האשמתי את הבחור שלי האשמות שווא, הוא חושב שאני לא יודעת שהוא הצודק. אבל אני יודעת שיצאתי מפגרת והוא בסדר. אין דרך להשיב זאת לאחור, סופית נגמר.
אנונימית
שהייתי טיפשה מידי כדי לגרום לו להיפרד ממני.
לא אמרתי לה שאני אוהב אותה עד שזה היה מאוחר מידי..
קרה כבר פעמיים
שהרחקתי אותו ממני.. ועכשיו כבר יש לו מישהי: (
אנונימית
הייתי צריכה לבקר את סבתא שלי יותר לפני שהיא נפטרה, להתקשר אליה יותר...
שלא הייתי חכמה מספיק להבין מה היה לי בידיים, התעלמתי מזה.
שעברתי דירה אחרי גן חובה...
כל האנשים החרא שפגשתי מאז הרסו לי תחיים
אני לא יצטער אנשים יצטערו...

אני יתאבד עד היום בצהריים!: (
אנונימית
שלחתי תמונות עירום...

אבל בתכלס אנלא מתחרטת על כלום כי זה לא יעזור להתחרט

אנונימית בואי מהר לפרטי אל תעשי אתזה!
אני יעשה את זה...

ואני לא רוצה לחשוף את עצמי...
אנונימית
תקשיבי אם יש פה אנשים שידווחו על התשובה ויתקשרו למשטרה יאתרו אותך.. באמת שלא שווה לך להכניס את עצמך לזה ואל תתאבדי אני בטוחה שיש פיתרון לבעיה שלך
הייתי שותף לחרם על החבר ההכי טוב שלי
רק בגלל לחץ חברתי עלוב במשך שנה וחצי.
אני כל כך מצטער על זה,
: (
אנונימית
שנתתי למישהי לנצל אותי והיא בסוף לא הזמינה אותי ליומולדת שלה.
הקצינה לעתיד אני דיברתי איתך פעם...
אנונימית
תוכלי לשלוח לי הודעה?
שלחתי...
אנונימית
שהתנהגתי לקראש שלי נורא ואיום
אבל למזלי הוא עדיין אהב אותי
אבל נראלי שהוא שכח אותי כי חזרתי לאילת...
אנונימית
שהייתי צועקת על חבר שלי כאילו הוא חייב לי משהו ומוציאה עליו את כל העצבים והוא תמיד היה שותק.
בניסיון ההתאבדות הראשון שלי... הורדתי לעצמי את הזרת השמאלית, והתחלתי להתמכר לזה... (ניסיתי 91 פעמים בחיים שלי... זה ממכר אל תתחילו עם זה... זה רק יחמיר)
שלא טיפלתי יותר מוקדם במה שיש לי.
אני כותב לאנונימית שכתבה שהיא מתכננת להתאבד..

יקירה - אני מבין שאת סובלת מאד, שאת מותשת ומיואשת ולא רואה שום תקווה, ולכן את חושבת להתאבד, להפסיק את הכאב, ואולי אפילו מקווה שככה סוף סוף יבינו כמה היה לך רע.. ונשמע שאת אולי גם מאד כועסת על מי שמסביבך, שלא רואים אותך - שאולי במובן מסויים את אפילו רוצה שאנשים יצטערו, שיבינו כמה סבלת, כי כרגע את נורא לבד ולאף אחד אין מושג מה את עוברת..

ואני רוצה לנסות לתת לך מקום שבו יראו כמה רע לך, שלא ישפטו ולא יעליבו ולא יתעלמו.. אני מתנדב בסה"ר, יש לנו צ'ט בכל ערב בין תשע לחצות. בואי לדבר איתנו.. תוכלי לספר על מה שאת עוברת, על הבדידות והיאוש והכאב. גם אם לא נוכל למצוא לך איזה פתרון מהיר, ננסה לפחות לתמוך בך, לראות את הכאב שלך - ולעבור את התקופה הנוראית הזו יחד איתך..

נחכה לך, אנחנו דואגים..


מתנדב סה"ר
מתנדבי עמותת סה"ר מומחית סטיפס
שאני עושה קליקים מהיידים. זה כל כך כואב.. זה רק מחמיר וזה שובר את המפרקים באצבעות. קשה לי להשתמש באגודל ימין עכשיו. אל תעשו קליקים... אני התמכרתי לזה וחשבתי שזה לא מזיק כי זה כולה אוויר שמתפוצץ, ככה חשבתי כל הזמן. עכשיו הבנתי שזה כואב, וזה מחמיר מקליק לקליק. אל תעשו קליקים גם אם זה נראה לא מזיק.
אנונימי
אני מדברת איתכם כבר...
אנונימית
ששתקתי ביסודי אבל עכשיו אני מתקן את זה
נכנסתי להריון בגיל ארבע עשרה
אנונימית חרמנית יותר מידי
לקחתי עבודה שאני שונאת וסבלתי בה
לא למדי קשה מספיק לציונים טובים יותר
אנונימית
לא דעת יש מלא דברים שאני מתחרטת עליהם.. אבל צריך ללמוד מטעויות
דבר שאני מתחרטת עליו זה שאני הפחתתי מעצמי ביסודי והייתי סוג של חסרת ביטחון הרגשתי שכל הבנות יותר יפות ממני ואני עוד סתם אחת.. וכרגע אני מתקנת תטעות הזאת
אני מתחרטת שפחדתי לדבר ברגעים מסויימים ואם הייתי לוקחת קצת אומץ ועומדת על שלי הייתי יכולה למנוע מהמון דברים רעים שעשו לי לקרות, אני מתחרטת שבטחתי באנשים שזילזלו בי ורדפתי אחריהם, אני מתחרטת שאיבדתי אנשים שהיו בשבילי כמעט הכל, אני מתחרטת על כל הפעמים שמנעתי מקשר עם מישהו להתקיים כי אני עלובה ואז הצטערתי על כך..
אנונימית
שנולדתי
שלא כיוונתי טוב כשניסיתי להתאבד פעם ראשונה
מתחרטת על כל נשימה שלי
מתחרטת על כל צעד שלי
מתחרטת על כל מילה שלי
מתחרטת שאני מי שאני, שזה מה שגדלתי להיות
מתחרטת שסיפרתי לאבא שלי כשהרביצו לי ביום הראשון בבצפר
כי הוא רק הרביץ לי כמו תמיד וקרא לי נמושה שלא יכולה להגן על עצמה...
מתחרטת שסיפרתי למורה בבית ספר שאבא שלי מכה אותי קבוע, זה רק הרס הכול יותר...
מתחרטת שסוג של התגוננתי כשקראו לי מכוערת, טיפשה, דוחה שלא שווה כלום, הרי אני יודעת שזה נכון... זה כל מה שהייתי צריכה להגיד ולהתרגל אליו... מזל שרפלקס ההתגוננות שלי התדכא עם הזמן שהשלמתי שאני כזאת...
מתחרטת שלא אמרתי לאבא שלי שלא משנה כמה הוא ילמד אותי להיות קרה, קשה, חזקה, לוחמת... אני אהיה מה שאני... וזה לא ישנה... גם אם ארצה, מקסימום הוא היה מרביץ לי על המשפט, כאילו לא התרגלתי... לפחות הוא היה יודע שאין טעם
מתחרטת שלא ישנתי בלילה שאבא שלי נעצר... הייתה לי טראומה אחת פחות
מתחרטת שלא הכרתי אותה כשהיינו באותו יסודי... כשלא היה מאוחר מדי להגיד לה... שהיא מושלמת כמו שהיא... לפני שהיא הרסה לעצמה את כל התמימות כדי להשתלב בחברה... חברה מחורבנת! שישרפו בגיהינום!
מתחרטת שהאמנתי, שהתעוורתי מהאהבה והניצוץ המזוייף בעיניים שלה ולא ראיתי שרע לה איתי! שהיא לא באמת מאושרת! שיש חורים בלב שלה שלא אני אמורה למלא... אלא הם... והיא עזבה אותם בגללי... לא ראיתי שהיא מתגעגעת עד שהיא זרקה אותי!
מתחרטת שהקשבתי למשפטים "אני אוהבת אותך" "אני צריכה רק אותך" "אני שייכת רק לך" אני לא צריכה אף אחד חוץ ממך" "אני מאושרת איתך" "אנחנו נהיה ביחד לנצח" "אני לא צריכה אותן! הן כלבות!" "את לא חונקת אותי" "תודה שהגנת עלי" עכשיו אני יודעת שזה בולשיט! כמו "את יפה", "את חכמה" "את חשובה לי" "לא אעזוב אותך" "אנחנו חברות הכי טובות" אני חוסמת את המשפטים שהם שקר מוחלט!
אני יודעת עכשיו
ש"אני אוהבת אותך" = הרסת לי את החיים!
"אני צריכה רק אותך" = אני מתגעגעת לימים שלא היינו יחד!
"אני שייכת לך" = תירגעי, אני לא הרכוש שלך!
"את לא חונקת אותי" = אם את אוהבת אותי תני לי לנשום כבר!
"תודה שהגנת עלי ממנה" = *הולכת מאחורי הגב ומבקשת סליחה ממנה* הרסת לי את המצב החברתי בשכבה!
מתחרטת שאני אוהבת לפרוק פה באתר ואני ידועה פה בתור "סטייסי צומי בע"מ"

תודה על ההזדמנות לפרוק...
אני כל כך מתחרטת על כל השנים שבזבזתי, כל הימים שעברו בצורה נורמטיבית לחלוטין..
כל יום אני עושה את הטעות הזו מחדש, אני לא חייה את החיים באמת..
כל יום ויום אני תקועה על הכיסא מול המחשב, לא עושה דבר עם חיי.
אבל זה עומד להשתנות, מפני שאשנה זאת.
מתחרטת על זה שכל כך רציתי אותו ועשיתי דברים שיגרמו לו לקנא כדי שהוא ירצה אותי ועכשיו הוא לא רוצה לשמוע מימני.. אם רק הייתי יכולה להחזיר את הגלגל קצת אחורה..
זה שחשבתי היום בבוקר שעובדים עלי, בטלפון.
זה טלפון במקום השירות.

למה חשבתי שעובדים עלי? למה שיעבדו עלי?

פשוט הכל נשמע לי לא הגיוני. הגעתי למסקנה כזאת, משום מה
בסוף כיתה י' עשיתי מסיבת בריכה עם החברות שלי, וברגע שהיא עמדה להתחיל אבא שלי התקשר אלי, הציע לי להצטרף אליו ואל אחיי לצניחה חופשית, וסרבתי..
מישהו שאהב אותי ואני אותו
גיליתי על זה מאוחר מידי
ופספסתי אותו

בנים, בבקשה תהיו ישירים יותר

הדבר הכי מבאס בעולם
אנונימיתבת18
שלא כבדתי את אמא היקרה שלי מספיק, אמא ז''ל נפטרה סמוך לבר מצווה שלי, ואני מאד מתחרט של כיבדתי אותה מספיק, אבל אני אוהב אותה המון.
שהייתי עם האקס שלי.
שלא תבינו לא נכון, זו היתה אחת התקופות הטובות שהיו לי בחיים, כל כך אהבתי אותו (ולצערי עדיין..)
הוא עשה לי משהו נורא ואני לא מצליחה לחזור לחיים סבירים אחרי מה שקרה.. נמאס לי לחשוב על זה, נמאס לי לחיות עם זה, נמאס לי לא להיות יכולה לשלוט במחשבות שלי!
שהכרתי מלא בנים ששברו לי את הלב
אנונימית
אני מצטערת על זה שנולדה לי אחות, האני שונאת אותה. שונאת אותה מכל הלב. לא היית לי בעיה לפגוע בה ולצערי גם פגעתי בה, אם זה מכות רצח שהבאתי לה ופגעתי בה וגרמתי לה לבכות כ"כ הרבה ועשיתי לה דברים נוראיים, קללות, צעקות שהבהילו אותה, דברים שעשיתי לה, גם היא בסה"כ ילדה קטנה ואני מתחרטת שפגעתי בה, אבל זה לא אשמתי, באמת שלא, זה מה שלמדתי להכיר, את המכות שלי נתנו שהייתי קטנה, את זה שאין שם אף אחד שישאל אותך אם כואב לך אחרי שאתה כבר מדמם על הרצפה.. חשבתי שזה בסדר להרביץ כי זה מה שעשו לי אתם מבינים? לא מכוונה רעה): אני באמת מצטערת על זה עד עכשיו. אני יודעת שזה נורא לעשות את זה ואני באמת לא אסלח לעצמי בחיים על זה.. אני כותבת את זה בדמעות רק מלחשוב על זה. הייתי צריכה להיות בוגרת ולהיות אחות טובה במקום, לצערי התנהגתי בדיוק הפוך, רק שבאותו זמן היו לי הרבה בעיות עם עצמי אף אחד לא יודע והוצאתי את הכעס שלי עליה לפעמים..
והכי אני שונאת שאני משתפת אנשים בקשיים שלי, אפילו אנשים פה בסטיפס, אנשים שאני לא מכירה רק כי באמת שאין לי אף אחד לשתף. אני לא צריכה לשתף דברים יותר, אתמול סוף סוף למדתי את זה, אני סתם משפילה את עצמי ואף אחד לא לוקח אותי ברצינות אף פעם.
משום מה הבוקר שלי היה ממש נורא אז לא אכפת לי לכתוב את זה פה ממילא אף אחד לא יקרא בין כל התגובות האלה דווקא את זה..
אם יש אחד שכן קרא, אז תודה. תודה שהקדשת מזמנך וקראת, מקווה שאתה לא שונא אותי על מה שעשיתי, אני באמת מצטערת מכל הלב על זה.. תודה שקראתם (:
לא עשיתי את העבודות לחופש עדיין
הצילו.
אנונימית
מתחרטת שהייתי חצי שנה עד לפניי 3 ימים עם מישהו חסר טקט, לפחות לגביי.
שלא למדתי כמו שצריך ביסודי.. זה דופק אותי עד היום
מתחרטת ששיקרתי כדי להיות "מקובלת". לא זה לא שווה את זה, השקר בהתחלה עשה לי טוב ואחר כך עשה הרבה יותר רע ממה שהיה לפני השקר
שונאת בתי ספר
שלא ניצלתי מספיק את כיתה ז' שלי.
אם אני מסתכלת אחורה היא הייתה מושלמת!
שהלכתי לבית ספר שלי כי הוא ממש לא הסיגנון שלי וכל הארבע שנים שהייתי בבית ספר הזה פשוט הייתי בדיכאון אחד ענקק!
ואני גם מצטער על זה שלא הלכתי לתנועת נוער אצלינו בשכונה אבל עכשיו כבר מאוחר..
ואני מצטער על זה שנולדתי לאבא הלא נכון.. הוא כל כך נאצי הוא מתעלל בי עד שבאלי להתאבד כל פעם מחדש!
אנונימי
מתחרטת שעשיתי דברים כל כך מגעילים לאקס שלי התנהגתי אליו מגעיל הוא היה מושלם תמיד חיפש איך לרצות אותי ואני הייתי מתלוננת על כל שטות ומקללת אותו ומתייחסת אליו חרא
אנונימית
מתחרטת שנולדתי. רק דיכאון ישלי
מתחרטת שהכרתי את כול החברות. שלי
מתחרטת שהכרתי את האקס העבריין שהיה לי
מתחרטת שסיפרתי למורים שההורים מרביצים
לי המורים מתחילים להכניס מחשבות להורים שלי
לא להוציא אותי מהבית ואני בכלא בבית
מתחרטת שאני נולדתי קטנה ושאני לא בת 18 כבר
מתחרטת שאני עשיתי סקס בגיל 15
מתחרטת שהכרתי המון בנים
מתחרטת שהייתי בלאגניסטית
מתחרטת שאני נולדתי להורים ששונאים אותי
מתחרטת שהזמנתי משטרה. על ההורים
מתחרטת. על הכלל