5 תשובות
אין מה לפחד, לא אוכלים שם אנשים, את פשוט נכנסת למסגרת של פנימייה וכנראה בהמשך זה ישתנה למסגרת של עבודה ב"התנדבות" עם חוקים ברורים שצריך להקפיד לשמור כי אם לא נענשים. בהתחלה ישלחו אותך לטירונות סביבות חודש, אולי פחות, תלוי בהצבה שלך ולאחר מכן או שתופנ לבסיס הקבוע שלך או שתופני לבסיס בו תעברי הכשרה מקצועית לתפקיד המיעד שלך ומשם לבסיס הקבוע שלך ששם תשרתי עד לסיום השנתיים, אם יקבע לך ת"ש של יומיות זה יהפוך למסגרת של עבודה ב"התנדבות"
העונה הראשון זה לא נכון מה שכתבת זה לא התנדבות בכלל. והשני מדבר שטויות זה לא חרא אם לוקחים את זה חיובי.
תשמעי כל התחלה חדשה מפחידה בעיקר שנכנסים למסגרת שאינה ידועה מראש. מה שאני מבטיחה לך שזה הרבה פחות מפחיד ממה שזה נשמע. (גם אני פחדתי לפני הגיוס ואני זוכרת שמרוב לחץ ופחד אפילו הקאתי) אבל על כל דבר אפשר להתגבר וכולם עוברים את זה.
ביום הגיוס את נוסעת באוטובוס לתל השומר שזה בסיס שבו עוברים את כל התהליכים לפני שמגיעים לבסיס של הטירונות. (תל השומר זה בת"א) התהליכים זה ראיונות אישיים בדיקות מסויימות קצת משמעת ולבסוף מקבלים מדים ובערב בערך אתם נוסעים לבסיס של הטירונות. כשאתם תגיעו לבסיס הטירונות אתם תקבלו חדרים (חדר רגיל או אוהל תלוי בבסיס) ושם תעברי טירונות של 3 שבועות בסופה יש גם מטווח בנשק. (את השימוש בנשק ילמדו אותך) בערב יש לך שעת ת"ש ואת יכולה לנצל אותה למקלחת ודיבור בטלפון עם ההורים. את סוגרת שבת אחת בטירונות וההורים באים לבקר אז תבקשי דברים טעימים ותביאי להם כביסה וכל מה שצריך. וטיפ שלי תתנהגי בהתאם ותמלאי אחר ההוראות שמבקשים ואל תתחצפי כי יש עונשים וחבל לך לקבל עונש של לצאת כמה שעות מאוחר או אפילו יום. (מניסיון-היו אצלנו מאילת שנשארו יום בבסיס אחרי כולם והטירונות שלי הייתה בחיפה) לא מבקשת ממך לפחד מהצל של עצמך אבל תמלאי את ההוראות כמו שצריך והכל יהיה בסדר.
כשמסיימים את הטירונות יש טקס מיוחד אליו יכולים לבוא ההורים אתם נשבעים ומקבלים ספר תנך.
לאחר מכן יש לכם מיונים וקורס בהתאם לתפקיד שתבחרי או שתקבלי ואז בסופו ישלחו אותכם כל אחד לבסיס שיתאימו אותו מראש
יום לפני הגיוס ממליצה לך לנשום עמוק ולנסות כמה שפחות לפחד ולהלחץ ותאמיני לי שאני יודעת כמה זה קשה אני בעצמי נורא פחדתי כמוך והיו לי חרדות.

בהצלחה מתוקה ותקחי את זה כחוויה חיובית ותכירים אנשים ותנסי לנצל את הצבא לטובה בכל המובנים
(משוחררת שנתיים)
אנונימית
אני אותה עונה שאמרה שמשוחררת שנתיים ורק רציתי להוסיף לתשובה שלי שבלי הצבא לא הייתי מגיעה לעצמאות שיש לי היום
רכשתי ביטחון ויש לי מלא חברים מהצבא
למדתי לנסוע בתחבורה ציבורית ולמדתי כיוונים ודרכים
למדתי משמעת עצמית כלומר ידעתי לתכנן את הזמן כדי לא לאחר למדתי להיות נימוסית אדיבה וסבלנית יותר ממה שהייתי פעם
למדתי לדחות סיפוקים ולמדתי איך לשמור על הכסף ולא לבזבז יותר מדי וכמובן איך להשתמש בכסף
למדתי שצריך להעריך את מה שיש לך ולהסתפק במה שיש לך גם זה המינימום שבמינימום
ותכלס הצבא לא כזה נורא כי סהכ הצבא מספק לך המון דברים כמו משכורת מגורים אוכל מקלחת אז ככה שלמי שאין מהבית זה הרבה מאוד
ולגולני12 הצבא לא כזה נורא כשחושבים על זה הא?
אנונימית
לאנונימית שימי לב ששמתי את המילה "התנדבות" במרכאות כפולות, בגלל שזה לא באמת התנדבות, זה חובה.
קלי קלות.
אין לך מה לפחד משום דבר.

באים לנקודת ההתייצבות.
כמוך יש עוד מאות בנות.
בסה"כ עוברים -בסרט נע - תהליך חיול מקבלים ביגוד צבאי, וחיסון אם צריך (זה גם לא סיפור).
פתאום את רואה שאת דומה לעוד מלא בנות כמוך.
משבצים אתכן לטירונות ונהפכות לקבוצות קטנות, בתוך הזמן תכירי בנות בדיוק במצבך ותהיו חברות ותומכות אחת בשנייה. והכל כפי שאמרתי בשורה הראשונה - קלי קלות.

אם תזדקקי אשמח ללוות אותך - לפחות ווירטואלית בכל שלב. ואם יהיה צורך אמסור לך טלפון שלי.

וכפי שאמר משתמש כאן בעניין דומה זהו לכי בכוחך זה והושעת את ישראל.

אני מאחל לך שתגלי שכל מה שאמרתי לך במציאות יותר קל.
צאתך לשלום.

באותו הנושא: