2 תשובות
אוי בול למדתי את זה לא מזמן.. הצירוף "והכנעני אז בארץ", עורר אצל הפרשנים קושי מסוים. הקושי הוא שאם כתוב והכנעני אז, הרי שעכשיו הוא לא נמצא, וכמובן שבזמן שמשה כתב את התורה, הכנעני היה בארץ. באופן אישי, איני רואה קושי רב בפסוק. אפשר להתעלם ממנו (כפי שעשה הרמב"ן) אפשר להתייחס למילה אז ולהסבירה "כבר אז" או "גם אז" (וזה מה שעושה רש"י שמפרש שעמי כנען החלו אז להתיישב בארץ) ואפשר להביא פירוש שגם בזמנים מאוחרים יותר לא תמיד היו עמי כנען בארץ (אבן-עזרא).
המילה אז היא תיאור זמן - באותו זמן היה הכנעני בארץ, ולא בזמן אחר. אולם בזמן מתן תורה כן היו כנענים בארץ!
1. אפשר לפרש שהכוונה "אז ולא קודם": "והכנעני אז בארץ - היה הולך וכובש את א"י מזרעו של שם, שבחלקו של שם נפלה כשחלק נח את הארץ לבניו, שנאמר (בראשית יד) ומלכי צדק מלך שלם; לפיכך "ויאמר אל אברם לזרעך אתן את הארץ הזאת", עתיד אני להחזירה לבניך שהם מזרעו של שם" (רש"י).
רש"י מסתמך, כנראה, על מקורות חיצוניים המלמדים שארץ ישראל נפלה בחלקם של בני שם. ראו למשל ספר היובלים פרקים ח-ט, ובסוף פרק י: " (מא) וכנען ראה את ארץ הלבנון עד נחל מצרים כי טובה היא מאוד, ולא הלך אל ארץ נחלתו מערבה לים. (מב) וישב בארץ לבנון ממזרח וממערב לארץ הירדן ועש שפת הים לארכו. (מג) ויאמרו אליו חם אביו וכוש ומצרים אחיו לאמור: "הן נאחזת בארץ לא לך, אשר לא נפלה לנו בגורל. (מד) לא תעשה כן, כי אם תעשה כה אז נפול תפול בחרב גם אתה גם בניך בארץ והייתם לאלה. (מה) כי בחוזק החרב נאחזתם, ובחזקת החרב יפלו בניך ונכרת לעולם. (מו) אל תשב בארץ מגורי שם, כי לשם ולבניו נפלה בגורל לנחלה. (מז) ארור אתה וארור תהיה מכל בני נוח, באלה אשר נשבענו לפני השופט הקדוש ולפני אבינו נח." (מח) ולא שמע בקולם, וישב בארץ לבנון מן חמת עד לבוא מצרימה, הוא ובניו עד היום הזה, על כן קרא לארץ ההיא כנען".
- אולם, בספר בראשית, בפרק המתאר את 70 צאצאיו של נוח, נאמר בפירוש שכל הארץ מלבנון ועד עזה וים המלח היתה גבול הכנעני, בראשית י19: "וַיְהִי גְּבוּל הַכְּנַעֲנִי: מִצִּידֹן בֹּאֲכָה גְרָרָה עַד עַזָּה, בֹּאֲכָה סְדֹמָה וַעֲמֹרָה וְאַדְמָה וּצְבֹיִם עַד לָשַׁע".
אפשר גם לפרש שהכוונה היא "והכנעני גם אז היה בארץ" לא רק עכשיו. ויש עוד פירושים (ראו מלבי"ם, דעת-מקרא; וראב"ע פירש: "ייתכן שארץ כנען כבשה כנען מיד עם אחר. ואם אינו כן יש לו סוד, והמשכיל יידום").
2. חכמי המדרש פירשו: "והכנעני אז בארץ - עד עכשיו נתבקש להם זכות בארץ" (בראשית רבה לט טו). הם כנראה פירשו, שהמילה אז משמעה "אז ולא עכשיו": אז היתה להם זכות להיות בארץ, ועכשיו (בזמן מתן תורה) כבר התמלאה סאת עוונותיהם, וכבר אין להם זכות; הם אמנם עדיין גרים בארץ, אבל באופן זמני בלבד.
3. ע"פ הפשט, הפסוק מהווה רק הקדמה לפסוק הבא, בראשית יב7: "וַיֵּרָא ה' אֶל אַבְרָם וַיֹּאמֶר לְזַרְעֲךָ אֶתֵּן אֶת הָאָרֶץ הַזֹּאת". מכיוון שהכנעני היה אז בארץ, וכנען קולל ע"י נוח, לקח ה' את ארצו ונתן אותה לאברם. המילה אז משמעה "באותו זמן שבו אברם הגיע לארץ וה' נראה אליו"; היא לא באה כניגוד לתקופה קודמת או מאוחרת יותר, אלא רק כדי להדגיש את הקשר להבטחת הארץ לאברם.
1. אפשר לפרש שהכוונה "אז ולא קודם": "והכנעני אז בארץ - היה הולך וכובש את א"י מזרעו של שם, שבחלקו של שם נפלה כשחלק נח את הארץ לבניו, שנאמר (בראשית יד) ומלכי צדק מלך שלם; לפיכך "ויאמר אל אברם לזרעך אתן את הארץ הזאת", עתיד אני להחזירה לבניך שהם מזרעו של שם" (רש"י).
רש"י מסתמך, כנראה, על מקורות חיצוניים המלמדים שארץ ישראל נפלה בחלקם של בני שם. ראו למשל ספר היובלים פרקים ח-ט, ובסוף פרק י: " (מא) וכנען ראה את ארץ הלבנון עד נחל מצרים כי טובה היא מאוד, ולא הלך אל ארץ נחלתו מערבה לים. (מב) וישב בארץ לבנון ממזרח וממערב לארץ הירדן ועש שפת הים לארכו. (מג) ויאמרו אליו חם אביו וכוש ומצרים אחיו לאמור: "הן נאחזת בארץ לא לך, אשר לא נפלה לנו בגורל. (מד) לא תעשה כן, כי אם תעשה כה אז נפול תפול בחרב גם אתה גם בניך בארץ והייתם לאלה. (מה) כי בחוזק החרב נאחזתם, ובחזקת החרב יפלו בניך ונכרת לעולם. (מו) אל תשב בארץ מגורי שם, כי לשם ולבניו נפלה בגורל לנחלה. (מז) ארור אתה וארור תהיה מכל בני נוח, באלה אשר נשבענו לפני השופט הקדוש ולפני אבינו נח." (מח) ולא שמע בקולם, וישב בארץ לבנון מן חמת עד לבוא מצרימה, הוא ובניו עד היום הזה, על כן קרא לארץ ההיא כנען".
- אולם, בספר בראשית, בפרק המתאר את 70 צאצאיו של נוח, נאמר בפירוש שכל הארץ מלבנון ועד עזה וים המלח היתה גבול הכנעני, בראשית י19: "וַיְהִי גְּבוּל הַכְּנַעֲנִי: מִצִּידֹן בֹּאֲכָה גְרָרָה עַד עַזָּה, בֹּאֲכָה סְדֹמָה וַעֲמֹרָה וְאַדְמָה וּצְבֹיִם עַד לָשַׁע".
אפשר גם לפרש שהכוונה היא "והכנעני גם אז היה בארץ" לא רק עכשיו. ויש עוד פירושים (ראו מלבי"ם, דעת-מקרא; וראב"ע פירש: "ייתכן שארץ כנען כבשה כנען מיד עם אחר. ואם אינו כן יש לו סוד, והמשכיל יידום").
2. חכמי המדרש פירשו: "והכנעני אז בארץ - עד עכשיו נתבקש להם זכות בארץ" (בראשית רבה לט טו). הם כנראה פירשו, שהמילה אז משמעה "אז ולא עכשיו": אז היתה להם זכות להיות בארץ, ועכשיו (בזמן מתן תורה) כבר התמלאה סאת עוונותיהם, וכבר אין להם זכות; הם אמנם עדיין גרים בארץ, אבל באופן זמני בלבד.
3. ע"פ הפשט, הפסוק מהווה רק הקדמה לפסוק הבא, בראשית יב7: "וַיֵּרָא ה' אֶל אַבְרָם וַיֹּאמֶר לְזַרְעֲךָ אֶתֵּן אֶת הָאָרֶץ הַזֹּאת". מכיוון שהכנעני היה אז בארץ, וכנען קולל ע"י נוח, לקח ה' את ארצו ונתן אותה לאברם. המילה אז משמעה "באותו זמן שבו אברם הגיע לארץ וה' נראה אליו"; היא לא באה כניגוד לתקופה קודמת או מאוחרת יותר, אלא רק כדי להדגיש את הקשר להבטחת הארץ לאברם.