9 תשובות
הפליצה עלי!
באמת!
באמת!
אנונימי
מורה מרשעת נתנה לי להכין עבודה יום לפני יום ההולדת שלי.
לא עושים דבר כזה, בטח לא לילדה בת 10!
לא עושים דבר כזה, בטח לא לילדה בת 10!
קרעה לי דף שהיא הכתיבה בטענה שיש לי כתב חרטומים.
זה היה בכיתה ד' והיא ניצלה את התמימות והיראה שלי מפניה.
אוי אם זה היה קורה היום =.=
זה היה בכיתה ד' והיא ניצלה את התמימות והיראה שלי מפניה.
אוי אם זה היה קורה היום =.=
התכופפה לעזור לילד שישב שולחן לייד, אחח טראומה
השפילה אותי וצחקה עלי עם כל הכיתה...
סיפרתי למנהלת והם לא האמינו לי... אני לא אשכח איזו השפלה וצרות עברתי שם... בא לי לבכות מלחשוב על זה ):
סיפרתי למנהלת והם לא האמינו לי... אני לא אשכח איזו השפלה וצרות עברתי שם... בא לי לבכות מלחשוב על זה ):
אנונימית
בעכו כשהייתי עולה חדשה קטנה בכיתה א' עד ג'
נתנו לי סטירות, דחפו אותי...
השפילו אותי מול הכיתה, זרקו לי מבחנים בפרצוף...
בשיעור החופשי הראשון, כל הפאקינג כיתה באו לבעוט בי מתחת ללוח וצחקו כשהייתי על הרצפה כמה סנטימטרים מהשולחן של המורה ואחרי 20 דקות היא באה להפריד...
המורה היחידה שלא שנאה אותי לקחה אותי לפרטני ובגלל שהיא היחידה שהייתה איתי פשוט בטעות פרקתי לה על הכול כי זה היה יותר מדי, על זה שמרביצים לי בבית ואבא שלי משתמש בי כשק חבטות ובבית ספר גם מרביצים לי ואין לי פינה בלי מכות בעולם, היא התנהגה כאילו היא מבינה, חיבקה אותי, וברוב תמימותי חשבתי שזה נגמר שם... ההקלה לא הייתה להרבה, כשחזרתי הביתה ראיתי את אבא שלי מולי יושב עם כוסית וודקה, עצבני עם מבט מטורף... הייתי בטוחה שאני הולכת למות... התחלתי לרוץ לצד, הוא תפס אותי בשיער ולקח סכין מהשולחן וחתך לי חצי מהשיער, עפתי קדימה מהתנופה ונדפקתי עם הראש בשולחן, התעוררתי אחרי כמה שעות על הרצפה, אבא שלי צרח עלי, יום אחרי זה הסברתי למורה שאמרתי הכול כי הייתי ממש עצבנית על אבא שלי ורבנו ושיקרתי... מאז גם היא שנאה אותי, ויותר מזה... כל בית הספר ידע על מה שקורה לי בבית! ואמרו לי דברים כמו "מגיע לך" "אם אני הייתי אבא שלך גם הייתי מרביץ לך" וכאלה... אאוץ'... אבל לא העזתי להסתכל למורה הזאת בעיניים שלא נדבר על לברר איך כולם גילו את זה...
נתנו לי סטירות, דחפו אותי...
השפילו אותי מול הכיתה, זרקו לי מבחנים בפרצוף...
בשיעור החופשי הראשון, כל הפאקינג כיתה באו לבעוט בי מתחת ללוח וצחקו כשהייתי על הרצפה כמה סנטימטרים מהשולחן של המורה ואחרי 20 דקות היא באה להפריד...
המורה היחידה שלא שנאה אותי לקחה אותי לפרטני ובגלל שהיא היחידה שהייתה איתי פשוט בטעות פרקתי לה על הכול כי זה היה יותר מדי, על זה שמרביצים לי בבית ואבא שלי משתמש בי כשק חבטות ובבית ספר גם מרביצים לי ואין לי פינה בלי מכות בעולם, היא התנהגה כאילו היא מבינה, חיבקה אותי, וברוב תמימותי חשבתי שזה נגמר שם... ההקלה לא הייתה להרבה, כשחזרתי הביתה ראיתי את אבא שלי מולי יושב עם כוסית וודקה, עצבני עם מבט מטורף... הייתי בטוחה שאני הולכת למות... התחלתי לרוץ לצד, הוא תפס אותי בשיער ולקח סכין מהשולחן וחתך לי חצי מהשיער, עפתי קדימה מהתנופה ונדפקתי עם הראש בשולחן, התעוררתי אחרי כמה שעות על הרצפה, אבא שלי צרח עלי, יום אחרי זה הסברתי למורה שאמרתי הכול כי הייתי ממש עצבנית על אבא שלי ורבנו ושיקרתי... מאז גם היא שנאה אותי, ויותר מזה... כל בית הספר ידע על מה שקורה לי בבית! ואמרו לי דברים כמו "מגיע לך" "אם אני הייתי אבא שלך גם הייתי מרביץ לך" וכאלה... אאוץ'... אבל לא העזתי להסתכל למורה הזאת בעיניים שלא נדבר על לברר איך כולם גילו את זה...
הייתי בפלאפון בשיעור, ואז מורה תפסה אותי וקיללה אותי *~*
נתנה לי עבודה של 10 דפים בכתב כי הייתי חולה ולא באתי למבחן והיה לי יום אחד להכין אותה והייתי חולה עם 39.7 מעלות והיה לי יומולדת
המורה אשכרה ניסה לעשות עלי "חרם"
הוא התעצבן עלי על משהו קודם, ואז שהוא הראה ציונים סופיים של השנה לתלמידים הוא קרא לכולם חוץ ממני וכל הזמן הסתכל עלי במבטים מאיימים. לא סובלת את המורה הזה
הוא התעצבן עלי על משהו קודם, ואז שהוא הראה ציונים סופיים של השנה לתלמידים הוא קרא לכולם חוץ ממני וכל הזמן הסתכל עלי במבטים מאיימים. לא סובלת את המורה הזה