7 תשובות
בואי תעשי איתי בכיף:)
יש הרבה כאלה שאוהבים את זה שתדעי
ועם את חרמנית מה הבעיה תמיד יש ידידים..
ועם את חרמנית מה הבעיה תמיד יש ידידים..
שואל השאלה:
המשך- מה שמפריע לי בזה, הוא שנוצרת אצלי תלות לאנשים מבחינה סאדו מזוכיסטית גם אם אין לי רגשות אליהם, לדוגמה- דמויות עם סמכות עלי (מורים, חונכים, מדריכים) או אפילו סתם יש לי ידיד שאין לי רגשות אליו ובכל זאת אני אוהבת אם הוא מרביץ לי, גם אם זה לא מחרמן (לא מחרמן בגלל שהוא לא הכי חתיך שיש) אבל כמעט כל בן אדם שאני מתחילה להיקשר אליו מבחינה של סאדו מאזו אני נהיית אובססיבית אליו ויש הרבה (אנשים כאלה), זה ממש מציק לי ולפעמים אני פשוט יכולה לבכות שעות כמו סתומה בגלל זה, כי בשביל רוב האנשים האלה הייתי מוכנה לעזוב את הכל רק בשביל להיות איזה שפחה שלהם, או משהו, אם הייתה לי הזדמנות. אני מרגישה כמו זונה שרמוטה קטנה וחרמנית. אני לרוב לא מאוננת כי זה לא מוריד לי את החרמנות אבל אני אוהבת לפנטז, הרבה, בד"כ אני מפנטזת על אנשים בני 25+ ואפילו 30+ שאני מוצאת את זה קצת בעייתי כי אני ממש צעירה, אבל לעתים נדירות אני נמשכת לבנים בגילי. ובכל זאת זה ממש מרגיע אותי אבל אני כל היום כבר חושבת על דברים כאלה (גם לא מבחינה מינית אלא השפלה) אני מרגישה שהמחשבות האלה, האנשים האלה, הפנטזיות החלומות הרגשות האלה נהיים חלק מרכזי מדי בחיים שלי וכבר קשה לי לחשוב או להתרכז בדברים אחרים, לפעמים זה מצחיק אותי אבל לרוב זה מעציב אותי כי בתכלס אני די מטומטמת ואני ממש לא יודעת מה לעשות כי לפעמים אני רוצה פשוט להתאבד ולא קשור רק לזה כי גם יש לי חרדה, ודכאון כבר הרבה שנים (מגיל 10 בערך ועד עכשיו) ובכללי חרא לי והדבר היחיד שגורם לי להרגיש יותר טוב זה אם, יש לי מישהו מרכזי בחיים ששולט בי או משפיל אותי באופן קבוע או מכה אותי ומה זה החרא חיים האלה? כי אין לי אחד כזה, היה לי פעם וכבר אין לי, ועכשיו זה חסר לי, הדבר הכי קרוב זה איזה ידיד שמדי פעם מרביץ לי (סטירות, מושך לי בשיער, מסובב לי את היד מאחורי הגב, מפיל אותי לרצפה, בועט בי אבל זה לא נחשב זה ריבים כאלה של ילדים) אז זה גם בקושי, מצדי הייתי מוכנה שהיה נותן לי מכות עד שהייתי מאבדת את ההכרה אבל הוא פשוט לא מנצל את זה אז, הוא לא נחשב, אני מרגישה כאילו אין בכלל טעם לחיים שלי ואף אחד לא יכול להבין אותי אף פעם אתם לא, אהבתם מישהו עד כדי כך (אני כבר לא מדברת על הידיד הזה) שאם הוא היה אומר לכם תתאבדו, הייתם מתאבדים, הייתם עושים כל מה שהוא היה אומר לכם וכבר נמאס לי ולפעמים פשוט הייתי רוצה שמישהו יכה אותי למוות וזהו וזה קצת מצחיק אותי אבל בצורה עצובה
המשך- מה שמפריע לי בזה, הוא שנוצרת אצלי תלות לאנשים מבחינה סאדו מזוכיסטית גם אם אין לי רגשות אליהם, לדוגמה- דמויות עם סמכות עלי (מורים, חונכים, מדריכים) או אפילו סתם יש לי ידיד שאין לי רגשות אליו ובכל זאת אני אוהבת אם הוא מרביץ לי, גם אם זה לא מחרמן (לא מחרמן בגלל שהוא לא הכי חתיך שיש) אבל כמעט כל בן אדם שאני מתחילה להיקשר אליו מבחינה של סאדו מאזו אני נהיית אובססיבית אליו ויש הרבה (אנשים כאלה), זה ממש מציק לי ולפעמים אני פשוט יכולה לבכות שעות כמו סתומה בגלל זה, כי בשביל רוב האנשים האלה הייתי מוכנה לעזוב את הכל רק בשביל להיות איזה שפחה שלהם, או משהו, אם הייתה לי הזדמנות. אני מרגישה כמו זונה שרמוטה קטנה וחרמנית. אני לרוב לא מאוננת כי זה לא מוריד לי את החרמנות אבל אני אוהבת לפנטז, הרבה, בד"כ אני מפנטזת על אנשים בני 25+ ואפילו 30+ שאני מוצאת את זה קצת בעייתי כי אני ממש צעירה, אבל לעתים נדירות אני נמשכת לבנים בגילי. ובכל זאת זה ממש מרגיע אותי אבל אני כל היום כבר חושבת על דברים כאלה (גם לא מבחינה מינית אלא השפלה) אני מרגישה שהמחשבות האלה, האנשים האלה, הפנטזיות החלומות הרגשות האלה נהיים חלק מרכזי מדי בחיים שלי וכבר קשה לי לחשוב או להתרכז בדברים אחרים, לפעמים זה מצחיק אותי אבל לרוב זה מעציב אותי כי בתכלס אני די מטומטמת ואני ממש לא יודעת מה לעשות כי לפעמים אני רוצה פשוט להתאבד ולא קשור רק לזה כי גם יש לי חרדה, ודכאון כבר הרבה שנים (מגיל 10 בערך ועד עכשיו) ובכללי חרא לי והדבר היחיד שגורם לי להרגיש יותר טוב זה אם, יש לי מישהו מרכזי בחיים ששולט בי או משפיל אותי באופן קבוע או מכה אותי ומה זה החרא חיים האלה? כי אין לי אחד כזה, היה לי פעם וכבר אין לי, ועכשיו זה חסר לי, הדבר הכי קרוב זה איזה ידיד שמדי פעם מרביץ לי (סטירות, מושך לי בשיער, מסובב לי את היד מאחורי הגב, מפיל אותי לרצפה, בועט בי אבל זה לא נחשב זה ריבים כאלה של ילדים) אז זה גם בקושי, מצדי הייתי מוכנה שהיה נותן לי מכות עד שהייתי מאבדת את ההכרה אבל הוא פשוט לא מנצל את זה אז, הוא לא נחשב, אני מרגישה כאילו אין בכלל טעם לחיים שלי ואף אחד לא יכול להבין אותי אף פעם אתם לא, אהבתם מישהו עד כדי כך (אני כבר לא מדברת על הידיד הזה) שאם הוא היה אומר לכם תתאבדו, הייתם מתאבדים, הייתם עושים כל מה שהוא היה אומר לכם וכבר נמאס לי ולפעמים פשוט הייתי רוצה שמישהו יכה אותי למוות וזהו וזה קצת מצחיק אותי אבל בצורה עצובה
אנונימית
את לא דפוקה, את במצב נפשי קשה ואת צריכה טיפול.
המלצותי:
או טיפול פסיכאטרי - אפשר דרך קופת חולים.
למשל דר' גלינה (גליה) קרצמר - פסיכטארית, מקבלת גם דרך קופ"ח מכבי. (בהרצליה) טיפלה בי בעבר, רופאה טובה ואדם מקסים.
או טיפול אלטרנטיבי.
עדיין לא ניסיתי אבל קבלתי המלצות על המטפלים הבאים -
יוסי גולד - מוח 1 - 0505 452628
12 צעדים - בני יעקב 052 4703875
נשמע שאת בגיל קריטי אז אל תזניחי, תטפלי בעצמך.
הרבה הצלחה והחלמה מהירה.
המלצותי:
או טיפול פסיכאטרי - אפשר דרך קופת חולים.
למשל דר' גלינה (גליה) קרצמר - פסיכטארית, מקבלת גם דרך קופ"ח מכבי. (בהרצליה) טיפלה בי בעבר, רופאה טובה ואדם מקסים.
או טיפול אלטרנטיבי.
עדיין לא ניסיתי אבל קבלתי המלצות על המטפלים הבאים -
יוסי גולד - מוח 1 - 0505 452628
12 צעדים - בני יעקב 052 4703875
נשמע שאת בגיל קריטי אז אל תזניחי, תטפלי בעצמך.
הרבה הצלחה והחלמה מהירה.
תקשיבי
את לא דפוקה
את קצת מבולבלת
יש קהילה שלמה של אנשים כמוך שאת יכולה לבדוק איתם ולגלות שאת חלק מעולם שלם של יחסי שליטה.
אם את מעוניינת לשמוע עוד איך להרגיש שאת בסדר ונורמלית - תפני אלי בפרטי
רונן
את לא דפוקה
את קצת מבולבלת
יש קהילה שלמה של אנשים כמוך שאת יכולה לבדוק איתם ולגלות שאת חלק מעולם שלם של יחסי שליטה.
אם את מעוניינת לשמוע עוד איך להרגיש שאת בסדר ונורמלית - תפני אלי בפרטי
רונן
אין בושה בזה את אוהבת להיות נשלטת להיות רכוש של אדון כלבה שמשתמשים בה זה מאוד טבעי לרצות שליטה טואטלית בת כמה את בכלל?
מאיפה?
אנונימי
באותו הנושא: