מהי חקלאות שלחין ומהי חקלאות בעל?

החקלאות השולטת ברוב שיטחה ההררי של ארץ ישראל היא חקלאות ה"בעל". חקלאות זו מבוססת על השקיה טבעית במי גשמים בלבד. בדרך זו נעלם הצורך להעביר את המים בתעלות השקיה עד לגידולים עצמם.
הגידולים העיקריים בחקלאות הבעל הם זיתים וגפנים בעיקר, ולצידם גידולי שדה, כגון חיטה ושעורה.
חקלאות "שלחין" לעומת זאת, התפתחה רק בקרבת מעיינות. בחקלאות שלחין החקלאי משקה את הגידולים שלו. היכן שניתן היה לנצל את המים ולשלח אותם בתעלות אל ערוגות הגן, בחרו בשיטה זו ומכאן המונח "שלחין".
מן המעיין היו נשלחות תעלות לכל הערוגות כאשר התעלות היו חסומות בסוללת עפר נמוכה. ראש הכפר שהיה אחראי על חלוקת המים, היה עומד בתוך בריכת המעיין, (שהייתה רדודה בדרך כלל), ובידו קנה ארוך עליו מסומנים מרחקים שווים. באמצעות הקנה התבצעה חלוקת מים שווה בין כל תושבי הכפר, כאשר כל פעם משפחה אחרת פתחה את התעלה שלה והמים זרמו לערוגה שלה.
גידולי השלחין היו בעיקר ירקות שונים, כגון: חצילים, עגבניות, חסה ושאר ירקות.
חקלאות השלחין דרשה עבודה פיזית רבה, לעומת חקלאות הבעל בה חיכו לגשם שירד מהשמיים.
הפסוקים הרבים בתנ"ך שעוסקים בשדה ובכרם מעידים כי חקלאות הבעל הייתה הנפוצה ביותר באזור ההר. התלות הגדולה בגשמים יצרה מסורות ואמונות רבות לגבי הכוחות העליונים האחראים על הורדת הגשמים.

חקלאות שלחין - מהמילה לשלוח זו חקלאות שבה הגידולים זקוקים למים כל השנה חקלאות זאת מבוססת על מעיינות.
חקלאות בעל -על שם אל הגשם הכנעני בעל אלה גידולים שזקוקים רק למי גשמים בחקלאות זאת משתמשים במדרגות חקלאיות.