למה אנשים מבוגרים בקושי סובלים מבעיות לגבי הדימוי העצמי או המראה החיצוני שלהם? באיזה גיל אתה פשוט מבין שזה כל כך לא משמעותי?

כי הדימוי עצמי הוא בעיקר בגיל ההתבגרות.

זה מתחיל בגיל ההתבגרות ובסיומו זה פשוט קטן, אף שלא אצל כולם.

זה תמיד משמעותי, אבל אנחנו מקבלים יותר את עצמנו כפי שאנחנו אחרי שמתחתנים ויולדים. מרכז העניין וההתעסקות עובר לילדים.

אצל כל אחד זה שונה
יש כאלה שתמיד אכפת להם מזה