זה הגיוני שאני לא מדברת איתו יש לי רגשות אליו שאני מדברת איתו כל הרגשות יורדות למה זה ככה?

כנראה את מפנתזת הרבה ובאה עם ציפייה גדולה, על איך תהיה השיחה...
ושהיא באה.. זה לא כך

כל הבילבולים האלה ברגשות זה הכי הגיוני (:
וכנראה כשאת הרבה זמן לא מדברת איתו אז יש לך את החשק אליו יותר וכשאת מדברת איתו אז יכול להיות שהוא הורס לך את הצפייה שחיכית לה כשתדברו (:

וואו היה לי בידיוק ככה, בחופש גדול האחרון התאהבתי בידיד הכי טוב שלי ואף פעם לא ראיתי אותו יותר מידיד הוא אמר לי שהוא אהב אותי וירד לו כנראה ואז שראיתי שיש לו בנות אחרות קינאתי בצורה מפחידה ובהתחלה חשבתי שלא באמת אהבתי אותו כי אני אוהבת אותו אלה בגלל שקינאתי אבל זה עבר ונהיה יותר גרוע, כמעט כל פעם שאני איתו אני מרגישה בעננים..
נגיד אצלי ירדו לי הרגשות אליו שאני מדברת איתו כי הוא אוהב לעשות שטויות גם אם זה להרשים אותי וגם אם לא אבל אם את אוהבת אותו אז זה כלום..

חח, יש מצב שאת מדמיינת אותו אחרת (אופי, מראה. את יודעת, הדימיון פורה )
ואז את רואה אותו במציאות ומתאכזבת חח

קרה לי

יש לי רק דבר אחד לומר לך.
"פסיקים"

א מ ל ה
זה בדיוק בדיוק בדיוק המצב שלי כרגע..
כשאני לא מדברת אני מרגישה שבא לי, שאני מתגעגעת אליו, אני אוהבת אותו
וכשאני מדברת אני מרגישה שנאה ככ גדולה שבאותו הרגע בא לי להכאיב לו במקום הכי כואב

גם לי זה היה ככה.
עד שנפגשנו והוא חיבק אותי.. כל הרגשות צפו ואחרי כמה זמן הבנתי שאני באמת רוצה אותו.. תנסי.

שאוהבים מישהו באמת הרגשות אינם תלויים בכמות הגעגוע.
כלומר כשאוהבים מישהו באמת הגעגוע לא גורם לאהבה לגדול.
אשמח להבין בפרטי ממה זה נובע