שכל אחד יכתוב במה הוא גאה בעצמו. במה אתם גאים בעצמכם?

שאני לא מהאנשים שצועקים כל הזמן.

שאני לא נשברתי עד היום.

שאני לא מתעצבנת מהר..

שאכפת לי מאנשים אחרים

שאני מסוגל לגשר בן אנשים ולעזור להם.

שאני מסוגל להלחם על מה שאני רוצה.

שאני לא עושה את מה שכולם עושים

שאני שמה פס על אנשים
מה שלא עשיתי קודם

עושה מה שאני חושב ולא מה שאחרים חושבים

שאני שמנה, ואני סוף סוף שלמה עם עצמי

שאני יודעת את האמת על העולם הזה והחיים בו.

כל הכבוד לאנונימית שמעליי! ולכולכם! שברגע שיש לי על מה, אני נלחמת על זה

כמו האנונימית פה רק הפוך, אני רזה מאוד וגאה בזה אחרי הרבה זמן

שאני לא עושהה משכולם עושים
בגלל לחץ חברתי אם כבר

אלא מרצון
שאני כנה ואני מנסה לא לעשות משאחרים עושים לי (בקטע רע

שאני אופטימית ולוקחת הכל בפרופורציות, ויודעת לשתוק

שאני כנה.
שאני שומרת על כושר.

שאני לא מתנהגת כמו כל הפרחות האלה

שאכפת לי מאחרים

גאה להיות יהודיה.
גאה שיש לי גבולות

שאני לא נסחפת אחרי החברה.
ושאני עומדת בהחלטות שלי

גאה שאני לא מוותרת לעצמי
גאה שאני יהודיה

אני גאה בעצמי על זה שעליתי הקבצה במתמטיקה. מהקבצה ג' הגעתי להקבצה א' (בכיתה ז' הספקתי הכל)

אני גאה בעצמי שאני עוזרת לאנשים כשהם צריכים עזרה, או שאם הם צריכים לדבר אז אני שם כדי לדבר.

שאני לא מוותרת.

שאני יודעת להיות מי שאני, ושגם במצבים הכי קשים תמיד אוכל למצוא את האור הקטן - ולאפשר לו לגדול..

אני גאה בעצמי שאני הולכת לבית ספר למרות שמאוד קשה לי אני עדיין עושה את זה פעם הייתי מבריזה ולא נכנסת לשם.

שאני מנסה להבין שגם עצב הוא חלק מהחיים

שהשתנתי והפכתי לבן אדם יותר טוב.

אני גאה בכך שאני יודע לעשות את ההפרדה בין חברים ללמידה ויודע לחשוב צעד קדימה לפני מעשה טיפשי.

שאני נשארת מי שאני.

שאני עדיין נלחמת.

שאני סולחת מהר... במהירות של חצי שעה (הבנאדם שפגע בי הכי הרבה... סלחתי לו אחרי יום וחצי בערך) אני יודעת שזה לא הכי טוב... אני סולחת מהר אבל זוכרת הכל

אני גהה בעצמי שאני כבר 5 שנים לא אולך מכות ושאני לא מיתצבן כבר

שעזרתי לחברה כל כך טובה שלי לרדת מהתאבדות,
אני אדם מאושר וגאה כרגע, המצב רוח בטח יצנח בקרוב אבל, אני גאה בעצמי

ששרדתי ולא ויתרתי אחרי שכמעט טבעתי
שאני ממשיך להלחם בתת משקל שלי למרות שנכשלתי 3 פעמים
שאני יודע לנגן בפסנתר
שאני אצן טוב
שאני מכבד ולא מסתכל על בנות כעל צעצוע מין כמו רוב הבנים שאני מכיר

לפי הכינוי שלי ובעיקר לפי התמונה בפרופיל שלי אפשר להבין לבד (;

יש שני דברים עיקריים (לא בקטע של התנשאות)
-סופסוף אני מתחילה לקבל את הגוף שלי כמו שהוא
-לא ממש אכפת לי מה יגידו עלי מאחורי הגב כי בתכלס לרוב האנשים אין את האומץ לבוא ולהגיד בפנים מה שהם חושבים אז שימשיכו לרכל:)

שפעם הייתי ממש שונה מהחברה... היום פחות... לצערי... אבל נגיד היה לנו טיול ושני ילדים גנבו לילד את הכובע ואמרו לו שהוא נפל מהצוק, ולמרות שאני לא ממש מחבבת את הילד הזה, הלכתי אליו ולחשתי לו שזה אצלם, הוא עשה עליהם חיפוש ואז לחשתי לו איפה זה בדיוק, אבל אחד מהם ראה אותי והתחיל פשוט לצעוק עלי שאני חננה, אבל הילד הזה קיבל את הכובע שלו בחזרה, וראיתי כמה שזה הבהיל אותו, הוא התחיל להסתכל לצוק ולחפש את הכובע, ודמיינתי את עצמי בסיטואציה וגם אם היחס מצד אלה שגנבו לו את הכובע לא היה כזה נחמד, לא באמת אכפת לי כל עוד הרגשתי טוב עם זה, ויש דברים שאני עושה שאני נורא גאה בהם!

אני גאה בזה שלמדתי להסתיר דברים.

שהצלחתי לצאת ממצב נפשי גרוע.
שהתחלתי להיות אופטימית^_^

שאני עדין בחיים

שהצלחתי לשרוד כמעט את כל השנה הקשה הזאת.
עוד קצת..

שאני סולחת לכולם על הכל

שאני מצחיק, כאילו ממש

קיבלתי 96 במיצ"ב באנגלית^_^ זה היה ממש חשוב לי

שאני תמיד לבד אבל עדיין לא עצובה (משתדלת והולך לי:))

2 דברים שממלאים אותי בסיפוק: 1) שאני מסוגלת לשמוע בן אדם ששופך את הלב בפניי שעות על גבי שעות ולא להיתחרפן..
2) שאני לא ניסחפת אחרי כול מה שרוב האנשים עושים ואומרים, יש לי דעה משלי ^-^

אני גאה בזה שאני סוף סוף מקבל את עצמי ולא ממשיך להסתיר ולהכחיש את זה שאני טרנסגנדר

גאה בעצמי שאני לא מוותרת על חגורה שחורה
(כרגע מתקדמת לחומה)
כן אני בת
לא אני לא מרביצה לבנים
לא אני לא יכולה ללכת איתך מכות