93 תשובות
אני שונאת את ההורים שלי על מה שהם עשו, אבל מראה להם בדיוק את ההפך -_-
זה הורג אותי... ועוד משהו, אני מאוהבת בחברה הכי טובה שלי, אני בי ואף אחד לא יודע-_- החיים שלי חרא-_-
אנונימית
הלוואי ואת, חברתי הטובה, היית עוזרת לי עם המטרה שלי. כ"כ קשה לי, אני חייבת שמישהו יעזור לי. קשה לי לנשום.

חבל שאת, חברתי הטובה, מסתכלת רק על היופי (כן, למעשה גם על היופי שלי ומעזה גם לשפוט), מבקשת ממני בגדים חשופים כדי שההוא וההוא יסתכלו עליך - למרות שיש להם בת זוג. את אוהבת את זה, שיסתכלו עליך כי יש לה גוף מושלם ופנים מהממות, אז את מעדיפה לנצל את זה בדרך שלילית. חבל.. אני רוצה את חברתי הטובה הישנה בחזרה.

אני מאוננת, אני צופה בפורנו. אני אוהבת את זה.

אני רוצה לשרוט את עצמי כ"כ חזק, אבל אני מתאפקת.

אני בדיכאון רציני, איך אתם לא שמים לב?

אני שונאת את עצמי. בא לי למות.

גם לי יש רגשות וזה לא מעניין אותי שאת יורדת עלי בצחוק, זה פאקינג פוגע בי. את חסרת טאקט, סנובית, פרחה ילדותית ורחוקה מלהיות חברה שלי. סתומה.
אנונימית
עולם יקר,
אין לי כוח אליך
באהבה, ממני
אנונימית
מרגישה שהלב ממש כואב ואני נחנקת מבפנים! השיגרה הזאת שחוזרת על עצמה מתחילה לשעמם ונמאס לי, פשוט נמאס לי מהכל אני לא יודעת איך להמשיך או מה לעשות?!...
אנונימית
אני אוהבת אותך!
למה אתה לא מרשה לעצמך לאהוב אותי?!?!
אני רוצה שנהיה חברים ואני לא יכולה לספר לך את זה כי אתה לא אומר לי אם אתה מגיש אותו הדבר!
אההעאעאעאעאעאעאאעאעעאעאעאעאעאעעאעאעאעאעאעאעאעאעאעאעאעאעאעאע!.!.!.!.!.!.
אנונימית
אני שונאת אתכם. את כולכם. רק מעצם היותכם אנשים.
אנונימית
אני אוהבת אותך אידיוט
ואתה תשבור לי את הלב
ואתה דפוק לגמרי אבל אני מזוכיסטית לגבייך כמו כל בת אחרת שמאוהבת.
ואתה אידיוט אבל אין לי איך לעבור הלאה
אתה אידיוטי ולא בא לי לעבור הלאה
אני שונאת אותך אבל גם אוהבת אותך
ואתה אומר שזה הדדי אבל אני יודעת שלא

המשפחה שלי דפוקה הרבה דפוקים הרבה שקרים הרבה צביעות

מרגישה שמיציתי כל עניין בלימודים וההנהלה והמורות לגמרי על הפנים

חיים דפוקים
אנונימית
נמאס לי שבנים רוצים אותי רק בגלל המראה החיצוני שלי, נמאס לי שמציעים לי סטוצים, נמאס לי שלאף אחד לא אכפת מהאישיות שלי, עד שהכרתי מישהו שאמר לי שהוא אוהב אותי ואני חשבתי שאנחנו מאוהבים אחד בשנייה בסוף גיליתי שגם הוא שיקר לי כדי שהוא כבר לא יהיה בתול שפתיים, מתי תהיה לי אהבה אמיתית?
אנונימית
^ תודה על השאלה זה באמת עוזר לפרוק, זה נחמד.
אנונימית
אני אוהבת אותך, אמא.. אל תלכי לי.

רע לי.. אני בוכה.. קשה לי, היום בכיתי באוטובוס, זה היה כל כך מביך, וגם בבית, ובמקלחת, ובמיטה, ואתמול, ולפני כן.. כל יום.

היתה לי חברה, התאהבתי בילדה הזאת, היא היתה כל מה שהיה לי, והיא הלכה, ולא חזרה יותר.. אני מתגעגעת אליך נסיכה שלי..
סתם עוד מישהי
חברה שלי אמרה בצחוק שאני מאוהבת במישהו, צחקנו וזה ובסוף היא אמרה לו את זה בפנים למרות שזה בצחוק ולא הרגשתי אליו כלום, והוא דווקא האמין שזה אמיתי, ופתאום התחלתי להתאהב בו ואוףף עכשיו הוא בטח חושב שאני מאוהבת בו וזה מעצבן כי קראש לא צריך לדעת שמאוהבים בו ואוף למה היא היתה חייבת להיות כל כך מעצבנתת אז מה אם לא הרגשתי כלפיו משהו אז עכשיו אני מרגישה ואני לא יגלה לה כי היא תצחק ואףף עם העולם הזה בכללי
אנונימית
יש מצב שאני בהריון וזה ממש מלחיץ אותי כי אני בת 16
אנונימית
יוגב אני אוהבת אותך<3
אנונימית
אני אוהב אותך
אנונימי
ממש יפה מצדך לתת לחבר'ה לפרוק את הלב:)
אממ אני שמנה, אני מסוגלת לטרוף חבילות שלמות של ממתקים-אין לי גבולות... בנתיים...
לך יש משהו שאת רוצה לפרוק,
אנונימית
למה את אומרת לצערך
לצפות בפורנו ולאונן זה לא רע..
בעיקרון רק תאונני פורנו לא בריא למוח!
אבל בלי קשר אין בזה משהו רע
אני שונאת אותך
תמותי
בא לי לבעוט לך בפרצוף
אנונימית
תקשיבי מרי... אני מבינה שאנחנו חברות הכי טובות והכל..
אבל לפעמים את קוראת לי בכינויים פוגעים.. נותת לי מכה... אומרת לי שאני טיפשה ועוד..
וכן.. זה פוגע בי אבל לא יכלתי להגיד לך את זה...
וליזה " חברתי הצבועה"
את מגעילה, פרחה וסנובית מטומטמת... את תמיד דורשת ממני צומי אולי די?!
ולליאורה...
אני מבינה שיש לך בעיות משפחתיות בבית... אבל את עושה רגשי ובוכה מכל דבר קטן וזה מעצבן
וואו איזה הקלה..
אנונימית
לקראש שלי...
מתי כבר תודה שאתה אוהב אותי?!?!?!
אני רואה את זה עליך ומרגישה את זה, אבל זה נראה לי שאתה פשוט לא רוצה!
וכל הפעמים שאני צועקת עליך ומעצבנת עליך, זה רק כדי להסתיר ולחפות על הרגשות שלי...

אני מאוד רוצה להציע לך, אבל אני מפחדת שזה יהרוס את הקשר שלנו, ואני חוששת שלא יהיה לי יותר קשר כזה...
ובפעם ההיא שמצאתי את הפתק הזה, זה היה כאילו סימן שזה הדדי, אבל משהו בי אמר לי להמשיך הלאה, כאילו לא קרה כלום...

וואו תודה על השאלה אני מרגישה עכשו יותר טוב עם זה...
אנונימית
אתה הבן אדם הכי אדיוט, מטומטם, חסר סבלנות, אגואיסט, חרמן, מניאק ושקרן ביקום הזה! נמאס לי ממך נמאס לי מאיך שאתה גורם לי להרגיש, נמאס לי מכל הפעמים שפאקינג האמנתי לך ואכלתי חרא נמאס ממך!
למה אתה לא יכול להיות נורמלי וזהו?
למה אתה עושה לי את זה? מאיזו סיבה?
אני שונאת אותך כל כך אבל באותה מידה אוהבת אותך כל כך.. מתגעגעת אלייך, לזכרונות שלנו ולשיחןת שלנו, מאחלת לך שיהיה לך רק טוב ומאחלת לעצמי שביום מן הימים הלב שלי יחזור להיות שלם..
אנונימית
באלי שכל העולם יתהפך
גברים לא ישפטו נשים על סקס! ושכל הבנות יהיו זונות והבחורה שהיא הכי זונה להכיר אותה ואז להתחתן איתה (במידה והיא הטעם שלי באופי וביופי).
ובאלי שנשים יהיו נשיות יותר גברים יהיו יותר גבריים.
והמערכות יחסים יהיו הרבה יותר טובות בגלל השינויים האלה.
אנונימי
הייתי שמחה לדבר איתך, הייתי שמחה לזרום בשיחה. אבל אני פשוט לא כזאת. בגלל הבית ספר הזה, שתמיד הרגשתי בו שונה. תמיד. וזה לא אמור בכלל להיות ככה. התקופה של הבית ספר אמורה להיות אחת התקופות היפות בחיים לא? אז לא. כי אני לא מרגישה באמת קשורה למישהו בבית ספר הזה. אז כן יש לי "חברות", אבל אני לא ממש אוהבת אותן. כאילו, עד שמגיעה מישהי שאני אוהבת, וזה ככה בהיכרות עם כל אדם- אז בהתחלה מתעניינים בי, כי חושבים שאני מעניינת, אבל אחר כך מבינים שאני סתם יבשה ומשעממת- אז מתרחקים. וזה פוגע. וכן גם את התחלת להתרחק- למה? כי אני לא כזאת? כי אני פחות אוהבת לשתות, ולעשן, ולהיות כל יום עם בן אחר? כי זה מרגיש לי זול. מצטערת. ואני גם חושבת שזה לא הגיל. אני לא רוצה את השטויות האלה עכשיו. לא באלי. פשוט לא באלי. אז עדיין למה אני מתייחסת לכל בן שני בקטע כזה? למה אני מטומטמת שמייחסת חשיבות לכל מילה, מבט של בן? למה אני לא יכולה לראות אותם פשוט כידידים? זאת הבעיה. ובגלל זה אני בקושי מדברת עם בנים. כי אני ילדה בישניית חסרת ביטחון. ונמאס לי מזה כבר. למה אני צריכה להתאים את עצמי לסביבה? שהסביבה תתאים את עצמה אליי. כאילו אני רוצה לומר את כל מה שאני רוצה מבלי להתבייש, אני רוצה לתת לאנשים צ'אנס אמיתי להכיר אותי, לדעת מי אני. כי בסביבה הקרובה אני בכלל לא מתביישת. אז למה שבנים מנסים לדבר איתי אני מסתגרת ואפילו לא מסוגלת להסתכל להם בפרצוף? נמאס לי כבר מהחוסר ביטחון הזה. וכן אני ילדה דפוקה. פו.
אנונימית
אני בי אההאהאהאהאהאהאהאהאה אני בי למה אלוהים למהה אני לא רוצה לאהוב בנים אבל אני צופה בפורנו שלהם אבל אם בת שולחת לי נשיקה באויר אני מתרגש למהלמהלמהלמהלמהלמההלמהלמהה למהה אוףף וואי איזה פריקהה
אנונימי
איך אתה לא שם לב שאני אוהבת אותך?! איך? עם כל המבטים שאני נותנת לך כשאני רואה אותך אתה היית אמור כבר להבין!
אתה גם מרגיש משהו... אני יודעת שכן, גם אם זה רע או טוב אתה עדיין מרגיש אליי משהו. אבל למה אתה לא מדבר? למה אתה שותק כבר 3 שנים.
3 שנים שהיינו יכולים להיות הרבה יותר מסתם שני נערים עם סיפור ישן. זה כואב לי שאתה לא רואה את מה שאני רואה, אולי אתה כן אבל אתה לא מדבר. אבל אתה יודע מה? העיניים שלך אומרות הכל, רק חבל שזה לא מעבר לזה.
אני מבטיחה לך אני יעשה את הצעד הזה בשבילנו.. אני עוד יגיד שאני אוהבת אותך.
אנונימית
יש פה מישהי שרוצה להיות חברה שלי אני לא רוצה להישאר בודד למה אני שדואג לכולם ואכפת לו בסוף זורקים אותו מה ביקשתי מישהי שתגיד לי בוא אלי אני מתגעגעת ותנשק אותי אוףף פעם ניצלה אותי מישהי ופעם אחת עבדו עלי למהה אלוהים אני גנטלמן אומנם קצת שמנמן אבל דואג ושאכפה לו ואם תהיה לי מישהי אני אדאג לה ואכבד אותה היא תהיה בישבילי הכולל
אנונימי
אולי כבר תאהבי אותי נמאס לי כבר שנה ומשהו אני אחרייך עושה כל דבר בשבילך באהבה הכי גדולה אני פשוט מאוהב בך ואת אפילו לא מוכנה לחשוב עלינו כזוג שאני כבר רואה אותי ואותך מתחתנים
את פשוט אהבה הכי גדולה שיש לי אמן שיבוא יום ונהיה ביחד אמן
אנונימי
האקס שלי כל הזמן היה מנסה לגעת בי בלי הסכמה:\
אנונימית
אני אוהבת אותך: (
אנונימית
אני אוהב אותך כמו שלא אהבתי אף אחד! חבל שזה לא הדדי: (
אנונימי
מישהי שהייתה החברה הכי טובה שלי היום חברה של האקס שלי והם חברים כבר שנה ואני לא מפסיקה לחשוב על זה. אני מקנאהה רוצה אותו בחזרה רוצה לתת לה מכות מתפללת שהם יפרדו אני שונאת אותם הם כאלה מגעילים. הם ממציאים עלי כל מיני דברים וזה מתסכל אותיי
אנונימית
אני אוהבת אותךך!
למה אתה לא מראה שום דבר?
פעם אתה נראה מאוהב ופעם אתה לא, פעם אתה לא מתיחס אלי ופעם אתה מנסה להצחיק אותי. תחליט כבר!
די נמאס לי!
אני יודעת שבסופו של דבר אתה תשבור לי את הלב, אבל לפחות תגיד! אתה אוהב אותי או לא?! תחסוך ממני את הכאב הזה!

וואו זה ממש עוזר.. תודה על השאלה המדהימה
אנונימית
אני אוהב אותך. שנים שאני אוהב אותך ואת לא יודעת כלום, אף אחד לא יודע. חבל שאין לי בכלל אומץ לספר כלום או אפילו לדבר איתך, לא אהבתי אף אחת למרות שעברתי 3 בתי ספר. ונכון שאנחנו מדברים לפעמים ואני לא מצליח לומר לך את זה אבל אני אוהב אותך. תודה על השאלה, זה באמת עזר לי
אנונימי
תכלס החיים סבבה (=
אנונימית
היי, תגיד, למה התחלת להתנהג אליי בנחמדות היום?
מה הפאקינג מטרה שלך?
עוד סטוץ? אולי להרוויח עלי משהו? אתה יודע שבהתחלה לא ידעתי מי אתה באמת, הייתי בטוחה שאתה נחמד ממקום תמים, אבל אתה ממש לא. האמת שבזמן ההוא שדיברנו הספקתי להתאהב בך, אתה בן אדם כל כך מעניין וכל פעם שאני רואה אותך בא לי לחבק אותך, אבל אני יודעת שאתה לא מה שאתה שידרת לי פעם.
אז למה?
9Tailed
אני שונאת את זה,
אני שונאת שזה כבר לא פעם, אני שונאת שאין לי עם מי לדבר, אין לי עם מי לצחוק, אין לי למי לספר.. והכל בגלל מה? אני יודעת שהייתי מפגרת, אני יודעת שלא הייתי צריכה לעשות את זה, אבל זה קרה, זה קרה ואתה לא קולט שאני פאקינג אותו בן אדם, לא משנה מי או מה אני אהיה, אני אותה אחת,

נמאס לי לשתוק, נמאס לי מהירידות שלך עלי, נמאס לי מההתנשאות שלך, אתה חושב שאתה יותר טוב? אז אתה לא, אתה יכול לקפוץ לי עם הדעה שלך, אתה חרא, אתה גוש חרא אחד גדול,
ויודע מה? אני מתחרטת על השניה שהכרתי אותך, מצטערת אפילו למרות שהיתה לנו תקופה טובה, למרות שרבנו, אני מצטערת על זה שזה בכלל קרה, הייתי עושה הכל כדי להחזיר את הגלגל אחורה, באמת, ה-כ-ל, אבל זה קרה.. זה קרה ואין לי איך לשנות את זה.

וזה שאתה צוחק עלי.. זה נראה לך בסדר? אולי הייתי חרא, יודע מה.. לא אולי, הייתי חרא, אבל ידעתי להתנצל, ידעתי לספר לך את האמת, ולך כבר לא היה אכפת, כל הזמן טענת שאני חשובה לך? ובשניה זרקת אותי לכלבים.
אז זין עליך, זין עליה, אני מאחלת לכם "שנות אושר", ושתמותו ביחד.
באהבה, אני.
מישהי.
עולם יקר, אתה דפוק.
אני מפחדת מהחיים, רוצה את המוות לצדי,
שונאת את כולם ואת עצמי בעיקר,
חושבת כמה הכל דפוק,
שונאת פשוט הכל, שונאת את חברים שלי,
התאבדות זה נושא שמקיף אותי תמיד,
לא אכפת לי כמה אומרים שהעולם שלי מושלם, הוא לא.
תודה ששיחקת לי בלב בנאדם, שברת את אמוני באנשים
תודה שקראת לי אגואיסטית בזמן שהקשבתי לכל הסבל שלך, הרסת אותי
תודה ששלחתם אותי לפסיכולוגית שרק החמירה את הרצון למות,
תודה שאת חברה חרא,
תודה לאנשים ששונאים אותי, מקווה שכולם ישנאו כדי שאוכל לעזוב.
דר"א אני לא חושבת שאני סטרייטית, אני לא סגורה אבל אני חושבת שאני פאנסקסואלית
אנונימית
קשה לו להגיד מה שהוא מרגיש, אני אוהבת אותך, מתי תבין למען השם, אני לא יכולה להתרכז ביופי שלך ובמיוחד באופי המדהים שלך. אתה מושלם. הסתכלת לי בעיניים ואני הסתכלתי על שלך ומה מפה? כלום נכון? כל דבר מזכיר לי אותך פאקינג כל דבר. כל דבר שאני רואה אני ישר חושבת עליך, העיניים הסוחפות והירוקות שלך והחיוך הישר והמושך שלך. איו דברים כאלה אין! אין לי סבלנות לחכות עד שניפגש שוב, כל יום אני מחכה ומחכה מתי ניפגש מתי נתנשק מתי נהיה ביחד? חשבת על זה בכלל? היו הרבה לפניך, הכרתי מלא בנים, שונים אחד מהשני ב180 מעלות מהמראה עד לאופי, אהבתי אותם ורציתי אותם אבל כנראה שזה לא היה אמיתי וסתם אהבה מטופשת. אבל אתה, אתה זה משהו מיוחד, אתה הראשון שגורם לי להתרגש שאני פוגשת אותך, אתה גורם לי להרגיש בעננים ולהיות הכי שמחה בעולם, מה שלא קורה בלעדיך. אתה הראשון שלא אכפת לי לשים את כל האגו בצד ופשוט להיות מי שאני פשוטה, אמיתית וכנה.
אבל
כנראה שאתה לא חושב ככה בכלל, או שאולי כן אני לא יודעת. קשה לי בלעדייך. ואני רוצה לעשות את הצעד הראשון אבל אני פשוט מפחדת. אני מפחדת לאבד אותך, לא להיות לצידך, לא להרגיש אותך, אני מפחדת מהתגובה שלך, אולי גם אתה מרגיש ככה? אני לא יודעת.
אנונימית
חח תיראו את כל התגובות
תכלס? אנשים זה דבר ניפלא!
למה אף אחד לא חושב גם עלי?!
למה כולם לוקחים אותי כמובן מאליו?
יום אחד אני פשוט לא אהיה פה יותר!
ולמה *את* כל כך קרה אליי?! מה לעזאזל כבר עשיתי לך?!?!
אפילו ביום הולדת שלי את לא מסוגלת לפרגן לי ואת תמיד מורידה אותי ובגללך אני כל הזמן בדיכאון ואת נפרדת ממני 3 פעמים רצוף דרך הודעה! וכן, סוף סוף החלטתי לעמוד על שלי ולא להיות הסמרטוט שלך יותר, אבל אני לא מבין למה את גורמת לי להיות בדיכאון גם ביום הולדת שלי כשאני כ"כ משתדל לא לפגוע בך ולא להראות לך שהמשכתי הלאה והתגבאתי עליך כי אני יודע שאת עוד לא התגברת עלי ואני מקווה שתראי את זה ותביני שזה אני...
אנונימי 22
השאלה הזו באמת גרמה לכם להרגיש יותר טוב?
אני מרגישה חרא יותר ממה שהרגשתי מקודם, אני בסערת רגשות ובוכה כל כמה דקות.
השאלה הזו בהחלט הרסה לי.
אנונימית שנייה
תודה רבה על השאלה הזאת, סוף סוף להוציא את זה...
אנונימי 22
ש. נ הייתה פה
שיין
אני שונאת את עצמי
אני אולי חזקה מבחוץ אבל מבפנים אני יכולה להעלב אפילו אם אומרים לי משהו בצחוק
אני מרגישה ששונאים אותי במשפחה
אני מרגישה לבד
אני תמיד ביקשתי מאלוהים שיעצור את העולם לשעה שכולם יעלמו ושרק אני והכלב שלי נישאר
כשמסרו את הכלב שלי רציתי להתאבד עדיין בא לי להתאבד
האקס שלי הוא בן זונה
כל פעם אני חושבת על החיים שלי כשאני האהיה גדולה ואז פשוט יש לי בראש גם את האופציה הבולטת של "לסיים את זה כאן ועכשיו"
אני יודעת שאמא שלי שונאת אותי ואבא שלי גם קצת
הם מתנהגים אלי הכי רע מבין כולם
אמא שלי תמיד אומרת לי "מתוקה שלי" ואני מנסה להראות בסדר אבל אני לא סולחת לה אני שונאת אותה
אני לא רוצה שידעו שאני בדיכאון כי אם יום אחד אני אתאבד אז עדיף שלא ידעו
מצידי שיוכלו את עצמם מבפנים על איך שהתנהגו עלי
אני סוג של בן כזאת נקראת ומתנהגת כמו בן
אבל לא ממש איכפת לי עד שמתחילים להגיד לי דברים לא נעימים על זה
אני שונאת את עצמי אבל יש כמה דברים שכבר השלמתי איתם כמו שאני כבר לא אראה את הכל שלי יותר
שאני לא נראתה הכי טוב בעולם
שאני זאת מי שאני ושאני כנראה אשאר ככה לתמיד
זה לא אומר שאני אוהבת את עצמי
ודבר אחרון יש לי חברה ממש ממש טובה ולפעמים בא לי פשוט לברוח מהבית ולעבור עליה כי תמיד שאני איתה או מדברת איתה פשוט היא גורמת לי לחייך (חיוך דבילי כזה)
ורק בזכותה אני עוד בחיים
אנונימית
אני אוהבת אותך כל כך,
אני יודעת שאתה גדול ממני.
ושאסור לך, ושאסור לי.
ושכנראה אתה בכלל לא חשבת עלי ככה.
רק תגיד,
חשבת? לא חשבת? שמת לב לזה? זה היה ברור?
אנונימית
למה אני צריכה לבכות כל לילה
להיות שבורה
להתגעגע..
למה לא נתנו לאח שלי לגדול.. לגדל אותי, להיות איתי..
למה לקחו ממני משהו-יותר נכון מישהו שרק לא מזמן הבנתי כמה הוא חסר לי וכמה אני אוהבת אותו למרות, שאני לא הכרתי אותו בכלל...
למה סבא שלי מת? הבן אדם הכי חשוב לי בעולם הזה..
למה סבתא שלי סובלת? זה לא מגיע לה!
די כבר עולם, די..
למה לא נתתם לי למות לפני שנה?
אני שונאת הכל
את כולם
בעצם לא
אני שונאת את עצמי
אני כל כך גרוע ורעה..
פגעתי בכל כך הרבה אנשים-אבל, פגעו כל כך הרבה בי..
למה עזבת אותי?
למה אתה מתעניין רק באחי התאום-כולם אוהבים אותו יותר ממני
אבל אתה אפילו לא מתקשר כדי לשאול מה שלומי..
וכשאתה כן מתקשר תמיד יש לך תגובה של "מה שכחת אותי?"
אתה אבא שלי ואני הבת שלך לא להפך..
למה לא הייתה באף אחד מהטקסים וההופעות שרקדתי בהם?
או כשעשו לי את הניתוח..
למה לא הגעת לראות אותי, הבת היחידה שלך ביום הולדת שלי.. שלי!
במקום זה רק מסרת שטר מסכן
כאילו אני צריכה את הכסף שלך..
מה כבר ביקשתי? שתתקשר מדאגה אלי לפחות פעם אחת לחצי שנה?!
זה כואב אבא..
אפילו חבר של אמא שלי קנה לי פרחים ליום הולדת
ואתה?
אתה קנית לי אי פעם משהו סתם, כדי לשמח אותי?
אני רק התחייבות שלך!
למה אני צריכה לחיות בעולם שאף אחד לא צריך אותי.
שרע..
מקום שמלא באנשים צבועים..
למה בכל דבר אני צריכה להאשים את עצמי?

אמא,
למה את מתייחסת אלי כאל מנקה?
כאל עובדת שלך..
למה הרבצת לי כשהייתי קטנה..
למה לא הייתי איתי, וגידלת אותי כמו רוב האמאות?
אפילו עכשיו, כשאנחנו במצב יותר טוב את מעדיפה לישון מאשר לשאול אותי על איך אני מרגישה?
למה תמיד אני צריכה לחייך ולהגיד שהכול בסדר, אבל כשאני לבד להתחיל לבכות..
למה אין מישהו בעולם הזה שמוכן להקשיב לי?
אני כלום
בשביל כל העולם הזה
פשוט 0..
אני עייפה..
כל כך הרבה זמן אני חולמת ללכת לישון ולא להתעורר
ובכל זאת,
איכשהו
אני לא מוותרת
אבל זה קשה
אני שבורה
וכל פעם שאני חושבת שאין כבר מה לשבור
אני מוצאת את עצמי מתרסקת עוד ועוד
אני בן אדם סתום.
ועוד איך בכלל הגעתי למצב של להיות מאוהבת?
בעיקר במישהו שוויתר עלי..
ולמה לעזעל אני המשכתי לאהוב אותו
ומוכנה לוותר על הכל בשבילו..
כואב לי..
מלאך
הלוואי

הלוואי ואני אפסיק לחיות באשליות ב"מה היה קורה אם..."
הלוואי והיה לי את האומץ לעשות את כל הדברים שעוברים במוחי את כל אותם דברים שאני באמת רוצה לעשות ומה שיוצא זה לא קרוב מלהיות מה שרציתי.
הלוואי ואת היית גם מנסה לעשות משהו ולא נאטמת.
בתוך תוכי אני יודעת שאת גם רצית להיות חברה שלי אבל פחדת ובהתחלה גם אני כי לא הבנתי למה דווקא אני.
למה לעזזל אני.
וכן אולי אני סתומה שמייחסת לזה כל כך הרבה חשיבות אבל ככה אני חושבת 1000 מחשבות על שטות כזאת קטנה.
למה דווקא עכשיו הבנתי הכל למה עכשיו
למה אי אפשר להחזיר את הזמן אחורה ולשנות את כל הסיפור?
למה אנחנו משחקים משחקי אגו וסופרים אם רשמו יותר מידי "סמיילים צוחקים" בהודעה אחת...
למה זה לא ממשיך?
הרי היה לנו כל כך כיף
נפתחנו אחת לשנייה אבל אף אחד לא מודה
ומה למחרת? כרגיל שתיקה מעלה לי גיחוך כאילו כלום לא קרה כאילו אף פעם לא דיברנו
לך יש חברות ולי יש חברות ואני בעצמי לא יודעת מה עובר עלי.
רק אני מרגישה מה שאני מרגישה?
כאילו מין כוחות נסתרים הצליבו בין גורלינו ורק את הרסת הכל? כי את לא נותת אפשרות...
שתינו יודעות שאנחנו יכולות להיות חברות נהדרות ואת פשוט מכחישה וחבל לי וכל כך חבל
חבל לי ואני מתחרטת שהייתה לנו שיחת נפש וגיליתי לך דברים סתם ככה כי הרי מה הטעם עכשיו?
לפעמים אני מאחלת שתריבי עם החברות שלך כדי שתתחברי אלי.
וכן אולי אני ילדה קנאית ברמות ומטורפת אבל זאת אני ואם תגידי שלא רצית להתחבר אלי גם אז את תשקרי:)
אנונימית
אני אוהבת אותך כל כך,
אני יודעת שאתה גדול ממני.
ושאסור לך, ושאסור לי.
ושכנראה אתה בכלל לא חשבת עלי ככה.
רק תגיד,
חשבת? לא חשבת? שמת לב לזה? זה היה ברור?
אנונימית
אני כבר כתבתי,
אבל אני רוצה לכתוב משהו,
החיים קשים,
עצוב לי לקרוא את כל הסבל שלכם,
אני עוד שנייה בוכה,
מקווה שאיכשהו משהו ישתפר, אפילו קצת...
מקווה משהו כללי, נ
שאנשים יפקחו עיניים, שישימו לב לאנשים סביבם,
הלוואי וזה יקרה באמת...
שאלה מדהימה, עזרה לי מאוד לפרוק
אנונימית
לקראש שלי אני אוהבת אותך כבר שנתיים
למרות שאני מנסה לא לחשוב עליך היופי שלך ממיס אותי
והדרך שבה אתה מתנהג כל כך מושלמת
אני מוצאת בך דבר שחיפשתי שנים ואני חושבת שאני שאנחנו זהים
למה אתה חייב לאהוב מישהי אחרת שלא מתאימה לך
אנונימית
אני פאקינג מתגעגעת אליו אוף
למה הווצאפ לא פועל ):
אנונימית
החיים. שלי בסך הכול אחלה אבל תמיד תמיד תמיד הייתי פחות
החברות שלי פעם היו הרבה יותר טובות מהם
היום אני סתם מתאמצת
תהיי מי שאת כי יש רק אחת כמוך

הלוואי שהוא כבר יבןא
זה פשוט לא פיר
אני רוצה בן לידי
אנונימית
מה את מטומטמת?
נמאס לי כבר ממך ומהכל, נמאס לי להגיע כל יום לבית ספר ולהיות בגללך לבד ולהעמיד פנים שכיף לי כל הזמן.
את מרוצה עכשיו?
אנונימית
אני פאקינג גיי ולמה הוא כזה אגואיסט שחושב ומתעניין כל הזמן רק בעצמו ובכללי למה הוא כזה חתיך_-_
וגם אין לי חברים.. הילד שמסתובב רק עם בנות כל הזמן..? זה אני.. הילד שיכול לעבור יום שלם וחבר בן אחד לא יבוא וידבר איתך? כן זה אני..
אנונימי
ציפיתי ממך למשהו אחר את החברה הכי טובה שלי ואני לא מצפה שתנסי לקחת את כולם נגדי למזלי לא הצליח לך כי הבינו מי את נמאס לי שצריך להתחנן שתסלחי נמאס לי שאת רבה כל שתי דקות ומאיימת בטלפון ואז בוכה לי שאני לא איתך נמאס לי שאת קוראת לי צבועה ומגעילה רק כי אני עם ילדה שעושים עליה חרם אני אוהבת להיות איתה נמאס לי שאת רוצה שאני יגלה לך את כל הסודות האישיים שסיפרו לי ושאני לא מסכימה את הולכת לעשות צומי פשוט תתרחקי זה טוב לשתינו...
אנונימית

די אמאלה אתם מדהימים. מ ד ה י מ י ם
איזה כיף לדעת שאנחנו לא לבד!
אנונימית
אין לי חברים, אני שונא את ההורים שלי, ויש לי אהבה נכזבת: ( אה והחבר היחיד שלי הוא כלב. וואו! אילו חיים מושלמים יש לי
אנונימי
אני אוהב דגדוגים בעיקר שמדגדגים אותי
אנונימי
אני רוצה להתמוטט ולמות. הכל הולך לי חרא ונמאס לי מהכל.
אנונימי
פשוט נמאס לי.
נמאס לי מהחברה הכי טובה שלי שמנצלת את זה שיש לה חברים כדי לרדת על כאלה שאין להם. שהיא יורדת על אנשים ושופטת אותם בגלל המראה החיצוני שלהם. גם אם את לא אומרת להם את זה בפרצוף זה עדיין מגעיל.

ונמאס לי מחברה אחרת שחושבת שהיא יותר גדולה ובוגרת ממה שהיא באמת. ונמאס לי מכמות החברים שיש לה שאני יודעת שלעולם לא תהיה לי.

נמאס לי ממך. נמאס לי מהילדותיות המעצבנת שלך. נמאס לי שאת גורמת לעצמך כל כך הרבה דברים ואז בוכה עליהם.

ונמאס לי שאלה החברים שלי^ ואני לא יכולה להכיר אחרים בגלל החרדה החברתית הזאת. החרדה החברתית הזאת שבגללה התפספסו לי כל כך הרבה הזדמנויות בחיים והרסה לי כל כך הרבה סיכויים.
ובאלי לחזור כמה שנים קודם, לחיות לפני שהבנתי כמה העולם הזה מקולקל. כמה הכל שגוי.
באלי להיפטר מהדיכאון הזה
ומהכרס הזאת
ומהדימוי העצמי שלי. אוי הדימוי העצמי.

אנונימית
הורים יקרים היי
אני פאקינג משוגעת
אין לי איך להגיד את זה אבל אני צריכה טיפול
אני חייבת טיפול
אני קורסת לגמרי
אני צריכה עזרה
אז אתם יודעים שאני חותכת ועדיין לא עשיתם כלום מה עוד אתם צריכים מה
אנונימית..
אמא,
אני מצטערת.
באמת באמת מצטערת.

אני מצטערת שאני שנה וחצי מקיאה בסתר וכשאת/ הדיאטנית/הפסיכולוגית שואלות אותי אם אני מקיאה, אני אומרת שמאז שנה וחצי כשהחלטתי להפסיק, הפסקתי.

אני מצטערת שאת קמה מוקדם בבוקר וטורחת להכין לי כריך, לחם מקמח מלא, שלא יהיה גדול או עבה מידי, וטבעוני, ובסוף אני זורקת אותו לפח. בשביל לא להשמין.

אני מצטערת שאני מבטיחה לך ולדיאטנית לא להשקל בבית, ואני נשקלת כמה פעמים ביום כל יום. ומשקרת שלא נשקלתי.

אני מצטערת שאת צריכה לספוג את הבכיות שלי כל יום על זה שאני בודדה ואין לי חברים.

אני מצטערת שאת מבזבזת עלי המון כספים על טיפולים ושום דבר לא עוזר כי אני לא עוזרת לעצמי להחלים.

אני מצטערת שאני מעיקה עליך,
שאני סוחטת ממך אנרגיות בגלל המחלה שלי,
שאת צריכה לסבול אותי,
שנולדה לך בת כזאת בעייתית ומציקה.

סליחה אמא.
גם אני לא אוהבת אותי.
אנונימית
מי שרוצה עזרה בפרטי יכול לפתוח:)
הכנסתי אותך להריון ואת לא זוכרת מזה כלום... סליחה.. מקווה שהלידה תעבור בשלום
אנונימי
רוצה כבר לצאת מהמצב הזה, אני מרגישה כמו בן אדם מת.
איןלי כוח ללמוד, להשקיע או לקום בבוקר
אני חייבת אהבה כבר אני מרגישה מקוללת. אשכרה ללא אהבה ואף פעם לא היה לי.
למה אני פגומה? לא קשה להכיר אותי ולהתאהב בי אז למה זה כל כך רחוק ממני?
למה אני כל היום חושבת עליו נמאס לי. היו בנינו רגעים יפים אבל הוא לא יהודי וזה אסור.
למה אני כל הזמן עצבנית? פשוט כלהיום!
הלוואי והייתי יכולה לנהל עם אמא שלי שיחה נורמלית בלי להוציא עליה את כל המטענים שלי והמצבי רוח המוזרים שלי הלוואי והייתי אוהבת אותה היא בן אדם כל כך טוב ואני פשוט חרא בן אדם
בא לי להביא כאף לחלק מהחברות שלי שמתנהגות מוזר בזמן האחרון כאילו אין להן שכל ומדברות כלהיום שטויות ומעדיפות תמיד את החבר שלהן על חברות וזאת טעות ענקית לדעתי.
אני מאחלת לחברה הכי טובה שלי שתהיה מאושרת כבר כי אני רואה כמה שהיא סובלת ואני מרגישה שכל מה שאני אעשה לא יצליח לגרום לה להיות מאושרת. היא הרבה זמן לא חייכה.
שסבא ירגיש טוב ואני מקווה שהוא לא מרגיש שהוא לא חשוב לי כי אני לא מוצאת רגע אחד בחיים העמוסים שלי להתקשר אליו
והכי חשוב בעולם - שאני אצליח להביע את עצמי כבר בדיבור ולא אבלע מילים כמו אהבלה או אדבר מהר מידי - זה מוריד לי את הביטחון לדבר ותמיד אני צריכה לתכנן מה להגיד וזה הורס לי את החיים קשה לי לתקשר לפעמים אז אני מעדיפה לשתוק
אנונימית
אני מתגעגע אלייך...
את לא יוצאת לי מהראש
נמאס לי לכתוב שירים, כי אני חושב שאף אחד לא מבין אותם ומי שלא מבין אותם לצערי גם לא מבין אותי...
אנונימי
אני הייתי רוצה להגיד לך חברתי הטובה לשעבר שמזה ששמתי לב למי את באמת ומזל שלי יש טיפה שכל... לא כמוך. את אחרי שתמללת דברים שאמרתי ולא אמרתי ואחרי שהוצאת או שקרנית וסנובית וזונה ושרמוטה וסנובית. הלוואי תשרפי בגיהינום למה את גרמת לשנים הכי יפות בחיי להיהרס. את גרמת לזה שאני יישב לבד בצד בהפסקה... שלא יהיה לי עם מי לדבר ושכולם הסתכלו אליי ברחמים ושאלו אותי מה קורה איתי... ואני שעוד שנייה פורצת בבכי אומרת להם שהכל בסדר ומביאה חיוך מאולץ. הדבר הכי טוב שקרה לי בחודש האחרון הוא שאת הרגשת את מה שאני הרגשתי לכמה שעות... המכה שעות האלה הספיקו עבורי כדי להחזיר את החיוך. שלא תדעי עוד אושר יא כלב מפלצתית עם צחוק מגעיל וצעקות עם קול של גבר... אמן תאבד את הקול למה אני לא יכולה לשמוע יותר את הצרחות שלך בשיעורים כשאת מנסה להיות חכמה ותמיד טועה, כשאת פתאום במצב רוח טוב ואת רוצה להראות לי שטוב לך כדי ל"החזיר" לי. אז תני לי לחדש לך, בעתיד אני זאת שתמיד תיהיה מוקפת חברים כי אני אחת שיודעת לצבור חברים בקלות, ואת סתם גוש כיעור שקנאים בזה שאני מקבלת יותר תשומת לב ממך כל השנים ובגלל זה הורדת לי את הביטחון לרצפה ששמעתי בדכאון ו נסיונות התאבדות.. את תשבי בבית בודדה רווקה בת 60 ותצטערי על מה שעשית לי כשאני ניסיתי לבוא ולעזור לך לשנות את האופי המסריח שלך שאגב דומה לריח שלך...
אנונימית
דפקת אותי.
הייתי בטוחה שאני סטרייטית עד שהחלטת לשחק גם בי. כנראה נמאס לך להחליף בני זוג כמו גרביים כי לא הצלחת להתגבר על ההוא, אני לא מבינה איך עשית את זה גמרת גם לי להתאהב בך פילרטטת גם איתי כמו שעשית לכולם, הרמזים היו שם וואלה הייתי צריכה לעצור את זה ולהגיד לך לאן זה מוביל כי חברות טובות לא מתנהגות ככה, אבל פחדתי ושסוף סוף לקחתי אומץ לספר לך שאני בי כדי לראות איך תגיבי קטלת אותי
את חתיכת כלבה עוד לבוא ולהגיד אחרי זה "ביסקסואליות אין דבר כזה... לסביות? צריך לשרוף"
אז כן דחפתי אותך להיכנס לזוגיות איתו שתתגברי על ההוא ותפסיקי לשחק בי... והינה אתם חצי שנה ביחד מאושרים ואני נשארתי עם שאלות וכבר לא מסוגלת לראות אותך, כמה שתבקשי שנחזור להיות כמו פעם אני לא מסוגלת, אני לא משחק שכשבא לך את מציעה לי שלישייה עם שניכם ומנסה להזרים אותי וכשלא אז את נגעלת מלסביות, את יודעת שאני כזאת גם שלא יצאתי בפניך אז למה את ממשיכה להתנהג ככה? את פחדנית, כי את גם ביסקסואלית אמרת את זה כבר... וכשאת תיפגעי ותרצי שוב פעם את התמיכה שלי אני לא יהיה שם.. המשכתי הלאה מחפשת אהבה חדשה.
ממני החברה הכי טובה שלך
אנונימית
ךגךכלכךגךגלגכץרךכןנלר
אני ביסקסואלית.
אנונימית
ניסיתי להתאבד שלוש פעמים
פירומן
למרות כל השמועות שסיפרו לי עליך והדברים הנוראיים והמזלזלים שאתה עושה, סיפרו לי שאתה ערס, שותה הרבה, מעשן נרגילות, סטוציונר שמחליף כל דקה חברות למרות שאני ילדה מבית טוב אני בחרתי להיות איתך, הבטחת לי שתשתנה.
וכמו שצפוי התאכזבתי.. לא ידעתי שאתה תוריד לי כל כך את הביטחון, תתחיל עם חברות שלי, תבגוד בי עם כל מה שזז, תתחיל עם בנות שלבושות חשוף, תגרום לי להתאהב בך ולחיות בסרט שאתה אוהב אותי, לצאת עם החברה הכי טובה שלי.. תפסיק להיות שקרן ומגעיל! את אחד הימים הכי חשובים של אחותי (חתונה) הרסת לי! במקום להיות שמחה בגללך הייתי עצובה ואגואיסטית, כן בגללך!

פשוט.. תיעלם לי מהחיים כבר! אני לא רוצה אותך בחיים שלי תיעלם לי מהמחשבות ומהזווית עין, נמאס לי לבכות בגללך תלך כבר.
אנונימית
אלוקים; כמה סבל, כמה...
ולרוב בנות?!.. אני לא מבין למה בכלל זה צריך להיות? למה האנשים לא יכולים להרשות לעצמם להגיד מה שהם מרגישים, בלי לחשוש שיעליבו אותם?
למה אין בעולם, אהבת חינם, למה!?
.
.
.
.
למהה?!


אבל; תראו, אצל רובנו זו כוס שיש בה עוד מים; היא לא יבשה לגמרי, אז יש לנו עדיין מה שיכול להחיות אותנו. בואו נהייה אופטימיים, ונסתכל, ונחייה את עצמנו ממה שעוד יש בכוס, ובחיים האלה, ולא נצטער שהכוס לא מלאה, ועל החרא שכבר היה.
בואו נחייך ונסתכל קדימה.
שבת שלום,
וחג פסח שמח וכשר;
אני אוהב את כולכם!
אני אוהבת אותך, אבל לא אומרת לך מהפחד להיפגע שוב מהפחד הזה שתגיד לכולם וכולם יצחקו כי אני יודעת שאני לא מספיק יפה ולא מספיק מקובלת ולא מספיק עשירה בשביל שתהיה איתי, אני יגיד לך את זה ואתה תצחק עלי וכולם יצחקו עליה הוא יגיד לי שאנחנו רק ידידים בשביל שאני לא יפגע.
אני מפחדת להביע דעה שונה מהפחד שאת מולי תעשי עלי חרם, מפחדת לדבר בשיעור ומפחדת להסתכל עליך עליך וגם עליך, הפחד הגדול ביותר שלא ידברו איתי שוב כמו פעם שיצחקו עלי שוב כמו פעם ושאני יבכה ויסבול כמו פעם...
אל תגיד לי למה את בשקט? כי שנינו יודעים ברגע שידבר אתה תחנוק אותי ותרמוס אותי.
הילדה המעצבנת שכל מילה שניה שלה זה סתמי, את לא עוזרת לי אני רוצה לדבר עם מי שטוב לי אז למה את באה ואומרת לי לשתוק? רק בגלל שככה את מגניבה?
אנונימית
לפעמיים יותר מידי חברות וחברים זה מעצבן, אני רוצה לחזור להיות מי שהייתי פעם, בלי הצביעות ובלי המילים המגניבות אני רוצה לאכול בשרותים לבד ולא לפחד לאכול מול כולם כי יקראו לי שמנה, למרות שאני בכלל לא אבל זה מפחיד זה מביא אותי למצב של אנורקסיה.
אל תסתכלו לי בצלחת האוכל שלי הוא האוכל שלי!
אנונימית
אני אוטיסט.
אנונימי
שאני חייבת לפגוש אותו, אולי אני חיה בסרט אבל האיש הזה הוא הוא הגורל שלי.
אנחנו מיועדים להיות ביחד, למרות הפרש הגיל שלנו.
איפה אתה?
למה אני אגואסיסטית כל כך כלפי החבר שלי שאני בסך הכל רוצה שניפגש, ושיהיה לנו ניצוץ אהבה.
למה אני עושה את זה מאחורי הגב שלו? למה אני נהייתי חברה שלו מכתחילה? אני בכל מקרה רוצה אותך...
ד. מ, תתקשר אליי.
אנונימית
יש חיים משעממים
הורים מוזרים
משפחה דפוקה
חולה במחלה נוראית- כיעור יתר
שונאת את עצמי
מאחלת לעצמי כל יום למות
ומסתובבת בעולם עם פאקינג מסיכה על הפנים
אנונימית
הייתי אומרת, אבל ידווחו למשטרה.
אנונימית
אני קוצצת ציפורניים ברמה כרונית וכשאנשים מסתכלים עליהם אני מעבירה נושא

אני מתכתבת עם מישהו בן 21 מאנגליה בקיק כבר שנה בערך וזה התחיל מתמונות חושפניות שכן זה היה לי כיף ולא אכפת לי כמה זה חמור, ועכשיו אנחנו מדברים לכיף כמו זוג כשהוא בכלל בצבא של אנגליהה אבל בגלל שהוא יהודי הוא בא לארץ והוא רוצה שניפגש ומאוד בא לי לראות אותו ולחבק אותו ולהרגיש שהוא אנושי ולא איזה צאט מסכן בקיק!
אנונימית
במקום להסתכל על כל החרא תסכלו על מה שטוב תהיו אופטימיים תפסיקו. בגלל זה אני שונא כאלה שרק אומרים שיש להם בעיות אבל לא עושים כלום בשביל לשנות את זה סעמק -_-
היום כמעט התאבדתי, הייתי ממש בקצה,
כמו שאומרים פחות אחד יותר נחמד.

לא נורא, קורה..
אנונימי
אנשים קוראים לי מבריזנית בבית ספר וצוחקים עלי ואפילו מרביצים לי, אבל לא באתי לבית ספר בגלל חשד לגידול סרטני, ומתי שהם צחקו עלי מאחורי הגב אני לא הייתי מסוגלת ללכת בכוחות עצמי, הביאו אותי מבדיקת ct לבדיקת mri אחרת בכיסא גלגלים, ואנשים הסתכלו עלי כמו ילדה מסכנה.
אני רוצה שהמטומטם הזה יחזור, העיקר המטומטם הזה שיקר לי, אבל אני אוהבת את המטומטם הזה.
מעניין אם הוא יכול לאהוב אותי בחזרה מהקבר שלו..
יש לי נדודי שינה, אני ישנה שלוש שעות בלילה
אני חולה בהפרעות אכילה, אני מרעיבה את עצמי ואושפזתי בגלל זה פעם אחת.
יש לי חרדות ודיכאונות.
אנונימית
וואו.. מאיפה להתחיל?

- הייתי מאוהבת במורה לנהיגה שלי, שיכול להיות סבא שלי (בן 60+)

- אני מאוננת ורואה פורנו, אני חרמנית יותר מכל גבר.

- אני מעשנת וההורים לא יודעים.. הם ידעו אבל חושבים שהפסקתי, ולא הפסקתי.

- ניסיתי להתאבד.. אני לא זוכרת בידיוק באיזה גיל אבל זה היה מזמן, הייתי יחסית קטנה והיה לי כל כך רע שזה היה כבד מידי כנראה, לא יכולתי לשאת את כל החיים האלו. היה לי קשה ברמות.

- יש לי אבא אלים, הוא לא פעם ולא פעמיים הרים עלי יד

- אני ילדה חסרת ביטחון ברמות, ליד בנים.. אני פתאום מרגישה ממש מכוערת (למרות שככה ברגיל אני שלמה עם המראה שלי) אבל ליד בנים זה נעלם. אני לא מסתכלת להם בעיניים אפילו

- אני מתביישת במשפחה שלי, בעיקר באח שלי הקטן ובאמא שלי. אני מתביישת נגיד להסתובב איתם בקניון או בכל מקום אחר. זה הדבר הכי נורא מכל הדברים שכתבתי, ואני לא גאה בזה (אם הייתי גאה בזה, לא הייתי מאנונימית)

ו.. זהו. תודה למי שכתב תשאלה הזאת, פרקתי ברמות.
אנונימית
קשה לי לאהוב ולקבל את עצמי.
קשה לי להתמודד לבד עם הבעיות שלי לבד.
קשה לי שהמשפחה שלי שונאת אותי.
קשה לי עם ההפרעות אכילה.
קשה לי בלימודים.
קשה לי שאני בוכה כמעט כל לילה.
קשה לי עם זה שאני בדיכאון ואני לא מצליחה לצאת ממנו.
קשה לי לעבור ליד בנים מבלי לפחד מהם.
קשה לי שאימי מקללת אותי בלי הפסקה.
קשה לי עם החרדות והמחלות שיש לי.
קשה לי שאין מישהו שבאמת אוהב אותי ואכפת לו ממני.
קשה לי עם העובדה שאני שונאת את עצמי.
אבל אני מזכירה לעצמי שזה תקופה וזה יעבור:')
אנונימית
מאז שהגיעו אליי שוטרים בגלל פוסט אובדני שכתבתי באתר נורא קשה לי להירדם ואני כל הזמן בחרדות שהם יגיעו פתאום ויקחו אותי שוב לבית חולים לחולי נפש:/
אנונימית
שואל השאלה:
אני קוראת את התשובות שלכם ואתם ממש מרגשים אותי...
כולם עוברים דברים ולפעמים זה נראה כאילו המצב אף פעם לא ישתפר אבל אסור לכם לשכוח שהכל עובר בסופו של דבר. החיים מורכבים מהרבה תקופות שחלקן נעימות יותר וחלקן פחות אבל לא משנה עד כמה ארוכות התקופות הרעות מרגישות תמיד יש אור בקצה המנהרה, אז בבקשה אל תפגעו בעצמכם. תנסו להתמודד עם המציאות ולשנות אותה בדרך הכי חיובית שתוכלו, בלי לחתוך, בלי להקיא, בלי להרעיב את עצמכם, בלי לתת לאנשים לשחק בכם, קחו את החיים שלכם לידיים ותחיו אותם איך שאתם רוצים לחיות אותם. תבטיחו לי שאם אתם מאוהבים במישהו בזמן הקרוב אתם תנסו להתקרב אליו, תבטיחו לי שאם אתם חותכים אתם תנסו להפסיק, תבטיחו לי שאם אתם מרעיבים את עצמכם אתם תנסו להתחיל לאכול כמו שצריך, ובנוסף לכל זה תבטיחו לי שכמו שאתם כתבתם כאן את כל מה שאתם עוברים ומרגישים אתם תדברו עם מישהו שיכול לעזור לכם. אתם לא חייבים לעבור את הכל לבד, אני בטוחה שיש אנשים שאתם חשובים להם ויעשו הכל בשביל לעזור לכם לעבור את התקופה החשוכה שתם נמצאים בה.


סליחה שזה היה ארוך ושהגבתי כל כך מאוחר.
אנונימית
אני בכלל לא גבר אני אישה שנולדה כזכר ואסור לי לספר לאף אחד מה גם שאני בחיים לא אהיה אישה אמיתית.
אנונימי
שחף אני אוהב אותך!
איך אתם לא שמים לב שאני בדיכאון, את אמורים להיות החברים שלי.
אני לא סובל את העובדה שני לא יוצא לבלות
קוצר, אתה גיי!
אתם (כל הכיתה שלי) חברים מתוך צורך, אין לכם חברים מחוץ לכיתה ואם היו לכם הילדים שעכשיו אתם מבלים איתם לא היו מתקרבים אליכם!
אנונימי
תודה אנונימי.. זה מעודד קצת..
מלאך
אני רוצה
מלאך
במבי..
למה למחוק את השאלה?
באותו הנושא: