6 תשובות
רבה איתי מול כל הכיתה
מצצו לי בלי שהסכמתי.
היו חברים שלי.
חבל שהם לא חסכו את עצמם ממני.
נטשה אותי בשביל להיות "מקובלת"..
דיבר עלי מאחורי הגב שלי.
חברה שהייתה לי פעם דחפה אותי וצעקה עלי מול כל הכיתה כדי שהיא תהיה לבד עם חברה שלי, שמכירה אותי הרבה יותר זמן ממה שהיא מכירה אותה...

חברה שהייתה לי ביסודי הייתה מגעילה וילדה בכיתה החליטה לעשות עליה חרם, היא סיפרה עליה דברים מגעילים מול הכיתה ואחרי ששמעתי את זה אמרתי לה שאני רוצה להיות רק ידידה שלה, והיא הסיקה מזה שאני זאת שארגנתי את החרם, ואמרה למחנכת שהייתה לי בלי אפילו לשאול אם זאת אני, שאת זה גם המחנכת לא בדקה... העיקר אני אשמה...

חברה שלי שקינאה בקשר שיש לי עם החברה הכי טובה שלי, החליטה לכתוב לה מכתב כאילו זה ממני, שתהיה חברה שלה ולא שלי.

חברה שלי הסכימה להיות חברה שלי רק אם היא תעשה לי מייקאובר עצום שעולה הרבה כסף... במילים אחרות - היא התביישה בי.

סיפרתי לחברה שלי בנימה טובה מה דעתי על הצבע שהיא עשתה בשיער. היא נעלבה והתחילה לקלל אותי ותוך כמה זמן פשוט הסיטה ממני חברות שכמעט איבדתי... בסוף היא נשרה מבית ספר (ילדה לא מחונכת) ואני תיקנתי את מה שבינתיים התקלקל ביני לבין החברות האלה.

משהו דבילי-היה לנו מסיבה לכיתה וכל הבנות מתו מריקודים וילדה אחת נשארה לרקוד אז היא באה לקרוא לנו, ואני אמרתי בשם כולן שאנחנו עייפות ואין לנו כוח, אז היא החליטה להתנקם בי ושלחה בווצאפ לקבוצה של כל החברות שלה מהכיתה שלידנו (20 בנות בערך) על כל מיני ריבים מטופשים שהיו לי ולה... נחמד מצידה...

זה מה שאני נזכרת כרגע... אחרי זה מתפלאים שאין לדור הזה חינוך...
אנונימית