12 תשובות
לכל אחד יש תיקון פרט למי שאומר "אחטא ואשוב"
המעשה הנפשע הזה הוא באמת מעשה חמור מאוד. גילוי עריות שכזה הנו אחד מ-36 איסורי תורה שהעונש שלהם הוא כרת. אדם שעושה מעשה כזה במזיד ללא עדים והתראה מוקדמת חייב על פי התורה להיענש בעונש זה. יש מחלוקת בין מפרשי התורה והגמרא מהו התוכן המדויק של כרת. אבל מפשט הלשון של התורה עצמה, "ונכרתה הנפש ההיא מעמיה", אפשר ללמוד שהמעשה פגע ביסוד קדושת ישראל הכללית, ועל כן הנפש הפרטי של האדם החוטא נכרתת מחיבורה השורשית לכנסת ישראל לתמיד. (הרב דב ברקוביץ)

אני מצרף לכם תשובה נפלאה של בחור מדהים בשם "מנשה ישראל" אני בטוח שאם תקראו את כל התשובה תקבלו תשובה מפורטת.

מצד אחד, רבות אנחותי ולבי דוי, צר לי צר לי על בת עמי, על אשר חיי לשאול הגיעו, דברים אשר לא שערום אבותינו, ומצד שני חכמות בחוץ תרונה תהילה לקל ית' כי פקד ה' את עמו ושלח רעב בארץ, לא רעב ללחם ולא צמא למים כי אם לשמוע את דבר ה', והן רבו עתה עם הארץ, השבים אל ה' בכל ליבם, ונפשם בשאלתם היש תקוה לאחריתנו, בחטא כאשת איש העמוקה משאול, והנה באתי לישע עמי לחזק ברכיים כושלות מדברי רבותינו אשר האירו לנו הדרך ילכו בה ואת המעשה אשר יעשון.
א. שנו חכמים בלשון המשנה (חגיגה ט א): ''מעוות לא יוכל לתקון וחסרון לא יוכל להמנות (קהלת א), רבי שמעון בן מנסיא אומר איזהו מעוות שאינו יכול להתקן זה הבא על הערוה והוליד ממנה ממזר (ופי' הרע''ב שמכיון שהביא פסולים בישראל והם לו לזכרון, לפיכך אין עונו נמחק בתשובה), שאם תאמר בגונב וגוזל, יכול הוא להחזירו ויתקן''.
ב. ושם (ט ב) מבואר שהבא על אשת איש ואסרה לבעלה אע''פ שלא הוליד ממנה ממזר נטרד מן העולם והלך לו, ופי' רש''י: ''אין לו עוד תשובה לפי שעשה דבר שאין לו רפואה'', ועל דרך זה מבואר בגמ' (סוטה ד ב): מאי ואשת איש נפש יקרה תצוד (משלי ו), אמר רבא כל הבא על אשת איש אפילו למד תורה דכתיב בה (משלי ג) יקרה היא מפנינים, היא תצודנו לדינה של גיהנם''.
ג. אולם במקום אחר בתלמוד (יבמות כב ב) מבואר כי הממזר חייב לכבד את אביו שהולידו בעבירה, אם עשה האב תשובה, ומקשה: ''והאי בר תשובה הוא והתנן, שמעון בן מנסיא אומר: איזהו מעוות לא יוכל לתקון זה הבא על הערוה והוליד ממנה ממזר!'', ומתרץ: ''השתא מיהא עושה מעשה עמך הוא'', ומשמע שתשובה מועיל גם לדבר חמור זה לעניין שיהא חשוב 'עושה מעשה עמך'.
ד. והתוס' (סוטה ד ב ד''ה היא) הביאו דברי הגמ' (ב''מ נט א) שהבא על אשת איש מיתתו בחנק ויש לו חלק לעולם הבא, ומשמע שיכול לינצל מדינה של גיהנום, ולפיכך כתבו שמאמרי הגמ' שנטרד מן העולם וניצוד לדין גיהנום הם רק כשלא עשה תשובה אבל אם שב בתשובה וקיבל יסורים בעולם הזה נמחל לו. וכן דעת רבינו חיים בתוס' (בבא בתרא פח ב ד''ה התם) ובתוספות רי''ד (בבא מציעא נט א) שיש לו תקנה בתשובה וכן כתבו בפסקי תוס' (חגיגה) וז''ל: ''בא על אשת איש אפשר בתשובה אך קלונו רב ומתכפר ביסורין ותשובה גדולה'', עכ''ל.
ה. וכן מבואר באוצר המדרשים (פסיקתא עמוד 498) בזה''ל: ''כל אותם דאמרינן (סנהדרין פרק חלק) שאין להם חלק לעוה''ב, כגון המינין והאפיקורסים, והבא על אשת איש, ורבים כאלה, דוקא כשלא עשו תשובה אין להם חלק לעוה''ב, אבל אם עשו תשובה יש להם חלק לעוה''ב, לכך הזהירם הנביא ואמר שובו...''.
ו. וכן הסכמת רוב הפוסקים שיש דרך תשובה גם לענין ''אשת איש'', וכפי שסידרו בספריהם דרכי תשובה לשבים אל ה' בכל ליבם גם בחטא זה, ולפי חולשת הדורות דור אחרי דור הקילו יותר באופן התשובה, ורבינו יהודה החסיד הביא (ספר חסידים סימן תריג) בשם רבי סעדיה גאון שכתב: ''שראוי שנדע כי כל העונות מתכפרות בתשובה, חוץ ממחטיא הרבים שלימד אותם דרכי חטא, ומי שמוציא שם רע על חבירו, ומי שיש בידו גזל ואינו משיב גזילתו, ולענין הבא על אשת איש כתב שאין מתכפר אלא לאחר נקמה ופרעון קל בעוה''ז, וכמו שכתוב (משלי ו כט) הבא אל אשת רעהו לא ינקה כל הנוגע בה, דהיינו שאם חטא באשת איש ועשה תשובה יפרע ממנו היוצר בעוה''ז בפרעון קל בשביל שנאמר בהן לא ינקה, ואח''כ ינצל מדינה של גיהנם''.
ז. ורבינו יוסף מטראני (שו''ת מהרי''ט חלק ב - או''ח סימן ח) סידר דרכי התשובה, לאחד שהיה רוצח ונואף באשת איש ועובד עבודה זרה, וכתב שעל אף כל חטאיו: ''אמנם כי אחרי שובו ניחם על רעתו, ואחרי הוודעו והכיר מרדו ספק על ירך, אין לך דבר שעומד בפני התשובה, שהוא יתברך נותן יד לפושעים וימינו פשוטה לקבל שבים, ואפי' הרבה לפשוע ושב בתשובה שלמה לפניו ית' הקב''ה מקבלו דכתיב רשעת הרשע לא יכשל בה ביום שובו מרשעו.
וזה שאמרו מעוות לא יוכל לתקון בבא על הערוה והוליד ממנה ממזר אין לומר כי מפני שא''א לתקן את אשר עוותו לא יהא לא תשובה כלל, ודאי יש לו תיקון בתשובה, אלא כוונתו לומר שזה שהוליד ממזר חטאתו נגדו תמיד, שאע''פ שיש לו תשובה מכל מקום בושתו ניכר, ועדיו לפניו, שמעשיו עושים פירות ואי אפשר בידו לתקנו''.
ח. אולם בטרם נסדר את דרכי התשובה, מן הראוי להרבות ביראת העונש, מה רע ומר הוא החטא הזה, ואלו יסורים ועונשים קצובים על מי שחטא באשת איש בזדון, אולי על ידי יראת העונש יתעורר לב האדם ליראת אלוקים, ויוכל לשוב בתשובה שלימה מותך עומק הלב. וכך הביאו בכתבי האר''י ז''ל (שער הגלגולים - הקדמה כב) בשם המקובלים הקדמונים שהחוטא באשת איש אינו זכאי לרדת שנית בגלגול אדם, וחייב להתגלגל בחמור, ומרן האר''י ז''ל עצמו ברוח קודשו השיג שעל הרוב גם לגלגול בעל חי לא יזכה, ועונשו קצוב להתגלגל בדומם, שהנואף והנואפת יתגלגלו בשני אבני הרחיים, הטוחנים את החיטים בין שניהם, נשמת הנואף באבן העליונה ונשמת הנואפת באבן התחתונה וכך יתגלגלו זה על זה עד שיתכפר עוונם, וזה לשון קודשו:
אנונימית
ה) וכתב בזה הלשון:
''שורש השאלה שאחד נכשל באשת איש כמה שנים שלש שנים רצופות שהיה בביתה, ועתה נתעורר בתשובה ואשרי לו שתורתו עמדה שלא ישתקע בטומאה, ועל כיוצא בו אמרו במס' חגיגה דף ט' ע''ב הבא על אשת איש ואסרה על בעלה נטרד מן העולם. ואם בכל מקום שדברו רז''ל כן להגדיל העונש עם כל זה לא לחלוטין אמרו וזה כלל גדול שאין דבר עומד בפני התשובה אלא שכיוונו בזה שתשובתו חמורה.
י. והנה מה שביקש מעלתו ממני לסדר לבעל תשובה זה תשובה על עונו, הנה עונו גדול מנשוא מצד חומר העון עצמו, עון אשת איש, ובפרט שהתמיד בחטא זה שלש שנים רצופות והיה עמה בבית בודאי שאין מספר לרוב פעמים שבא עליה, ולא יספיקו לו שנות מתושלח למספר התעניות בתשובת המשקל לפי תשובות הרוקח שדבריו דברי קבלה, אלא שאומר אני כל זה אם היה התענית דבר המעכב בתשובה, אבל באמת אין התענית רק דבר טפל לתשובה, ועיקר התשובה הוא עזיבת חטא, וידוי דברים בלב נשבר, חרטה בלב שלם, התקרבות והתלהבות לאהוב את הבורא, והיינו תשובה שישוב אל ה' וירחמהו, וישוב אל ה' היינו שידבק בו, אבל שאר דברים תענית וסיגופים אינם עיקרים.
ותדע, הרי זה בלתי ספק שהתשובה מכפרת כפרה גמורה ודבר זה מפורסם בתורה ונביאים וכתובים ובשני התלמודים ובכל המדרשים והנביא אומר (יחזקאל יח) ובשוב רשע מרשעתו וגו' (שם לג) כל חטאתיו אשר חטא לא תזכרנה לו וגו'. אלא ודאי שאין לסיגופים ותעניות עיקר מן התורה ועיקר התשובה הוא חרטה גמורה. וזה יכול להיות ברגע אחד. יא. ואף שאמרו חז''ל שאם עבר על כריתות ומיתות ב''ד תשובה ויוה''כ תולים ויסורים ממרקים, הרי שהיסורים עיקר הכפרה, ואי אפשר לגמור הכפרה בלי יסורים.
אומר אני, הן אמת שצריך יסורים אבל כבר אמרו חז''ל עד היכן תכלית יסורים אפילו הושיט ידו לכיס ליטול שלש ועלו בידו שתים, הן אמת שדברי הרוקח דברי קבלה והרי הוא נתן תשובת המשקל, אומר אני שודאי נחוץ הוא לבעל תשובה כדי לשבור לבו הזונה שיוכל להתחרט בלב שלם, וכל זמן שלא נשבר לבו אי אפשר להיות החרטה בלב שלם בלי ערמה וכל זה מן הסתם, אבל מי שיוכל לזבוח יצרו ע''י התורה שכבר העידו חז''ל שאם אבן הוא נמוח וגם התורה מתשת כח, לזה אני מיקל מאוד בתענית וסיגופים, אבל החרטה ושבירת הלב והבכי זה נחוץ מאוד והמרבה בבכי במסתרים משובח.
יב. והנה בעיקר התשובה כבר אני רואה באיש הזה דבר גדול שהזכיר מעלתו במכתבו שלא יסף לדעתה מיום חתונתו שנתים ימים אף שהיה עמה בבית. והנה אמרו חז''ל (בסוף מסכת יומא) היכי דמי בעל תשובה, אמר ר''י שבאתה דבר עבירה לידו פעם ראשונה ושניה וניצול ממנה, מחוי רב יהודה באותה אשה באותו מקום באותו פרק, וזה נתקיים באיש הזה, אמנם עם כל זה לא תזוח דעתו עליו, שאף שנתקיים באותה אשה, באותו מקום, אבל באותו פרק לא נתקיים ולא יתקיים, שהרי בשעת החטא היה רווק ועתה יש לו אשה ויש לו פת בסלו, וגם איני יודע אם מה שלא יסף לדעתה הוא מחמת תשובה או אולי היתה אשתו מצויה ולא היה לו שעת הכושר לחטוא פן תרגיש בהם אשתו.
אמנם מה שהזכיר מהתמדת לימודו נפלאות, וגם שברון רוחו, ושמירת פיו ולשונו מדברים בטלים, כבר יש לו יסוד גדול לסמוך עליו. ויקיים וידוי דברים לקיים וחטאתי נגדי תמיד ויתודה ויתחרט. יג. והנה אף שאני מיקל בתעניות וסיגופים ותשובת המשקל לזה האיש, אבל פטור בלא כלום אי אפשר, בפרט לפי רוב התמדת החטא. והנה התמדת התורה הוא עיקר, אמנם ילמוד דברי תורה שיש בהם ממש משניות בעומק העיון עם תוס' יו''ט ש''ס ופוסקים ותורה נביאים וכתובים וג''כ ספרי מוסר חובת הלבבות מאחרי שער היחוד עד סופו, ושל''ה, והלכות תשובה ברמב''ם.
וידבק מאוד בשירות ותשבחות של דוד המלך ע''ה שזה דבר גדול להלהיב בלב האדם אהבת הבורא ב''ה. ובכל חצות הלילה ירבה בבכי על החורבן ועל הגלות''. עד כאן העתקתי מלשונו. יד. והנודע ביהודה מאריך שם גם אחרי ההקלות ברשימה ארוכה של תעניות קשות מנשוא לפי מצב דורינו, וכבר כתב בשו''ת שבות יעקב (חלק ג סימן קכח) בסדר תשובה לאשה מנאפת, ''שבני אדם בזמנים ובעתים הללו הם רפאים וחלשים ותשושי כח, ואם הראשונים כבני ענקים אנו כחגבים, ותמיד בני אדם מתמעטים בכוחם וחלושי המחצב'', ולכן הקיל שם יותר ממה שפסקו לפניו, לכן אעתיק בזה את סדר התשובה לזנות אשת איש מהאחרון בזמן רבינו חיים מצאנז זצוק''ל שסידר תשובה בספרו דברי חיים (אבן העזר חלק ב סימן כא) בזה''ל:
''אשר שאלתם באיש אחד שהודה שנכשל באיסור אשת איש ובא להורות לו תשובה, הנה לפי מה שכתוב ברוקח הל' תשובה ובהאר''י זללה''ה (שער היחודים ענף ג' פ''ה) זה תשובתו, יגדור מלראות בנשים ותכשיטיהם אפילו אינם עליהם, ולא יראה בשחוק, ולא בקול זמר, ולא ישמע דברי חשק, ולא ירמוז לנשים אפילו לאשתו בנדתה, וישמור מלהתייחד עם שום אשה, ולא יהי' עסקיו עם נשים כלל, ולא יקל ראשו, ושנה שלימה אסור בבשר ויין מלבד שבת ויו''ט ופורים, ולא יאכל לחם חם, ולא ירחוץ כי אם לכבוד שבת ויו''ט מעט, ולא יעדן בשום דבר, ובכל יום יעשה לו איזה סיגוף לענות נפשו, וישכב על דף בלא כר כי אם בשבת ויו''ט, ויסיר התאוות, וחיי צער יחיה כל זה יתנהג שנה, אבל ליזהר מתאוות ושחוק ודברי חשק יהיה כל ימיו, ואם יוכל לטבול במקוה קרה בחורף, ולשהות לישב במקוה כמו שעה אחת בכל יום, או איזה יסורים אחרים לעשות בגופו מה טוב, ויתוודה בכל יום בבכי וזעקה, ויתענה בכל תקופה הפסקה, ככה ינהוג שלשה שנים, ובשנה הרביעית הפסקה אחת, וה' ימחול לו, והיה שלום''.
אנונימית
טו. והאמת שגם דרכי תשובה אלו שהם הכי מקילים ממה שנמצא בספרים הק', הם דרכים קשים לפי הדור שלנו, ובכן אודיע כי לענין בעלי תשובה שגדלו בסביבה חילונית, ולא ידעו מתורה ומצוות, מקילים הרבה יותר בענינים אלה, ואני כותב רק ממה שכתוב בספרים הק', בכדי לחזק ברכיים כושלות ולהוכיח כי אין דבר שעומד בפני התשובה, ואין דבר שאי אפשר לשוב עליו בתשובה שלימה המוחקת לגמרי את מה שהיה, אבל כמובן שכל מי שיש בידו חטא זה, עליו להציע הדבר בהזדמנות לפני רב (ואם הוא מתבייש מזה, הבושה עצמה מכפרת המון המון), ויספר לו בדיוק את הרקע שלו, ואז יאשר הרב אם במה שעשה לתשובה כבר סר העוון לגמרי.
טז. ויש דרך ישר לפני האדם לקיים את חמשת דרכי התשובה שנתבארו בספר הברית (חלק ב מאמר י''ב דרך הקודש) שהם מגיעים בקלות יותר מהנ''ל, וכשיקיים כל זה יהיה בטוח שלא יזכירו לו את עוונו ויתהפכו העוונות לזכויות, זה לשונו: ''זה אשר תעשה, תעסוק בתשובה כל ימיך לרבות הלילות כמו שאמר דוד וחטאתי נגדי תמיד (תהלים נ''א), תתודה קודם כל שכיבה וקודם כל אכילה, ולא תאמר כבר עשיתי תשובה מה שיש בו די והותר, אבל אל תאמין בעצמך ושוב יום אחד לפני מיתתך שכן דרך כל המומתים מתודים ואין אתה יודע יום מותך לכן יהיו כל ימיך בתשובה, ואין הכוונה לעסוק בתעניות וסיגופים תמיד כי זה אינו צריך אלא פעם ראשון, ואף גם בפעם הראשון אם יודע בעצמו שיזיק לגופו לא יסגף יותר מכוחו, אבל הכוונה בפיך ובלבבך לעשותו, להתודות ולהתחרט מאד על אשר עשה כנאמר קחו עמכם דברים ושובו אל ה' (הושע יד) ולהצטער עליהם כל ימיו, בפרט מי שתורתו אומנתו ויודע דעת עליון כדאיתא בספר חרדים (פרק ד' במצות תשובה) וזה לשונו:
מצאתי בספר בית מדות להאר''י ז''ל, כל מה שתמצא בדברי הראשונים סיגופים ויסורים שלג וחרולים והפסקות לא נזכרו אלא למי שאין עמלו בתורה אבל מי שתורתו אומנתו זאת היא תקנתו לא יחלש ולא יתבטל מלמודו, אך יום אחד מן השבוע יתבודד בינו לבין קונו ויקשר מחשבתו בו ויתחנן אל ה' כעבד אל רבו וכבן אל אביו, עכ''ל, וע''י זה יזכה בעל התשובה לבינה כל ימיו, מה שלא זוכה לזה שאר כל אדם כי אם בשבתות ויו''ט לבד, כדאיתא בתיקונים (תיקון ס''ט דף קי''ג) ז''ל זכאין אינון מרי דתיובתא דנחתי לה עליהו בכל יומא ושעתא ורגע ולא זז מיניה בכל אתר דעלייהו אתמר בהתהלכך תנחה אותך וגו' ולא אית לה עליהו יומא ידיעא כגוונא דאחרנין דלא נחתי עליהו אלא שבתות ויומין טבין אבל מרי תיובתא לא זזת מנייהו לעלם עכ''ל:
ואם תרצה שתשובתך תהיה מקובלת בלי ספק בני לדברי הקשיבה שלח נא ידך ואחוז בחמשה דברים שזכרו חז''ל מעתיקי השמועה, ואלו הם: א) תהיה עונה אמן יהא שמיה רבא בכל כחך ובכל כוונתך כאשר אמרו בפרק (כל כתבי) כל העונה אמן יהא שמיה רבה בכל כחו קורעים לו גזר דינו ואפילו יש בו שמץ ע''ז מוחלין לו ופותחין לו שערי גן עדן, ובפסיקתא אמרו שמבטל כל גזרות קשות, ובזוהר (פ' נח) אמרו כשישראל עונים אמן יהא שמיה רבה הקדוש ברוך הוא אתמלי רחמין וחייס על כלא, עכ''ל:
ב) תהיה זריז בשמירת שבת מאד, כאשר אמרו חז''ל (בו בפרק) כל המשמר שבת כהלכתה אפילו עובד ע''ז כדור אנוש מוחלין לו, ואמרו שם כי שני המלאכים המלוין לו לאדם מניחים ידיהם על ראשו ואומרים לו וסר עונך וחטאתך תכופר: ג) שתאמר שירת הים בכל יום בכוונה ובקול נעים ובשמחה, כאשר אמרו חז''ל כתיב ויסע משה את ישראל מים סוף (שמות ט''ו) הסיעם מעונותיהם שנמחל להם: ד) תהיה מעביר על מדותיך כאשר אמרו (בפרק קמא דראש השנה) כל המעביר על מדותיו מעבירין לו על כל פשעיו, שנאמר נושא עון ועובר על פשע (מיכה ז') למי נושא עון למי שעובר על פשע: ה) אם שמוע תשמע בחשק דברי החכם הדורש ביראת ה' ובמוסר השכל ודברי אגדה:
עוד דבר מסוגל לזה והוא שתתבודד לפעמים בחדר מיוחד ותשא למרום עיניך ותתחרט על עונותיך ותדבק מחשבתך בו בחשק ותוכיח את עצמך ותתעורר לאהבה את ה' אלהיך וליראה אותו, ואם אתה עושה כן יאר ה' פניו אליך ויקבל תשובתך באהבה וברצון: ואתה שים נא לבבך מן היום הזה ומעלה להחזיק בשש אלה ואז לבטח תדע כי כבר רצה אלהים את מעשך וקבל ברחמים רבים את תשובתך, כי באמת ראוי לך לדעת קורא משכיל שהתשובה היא חסד גדול מאת הבורא יתברך עלינו שהרי אין דבר זה נוהג בדרי מטה אצל מלך בשר ודם כלל, כי אם יחטא איש למלך בשר ודם ויאמר שהוא שב ומתחרט בוז יבוזו לו ולא יפטרו אותו מענשו בעבור זה, אבל המלך הקדוש אינו כן ורוצה בתשובה וחפץ בחרטתו.
ואם נוקשת בכריתות עשה זאת אפוא בני והנצל אל תתן שנה לעיניך ותנומה לעפעפיך כ''ד שעות מן הבוקר עד אתא בוקר השני ועסוק בו בתורה ואם אפשר לך לעסוק במה שמדבר מן החטא ההוא יותר טוב אך רק לא תדבר ביום ההוא שיחה בטלה, ולא נצרך לזה שתשב בו בתענית ביום ההוא אבל אכול ושתה אומר לך ותטיב לבך בתורה ויהיו דבריך מעטים ותנצל בכל פעם מכרת אחד, כי מסורת בידינו מאבותינו שהעומד ממטתו בעלות השחר או קודם לו מעט ואינו ישן כל היום וכל הלילה לאחריו ואינו אוכל אלא כדי שביעה ומקיים זה אלי שהוא ר''ת זה השלחן אשר לפני יי ויושב ועוסק בתורה ומצות עד שיעלה עמוד השחר ניצול מכרת אחד, והיינו דאמר רב נחמן (בפרק השותפין) מאי אשבעה בהקיץ תמונתך אלו ת''ח שמנדדין שינה מעיניהם בעוה''ז והקב''ה משביען מזיו השכינה לעוה''ב, ואחר שזוכה לראות פני מלך עולם בודאי ניצול מכרת דכתיב באור פני מלך חיים (משלי י''ו).
אנונימי
ואם תקעת לזר כפיך וגזלת וגנבת ויש אתך שלמת רעך תשיבנו לו בטרם כל אח''כ תבקש כפרה מאת ה' ואם לא תמצא ידך די השיב לו תתחנן לו ותבקש ממנו שימחל לך ותקבל על עצמך להשיב לו בעת שתוכל לשלם: ואם יהיה העון במה שנאמר בו לא ינקה כשבועת שוא ואשת איש לא ינקה את עצמו מלקבל עליו סגופים כפי יכלתו לא יותר מיכלתו והמעט שעושה לעצמו חושב לו הקב''ה רב מאד, כנאמר כי לא ענה מלבו ויגה בני איש (איכה ג'), ואמרו חז''ל (במדרש) הקב''ה הוגה לאיש רשע על כי לא ענה מלבו ומעצמו אבל אם ענה עצמו ברצונו אפילו בדבר מועט נפטר מעונש רב. עד כאן לשון ספר הברית.
יז. ובאמת שבמדרש מבואר שכבר ישבו על מדוכה זאת חכמי התנאים ונמנו וגמרו שיש תשובה לחטא זה, וכמפורש במדרש משלי (פרשה ו) וזה לשון המדרש: ''רבי מאיר שאל את אלישע בן אבויה רבו,... מהו עונשה של אשת איש לעתיד לבא, אמר לו בני עד שאתה שואלני בדבר זה, בא וראה מה כתיב (משלי ו כז) היחתה איש אש בחיקו ובגדיו לא תשרפנה וגו' כן הבא אל אשת רעהו לא ינקה כל הנוגע בה, נאמר כאן לא ינקה, ונאמר להלן בחילול השם כי לא ינקה ה' את אשר ישא את שמו לשוא (שמות כ ז), מה להלן כל ממונן, אף כאן לא ינקה מפלת כל זכויותיו!,
אמר לו, רבי, אין לו תקנה, אמר לו, בני, פעם אחת הייתי יושב לפני בן עזאי חברי, והיינו מעיניים בפרשה זו, כיון שבאנו לפסוק זה, אמר לי ילך ויגדל יתום בתוך ביתו וילמדו תורה ויעסוק בכל המצות, ומתכפרין לו עונותיו לעולם הבא, על מנת שלא יחזור בעבירה ויעשה תשובה, אמרתי לו ראיה לדבר זה מנין, אמר לי כתיב אם תשוב ישראל נאם ה' אלי תשוב (ירמיה ד א), למה, כי חסיד אני נאם ה' לא אטור לעולם (שם ג יב), אמרתי לו כבר יש לי תשובה אחרת שהיא גדולה ממנה, שנאמר שובה ישראל עד ה' אלהיך כי כשלת בעונך (הושע יד ב), אפילו כפרת בעיקר, מה אם מי שכופר בעיקר, הקב''ה מקבלו בתשובה, אף זה הקב''ה מקבלו בתשובה''. ועולה יפה כמבואר לעיל שיש תקנה בתשובה, והקב''ה יתן שיהיה חלקי עם בעלי התשובה - מנשה ישראל
אנונימית
שואל השאלה:
ומה התיקון לכך?
אנונימי
התשובה: חרטה על העבר וקבלה על העתיד
עצת היצה"ר להגיד שאתה אבוד ושתמשיך ליפול לשאול תחתית
היצה"ר אומר אתה אבוד תמשיך אם השטיות מימלא אין לך מה להפסיד
כל זאת במידה ויאן ילדים מהסיפור הזה

במקום שבעלי תשובה עומדים אין צדיקים גמורים יכולים לעמוד
אשמח לדעת מי כתב/ה את התשובה הארוכה

השקעה ניכרת

לגבי השאלה למעשה אתה לא אמור להיות עסוק בתיקון אלא בחרטה ותשובה וקבלה אמיתית לעתיד
לכל דבר יש תיקון
התיקון הוא "תשובה"
תשובה לא אומר שמהיום אתה הולך עם ציציות, אלא התשובה היא משהו פנימי אצלך שאתה מתחייב לא לעשות את מה שעשית לעולם
אומרים ש: תפילה, צדקה, וצעקה משנים את רוע הגזירה
גם פדיון נפש מומלץ במצב כזה
גם להרבות בצדקה
גם לבקש סליחה מכל הלב לבורא עם דמעות, כי דמעות ממתיקות דינים,
הרעיון המרכזי הוא שיש לך חרטה אמיתית (ולא לצאת לידי חובה)
רב מקובל ומוכר (ולא חרטטן) יוכל לכוון ולעזור לך

כל טוב
בבני ברק יש צדיק בשם הרב שטרן, הוא גר ברחוב סוקולוב והוא מבין היטב בתיקונים וחטאים, ממליץ לך שאלה כ"כ קשה ומורכבת לשאול אותו.
שווה לנסות חיפשתי באינטרנט והדבקתי מאתרים, לא אני המקור לכך
אנונימית
שלום

ראשית אותה אשה במידה והיא יהודיה שביצעת עמה את המעשה האסור חובה ליידע אותה בדחיפות שתיוועץ עם רב פוסק הלכה כיוון שהיא ככל הנראה אסורה על בעלה, וחיה עם בעלה באיסור על פי היהדות, עקב המעשה הנ"ל.

יש להיוועץ עם רב פוסק הלכה בנוגע למצב חיי נישואיה עם בעלה, מכיוון שככל הנראה היא אסורה עליו על פי ההלכה וההשלכות לכך הנן לא פשוטות על פי ההלכה לחיי הנישואין שלה וכל זמן שבעלה נמצא אתה ככל הנראה מדובר בעבירה על פי ההלכה, זה נושא לא פשוט על פי ההלכה.
עד כאן בנוגע לאשה.

לגביך אתה מחויב להתחרט על העבר, קבלה לעתיד לא לעשות זאת שוב, ולא לשוב לחטא.

תהליך התשובה על פי ההלכה מחויב ב3 תנאים אלו. והינו מורכב ולא פשוט ודורש ממך לא לשוב לחטא מתוך תקווה שבשמיים ימחלו לך.

תיוועץ עם רב פוסק הלכה בדחיפות בנושא זה גם מהסיבה שלא מדובר כאן רק בך אלא מדובר על חיי נישואין שלה עם בעלה וילדיה העתידים שעלולים לבוא באיסור בעבירה שכן אשה שאסורה על בעלה מבחינה רוחנית ההשלכות על כך מבחינה רוחנית לא פשוטות, והדבר עלול ליצור בעיה הלכתית כעת שההשלכות על כך חמורות מבחינת ההלכה והילודים העתידיים גם כן מבחינה רוחנית על פי היהדות.

בנוגע לאשה:
במידה והאשה אסורה על בעלה זה לא פשוט לא לדווח על כך שכן מצב זה הינו בין הפטיש לסדן שמצד אחד זה עלול לפרק אך במידה ומדובר באיסור הלכתי לגרום להם לחיות באיסור על פי ההלכה הינו חמור לא פחות.

מדובר בנושא מורכב ורציני ביותר ואין להקל בו ראש בכלל לדעתי.

על כן חלק בלתי נפרד מהאחריות והתשובה שכן אדם המתחרט עושה כל שביכולתו על מנת לתקן את המצב על הצד הטוב ביותר על פי ההלכה היהודית, ומומלץ להיוועץ עם רב ירא שמיים שהינו פוסק הלכה שייתן את העצות הטובות ביותר עבורך למקרה הנ"ל.

בהצלחה