תפרקו כאן את מה יש לכם על הלב, כבר עלי יום גרוע ואני רוצה גם לשתף. זה עוזר לכם לשתף?

ברצינות?

אז בשנה שעברה הייתה לי חברה. היא הייתה די החברה היחידה שלי, אבל לה היו הרבה חברות. המצב החברתי שלי היה גרוע וגם שלה לא משהו, אבל יותר טוב משלי.
הייתה לה חברה אחת ממש טובה, ואפשר לומר שדי קינאתי בה.
כבר שלוש שנים, עד שנה שעברה, הלכנו ביחד בכל יום שני לסוג של חוג במקום בית ספר ומשם נהיינו חברות.
השנה עלינו לחטיבה והיא החליטה להפסיק את התכנית כי היא צפתה שבחטיבה יהיה יותר קשה, ובמקביל החברות שלה עם החברה שלה משנה שעברה נחלשה. חשבתי שעכשיו היא תוכל להיות רק שלי, אבל מאז שהיא עזבה את התכנית התרחקנו. היא השתנתה ומצאה חברות חדשות.

בשנה שעברה הייתי מתחרפנת מזה, אבל גם אני השנה ממש השתנתי. וב"השנה" אני מתכוונת לממש השנה. עד לפני 3 חודשים הייתי די בדיכאון מזה, אבל עכשיו הבנתי שזה ממש דבילי, ושהיה פתטי וממש אנוכי מצדי לחשוב שאם החברה שלה התרחקה ממנה זה 'תורי'. הבנתי שבסופו של דבר זה אני לעצמי, וזה אומר שעדיף לי להתרכז בחיים שלי כי זה יעזור לי יותר מהחברות שלי בכיתה ז'.

אני בנאדם מאוד מוזר.

מצטערת לשמוע אבל אני שמחה שכתבה את על זה.
אם את רוצה אני אשמח לדבר איתך.