איך לא להרגיש לבד אחרי פרידה? - פרידה ממקום אני מרגישה לבד בודדה כאילו העולם מת כאילו אין חיים אחרי זה אחרי המקום הזה. הוא היה כל עולמי מקום שבו פעם ראשונה אכפת למישהוא ממני /אוהבים אותי. האם אני ירגיש שוב בחיים ככה? בת 21.

כל פרידה קשה ובפרט בהתחלה..
את צעירה ואין שום סיבה שלא תחווי עוד זוגיות ואהבה, עם סבלנות זה יגיע. בהצלחה.

שואל השאלה:
לא הכוונה לזוגיות אלא למסגרת מקום שהיה משמעותי בשבילי

מאמינה שכל אחת מרגישה כך במיוחד כשזה טרי, בסופו של דבר תמיד זה עובר.
מניסיון שהיית לה זוגיות ארוכה *

שואל השאלה:
קשה לי לקבל את זה.
ויש לי המתנה של חודש בבית שבהם אני חושבת שאני יתחרפן ירגיש לבד יותר מאי פעם ואני מפחדת מזה, קשה לי להעסיק את עצמי אין לי כוחות לכלום אני לא יודעת מה יעשה לי טוב.

תקשיבי טוב כל עוד לא תעזבי לגמרי את המקום ההוא זה יעשה לך רק רע אני מאז שעזבתי את האקסית שלי לפני שבועיים בערך זה היה מאוד קשה אבל אני יודע שככה אני יכיר גם בחורות טובות בהרבה יותר ממנה מה שאת צריכה זמן ולהתנתק לגמרי מהמקום שעשה לך רע אגב גם אני בגיל 21 דברי איתי אם באלך שלחי לי הודעה למייל [email protected]

אין דבר העומד בפני הרצון
אני חושב שאת צריכה לנתב את המחשבה שלך לכיוון בחור אחר וחדש
אם הקשר לא החזיק זמן, אז זה מעיד שהבחור הוא לא משורש נשמתך
כדי להבטיח שאין פרידות אז הדבר ההכרחי הינו שהבחור הוא משורש נשמתך
כאשר באים לקשר מתוך מקום של לתת שלא על מנת לקבל בכלל, ומורידים את כל האגו
ואת בוחרת בבחור בגלל מה שהוא בלבד ( ולא בגלל שהוא: חכם, קול, בחור עם "תדמית", בעל כסף, חתיך על וכיוצא בזה) אז פה הגורל מחבר אותך לחיבור האמיתי שלך
את עוד צעירה והכל עוד לפנייך

בהצלחה

היי,
קודם כל, אם המקום היה משמעותי בשבילך. תמיד יש "תחליפים", ז"א את יכולה לייצר לעצמך גם איזושהי מסגרת דומה. אם זה למשל בהתנדבות כלשהי, או לעשות משהו שאת אוהבת. אם זה לקחת קורסי העשרה שגם זה מאוד נחמד לדעתי ואת תחווי את זה שוב כמובן.. לדעתי כאשר מחליפים את מסגרת בית הספר ועוברים למסגרת התעסוקה המון דברים משתנים, במיוחד ביחס של אנשים אלייך. כי יותר מתנהגים בבגרות ואנושיות אלייך שלא כמו בדכ התככים שקורים בבית הספר כל אחד מנסה להיות "הכי טוב" ולהוכיח את עצמו ולכן גם היחס מאוד משתנה.. וכן בזה שעצם זה שכולם בוגרים, ואת מרגישה בסביבה שונה שאולי גורמת לך לעשייה, לפתיחות וכנראה זה מה שהוביל אותך להרגשה הזו.
אני יכולה לומר לך שכאשר אני גם עזבתי 2 מסגרות בזמנים די קצרים (שנה בכל מסגרת) והיה לי מאוד מאוד קשה במיוחד כאשר עזבתי בפעם הראשונה את המסגרת.. חשבתי גם כמוך שיותר לא אקבל יחס כזה ושכל החברויות שסוף סוף יצרתי/ פיתחתי "הולכים לפח". אך זה לא ממש נכון כי עד היום אני שומרת עם כמה על חברות מאוד מאוד טובה.. בקיצור תמיד יש תחליפים..

אני פשוט חושב על זה שיש עוד דברים בחיים.. אבל אם זה לא מספיק לך, אני חושב שאפשר תמיד למצוא אהבה שוב.. ועוד עצה לא קשורה, אם יש לך הרבה תנאים לאהבה, יכול להיות שהבעיה אצלך, ואני חושב שקשה למצוא אהבה עם תנאים. צריך לקבל שאהבה היא משהו ללא תנאים, שלפעמים צריך להקריב בשבילו.. למרות שזה נורא קשה וכואב. לא כל אחד יכול לקבל את זה, וזה לא סוף העולם לחיות בלי אהבה.