8 תשובות
אחותך בטח נתנה לך המון דברים טובים לזכור ממנה, אז חבל שמה שיזכרו ממנה יהיה מוות והמורשת שלה כאב.
אל תזכרי ממנה את הרגע בו היא מתה, תזכרי את כול החיים שהיא חייתה איתך.
כי היא הייתה רוצה שתמשיכי הלאה, אולי לא לשגרה כי דברים לא יחזרו להיות אותו הדבר, אבל לשגרה חדשה, לא כואבת.

ומשם את פשוט צריכה לתת לזמן לרפא.
כי יום אחד את תמצאי את עצמך צוחקת ממשהו שטותי שבמקרה ראית בטלוויזיה, ואז את תעצרי את עצמך ותגידי "איך אני יכולה לצחוק כשאחותי מתה?"
את צריכה להיזהר מזה, תתני לעצמך לצחוק, תתני לעצמך להמשיך הלאה.

זה לא יעזור אם תמותי רגשית, תקדשי את החיים ותחגגי את החיים שלה, היא הייתה רוצה בזה.
אני מבין בדיוק את מה שאת מרגישה, תאמיני לי שזה עניין של כמה ימים עד כמה שבועות, ואת תצליחי להתגבר על זה ולהשלים עם מציאות זו.

וכמו התגובה הראשונה, יש לזכור את כל החיים הנפלאים שהיו איתה, והכל יהיה בסדר.

אם את רוצה שאבין יותר, תשלחי לי הודעה בפרטי.

שבת שלום.
גם לי היה אח שנפטר...: ( מתגברים על זה: ( ( ( ( תחשבי על זה שהיא שומרת עליך ואת יודעת שהנה יש מישהי שקרובה אלייך שם למעלה
אנונימית
מניסיון, ולא, זה לא חארטה. הזמן עושה את שלו.
וזה באמת לא חארטה. בתוך אחת שאיבדה את אמא שלה בגיל 12. משאיר צלקת אבל לומדים לחיות עם זה וזה משתפר עם הזמן.
תזכרי שהיא רוצה שתהיי מאושרת ולא בדיכאון כל הזמן.
קוראים לך שיר?
אם הץכוונת אליי אז לא קוראים לי שיר
היתכוונתי לשואלת