פעם רבתם עם אחד ההורים שלכם מכות?

עם אחותי...xd

כן

בחיים לא הרמנו ידיים אחד על השני אנחנו נגד אלימות במיוחד כצורת חינוך.

אני ואבא שלי אבל בצחוק כזה

עם אבא אבל בצחוק...

כן.. הרבה

לא בדיוק רבנו מכות אבל כן חטפתי מאמא שלי כמה פעמים וכדי להגונן בעטתי בה או תפסתי לה את היד כדי שתעזוב אותי.
אני יודעת שאני לא אמורה להרביץ לאמא שלי אבל גם היא לא אמורה להרביץ לי-_-

סוג של.. החטפתי לאבא שלי אגרוף אבל בזה זה נגמר. וזה הגיע לו, אל תחשבו שעשיתי את זה סתם.

לא וזה לא יקרה..
אבל כשהייתי בת 4 אני זוכרת שאיימתי שאני ארביץ לה והרמתי כבר יד ואז פשוט ברחתי לחדר חח

לא..

בחיים לא

כילד קטן, כשהייתי ממש צורח ומשתולל ובוכה שגם השכנים היו שומעיםך אותי, אמא שלי הכניסה לי כאפה כדי להירגע.. אבל לא יותר מזה..

אמא שלי הרביצה לי עם מטאטא פעם אחת נתנה לי כאפות חופשי צבטה אותי עיקמה לי את היד וזה נראלי אבל לא קרה לי כלום רק 3 שנים של בכי והתמרמרות של החיים..

מרביצים לי לפעמים או מאיימים עלי אבל לא הולכים מכות.. חוץ מזה שאין לי סיכוי נגד אבא שלי-.-

בטח שלא...
אבא שלי הכה אותי ואני הייתי על הרצפה עם הדם שלי על הקירות... נחשב? כמעט כל יום, לא העזתי לעשות כלום והוא היה חשוב לי מכדי להתלונן עליו, ועכשיו אנחנו כבר לא בקשר

לא אני אבל אח שלי ניסה לזרוק עליה כיסא.. יש לו התפרציות זעם

לא
אבל אחים שלי כן וזה היה בגדר צחוקים

כן משהייתי קטנה: (

כען מכות רצח אני וההורים שלי (ברצינות!)

לא.

פעם אמא שלי נתנה לי בצחוק, והחזרתי לה בצחוק, אבל כאב לה.
אופס (?)

עם אבא שלי, לרוב זה לא כואב לו, אבל לפעמים הוא גם מכאיב לי, אבל אחרי זה אנחנו צוחקים._.
ועם אמא שלי, לא זכור לי יותר מדי אבל בטח יצא לי קצת להכאיב לה ממש קצת / לדחוף אותה.. כן אני זוכרת.
יש רגעים שמגיע להם - שהכל מתפרץ. אי אפשר להאשים אותנו, יש לנו אוזניים ורגשות.

זה נקרא לריב מכות אם זה חד צדדי?

באופן קבוע
ולא, לא אני המכה

לא.

קודם הייתי באנונימיות אבל.. אני רואה שיש עוד מלא אנשים שזה קורה להם זה פשוט כ"כ חרא לעזאזל עם זה..