36 תשובות
ברור
אני בת, אבל רק רציתי לומר שאם מישהו אוהב מישהי אני לא רואה סיבה למה הוא ייפרד ממנה אם יאשפזו אותה._. להפך, היא תצטרך עזרה והרבה. זה יהיה כל כך חסר התחשבות ומגעיל ):
כל הבנים שאמרו כן הם בנים נוראיים כל כך. דווקא בתקופה שהיא צריכה אתכם אתם עוזבים?
תגידו אתם נורמליים? ^^
בחיים לא!
לא, הייתי תומכת בה ומנסה לעודד אותה.
אם הייתי נפרדת ממנה זה היה בגלל סיבות אחרות.
NEVER
לא, אפילו שאני בת אם הייתי בן זה לא היה קורה, צריך לאהוב מישהו בגלל מה שהוא לא בגלל שהוא שמן או אנורקסי או לאדעת מה
אנונימי
אתם רצינים?
בכלל אהבתם אותה?
היא הכי צריכה את התמיכה ואהבה ממכם
לא.. ממש לא..
א) אנסה בכלל לא להיכנס לזוגיות עם אנורקסית
ב) אם כבר נכנסתי אנסה להוציא אותה מזה לפני עוד האישפוז
ג) אם אהיא תתאשפז אני מצידי להבריז ואהיה רק איתה ואעזור לה.
שואל השאלה:
Mikmak Man - למה לא היית נכנס למערכת יחסים עם אנורקסית?
אנונימית
אני הייתי אנורקסית והייתי במצב מאוד קשה ואושפזתי המון זמן (4 פעמים וכל פעם כמעט שנה) וחבר שלי לא עזב אותי לשניה, הוא תמך ולא זז ממני ובזכותו החלמתי... הוא היה מגיע אליי כל הזמן.. אז לגבי השאלה, אם בן אדם באמת יאהב את חברה שלו הוא לא יפרד ממנה בגלל שהיא מתאשפזת.. אהבה זה בטוב וברע... אם הוא נפרד ממנה כנראה שהוא לא אוהב אותה מספיק...
אוי פאק חשבתי שמישהי רשמה את זה ולפני שהיא הולכת לאשפוז להיפרד ממנה ולעודד אותה
אל תתייחסו לתגובה הראשונה שלי, התכוונתי למשהו אחר לגמרי.
בנים מטומטמים, אין לכם ערכים! דווקא כשהיא צריכה אתכם אתם תעזבו אותה? גועל נפש.
Noa
כמה יפי נפש יש כאן.
התגובות מסריחות מרוב צביעות.
אנונימית
למה? כי היא פשוט... לא יודע כל היום תרוץ אחרי הקלוריות וזה ופשןט זה לא בשבילי הקלוריות יהיו חשובות לה יותר ממני. אם אני ממש יאהב אותה אני כן ארצה להיות איתה.
אבל אם אני עם חברה שלי. לא אעזוב אותה בחיים לא גם אם תיכרת לה הרגל. מצידי לתרום לה את הרגל. אבל יהיה לי קשה קשה מאוד לראות אותה במצב כזה.
אני בת, ובתור אחת שחוותה גם אנורקסיה וגם פרידה בדיוק בתקופה הכי חרא שלה עם האנורקסיה זה נוראי, פשוט נוראי.
אין לי מה להגיד יותר חוץ מזה שאלו שאמרו שכן הם אנשים עם רוע טהור
בטח שהקלוריות יהיו יותר חשובות, אנרוקסיה זאת סכנת חיים!
Noa
לא נועה לא הבנת. בהתחלה שהיא עוד מתחילה וזה. היא תעדיף להרעיב את עצמה מאשר להיות איתי ולאכול וואטאבר. וזה לא מוסכם עלי

ידידה שלי מהשכבה, ניתקנו קשר בגלל זה כי נמאס לה שאני אומר לאכול ולא נותן לה להרעיב את עצמה וניתקה פשוט קשק. אז אם תהיה לי חברה אנורקסית ואעזור לה לצאת מזה מה אני צריך לקבל צעקות שאני בן אדם חרא כי אני מנסה לעזור? מעדיף לא להיכנס לזה בכלל.
למה להיפרד? אם אתה באמת אוהב אותה אז תתמוך בה במקום להרוס לה עוד יותר
אנונימית
באמת... אני לא אפרד ממישהי כי אנורקסית רק שהיא לא תיפרד ממני כי אעזור לה להחלים...
למה להפרד ממנה? להפך צריך לעזור לה לצאת מזה.. ולהיות שם בשבילה
איכ מי אמר לא
דווקא מתי שקשה לה במקום לעזור לה לנטוש אותה?
איכ מי שנפרד מניאק
Trp
לא.
אבל לא הייתי נכנס איתה למערכת יחסים מהתחלה.
זה מגעיל, וזאת מחלה נפשית.
אני מעדיף את החברה שלי שפויה, ויסכימו איתי שאנורקסית לא נחשבת מישהי שפויה.
לא היא תרגיש לא רצויה והיא עלולה לעשות לעצמה משהו
אנונימי
ברור שלא!
להיפך, הייתי מהדקת את הקשר, עכשיו היא הכי זקוקה לי, אני חייבת להיות שם בשבילה!
כבר הייתה לי אחת בולמית.. אז.. לא ממש לא
אנונימי
אני בת ואני יודעת שזה נשמע ממש נורא אבל אני לא חושבת שהייתי יכולה להתמודד עם זה. אז כן הייתי נפרדת ממנה.
אבל אני חושבת שאם אתה באמת אוהב אותה אתה צריך להתאמץ ולהיות שם בשבילה, כי זה הזמן שהיא הכי צריכה אותך והיא ממש תיפגע אם תעזוב אותה בגלל זה.
אתה צריך לחשוב גם עליה, הדבר האחרון שהיא צריכה להתמודד איתו זה פרידה בנוסף להכל...
אנונימית
מי שכתב שהוא היה נפרד ממנה ממש מגעיל, ומי שכתב שלא היה רוצה להיות איתה מהתחלה עוד יותר מגעיל. בתור מישהי שחוותה ועדיין חווה אנורקסיה זה נוראי שאנשים נוטשים אותך כשאתה הכי צריך אותם. כן, אנורקסיה זו מחלה נפשית. אבל תאמינו לי שגם אם אני ועוד מלא בנות חולות באנורקסיה, זה לא אומר שאנחנו לא בני אדם. זה סטראוטיפ שהחברה שלנו יצרה שכל בעיה נפשית שיש למישהו הופכת אותו לפסיכי, חולה נפש, משוגע... אז אני רוצה להגיד לכם שאולי אני קצת שונה ממכם ואולי קצת יותר קשה לי להתמודד עם האכילה, אבל אני בן אדם שפוי וגם אני קמה בבוקר בדיוק כמוכם ונושמת את אותו אוויר בדיוק כמוכם. ולשאלה שלך לא הייתי עוזבת אף אחד במצב נפשי קשה כזה! (יש לי עוד כמה חברות שנכנסו להפרעות אכילה ואני כל הזמן מנסה לעודד אותן ולעזור להן ולמרות שאני מתמודדת בעצמי אני בחיים לא אתן להן ליפול לשם ולהרגיש שהן לבד:)
סליחה על החפירה חח
לתגובה האחרונה אני מסכימה איתך גם אני הייתי אנורקסית במצב של כמעט מוות, אבל צריך לחשוב גם על הצד השני. זה קשה להיכנס לזוגיות עם אדם חולה במחלה כזאת.. בניגוד למחלות שלא בוחרים בהם כמו סרטן (גם באנורקסיה בדר"כ לא בוחרים ונכנסים לזה, אבל באנורקסיה יש את האפשרות בחירה לצאת מזה). את יודעת מה דבר יותר קשה מלהיות חולה באנורקסיה? זה להיות בן זוג או משפחה של חולת אנורקסיה. זה סבל לראות את הבת זוג שלך הורגת את עצמה מיום ליום. לי היה כל כך קשה לראות את החבר שלי סובל בגללי, בוכה, סובב סביבי בבתי חולים, נהייה עצבני, מאבד את כל חיי החברה שלו... בניגוד למשפחה לאדם שהוא לא משפחה יש את האופציה לבחור... אז גם אני לא בטוחה שהייתי מכניסה ראש בריא למיטה חולה.. צריך לחשוב גם על הצד השני.. בחיים לא הייתי שופטת את חבר שלי אם הוא היה נפרד ממני כי באותה תקופה לא היה נעים להיות בסביבתי, גרמתי לאנשים סבל והם ראו איך אני הורגת את עצמי מכל הבחינות... כמובן שמי שנשאר ומי שמתחיל זוגיות עם חולת אנורקסיה ראוי להערצה, אבל זאת אחת המחלות הכי קשות, ואני יודעת שלחבר שלי היה מאוד קשה באותה תקופה אפילו יותר ממני (תתארו לכם שאתם רואים אדם שאתם כלכל אוהבים הורג את עצמו מיום ליום.) אז אני לא שופטת פה את התגובות... מבינה לגמרי..
היא צריכה אותך במקום לחשוב איך לעודד אותה אתה חושבת לעזוב אותה? אם אתה אוהב אותה אז אתה צריך לחשוב מה לעשות בשביל לעודד אותה ולא לפגוע בה
גם אם אתה רוצה לעזוב אותה..
אתה חושב שעכשיו זה זמן המתאים? כשהיא במחלה?
אתה צריך לתמוך בה ולהיות איתה כל הדרך ולעזור לה
אם אתה היית במחלה הזאת היית רוצה שיעזבו אותך?
תשאל את עצמך.. ואני בטוחה שהתשובה תהיה לא
אם אתה כבא לא אוהב אותה יותר
זה משהו אחר
תחכה שהמחלה תיגמר בעזרת השם
שהיא תרגיש הרבה יותר טוב
ותסביר לה בעדינות
אבל לא עכשיו ממש לא
לא. אם אני אוהב אותה אז אני אתמוך בה ואעזור לה