הצבת גבולות - איפה עובר הגבול הדק שבין חסכון לבין בזבוזים?

הגבול הוא בנקודה שעוברים ממצב בטוח למצב לא בטוח. או, כשעוברים מעצמאות לתלות. או ממצב ידוע למצב לא ידוע, או כשרף הסיפוק עולה כל הזמן, כלומר מכורים לבזבוז, או, כאשר יש בביזבוז משהו לא מוסרי כשחושבים על אחרים. אם פרופ', מנהל מחלקה בבית חולים מקבל 100 אלף ש"ח לחודש זו בזבזבזנות של המוסד הרפואי כלפינו, בצורה מסואבת. בזבוז לא מוסרי. אם מישהו לוקח הלוואה מעבר ליכולת ההחזר, כדי לקנות משהו, זה סימן לבזבזנות, או, אם מישהו קונה אוטו בשני מיליון ש"ח, לא משנה כמה יש לו - זה מכוער, או כאשר מישהו יכול להסתדר עם מה שיש לו, אך הוא התפרע כספית ואז זקוק לעזרה, או כאשר מישהו קונה מותגים, ולא נשאר לו כסף ללימודים.. אלה לדעתי סמני גבול.

שואל השאלה:
מה עם הפן של החיסכון? יש דבר כזה לחסוך יותר מדי כל חודש ולא "לחיות את החיים"?

שלום,
צר לי, אין פה שום גבול, לא דק, ולא עבה, ולא דמיוני, ולא וירטואלי. ולא כלום, השאלה היא אחרת,,
מאיזה בסיס כלכלי. אתה מדבר, אם הוא חזק ועמוק, אז אין שום גבול, תחיה טוב תקנה ותבזבז ככל העולה על רוחך, אבל אם אתה חי משכר מסוים וחודשי, שאתה חייב לתכנן את צעדך, טוב טוב, אז כל בזבוז הוא מיותר, והנך, חייב לחשוב כמה פעמים אם כדאי, לעשות, לקנות, או לבזבז, את הדבר הבא, והגבול הוא לא דק, הוא בעובי ואורך. החומה הסינית,
בהצלחה.

הגבול עובר ברגע שאתה קונה דברים שאתה לא צריך או שיוצא לבלות בלי סוף מבזבז את כל המשכורת ונשאר בלי גרוש
אתה צריך לדעת לחסוך חלק מהמשכורת, חלק להשאיר לדברים שאתה יודע בוודאות שאתה צריך
כמו לביטוחי רכב, דלק, סגריות, חדר כושר או נסיעות בתחבורה ציבורית (אם אין אוטו)
גם לבלות צריך אבל לא בהגזמה פעמיים בשבוע זה בסדר לצאת לבלות עם החברה בבית קפה או להופעה או איפה שאתה נוהג לבלות
אם אין אפשרות אז פעם בשבוע לבלות או פעם בחודש
הכי טוב שאם אתה קונה משהו תעשה בדק מחירים איפה יותר זול
אם רכשת משהו לא קונים עוד דבר עד שמסיימים לשלם תראשון

אם אדם עושה ויתורים בהווה, כדי לחסוך, שעה שכבר חסך כך שעתידו ועתיד ילדיו -מובטח (לפחות לרמה מסוימת שקבע), אז הוא עובר למצב של חסכנות למען מטרה שאינה עומדת כפני עצמה. כלומר, צבירת כסף, מיועדת למען משהו ואינה עומדת בפני עצמה. מרגע שהמטרה מלאה, הטעם בצבירה כבר לא קיים ואז זו קמצנות יתר, לדעתי. כאשר לעניין החסכון למען העתיד, יכול להתבטא גם בביטוח מתאים ולא דווקא במזומנים שנצברו, והבטחת העתיד, אינה בסכום חסכונות לרגע מסוימים, אלא בסכום הסיכונים, המסלולים הביטוחים, והצבירה ביחד. הכוונה היא, שיש שיכלול מסוימים שצריך לעשות, בו מביאים בחשבון את החסכון, הביטוח וכו', לא רק נכון להיום, אלא האם אנחנו במסלול הנכון כך שבעוד x שנים נצבור הרצוי, שאז, כדאי שנתפנה להנות מההווה.