8 תשובות
קודם כל, אומרים שזה שאת מודעת לבעיה זה כבר 90% מהפיתרון.
עכשיו שאת מודעת לבעייתך נשארו כמה אפשרויות,

1. תנסי בכל הכח למרות שזה קשה לקום ולעשות, הרבה פעמים עוזר לכבות מחשב ולהתרחק מהטלויזיה זה מעודד לעשות דברים מועילים.

2. יש טיפולים שעוזרים, לא משהו פסיכולוגי, לדוגמא טיפול "מוח אחד", לי זה עזר.

3. להגיד לאנשים מסביבך שאת מודעת לבעייתך ושאת מבקשת מהם לדחוק בך לעשות ולפעול למרות שלפעמים זה לא נעים.

בהצלחה רבה!
דחיינות זו אכן בעיה קשה אך יש דרכים לטפל בה.

אני מציעה לך לקרוא שני מאמרים שכתבתי בנושא "למה לעשות היום מה שאפשר לעשות מחר" ו- "לעשות היום ולא מחר". המאמרים מופיעים באתר שלי ואני מצרפת קישור לפרק המאמרים.

את מוזמנת לקרוא ולפעול. עוזר מאד להעזר באחרים בכדי להתגבר על הדחיינות.

אל תדחי את הפעולות שיש לעשות לשם כך.

שתהיה לך שנה של עשייה מוצלחת.
היי טליה,
דחיינות.. המממ.. זו "המחלה" של רביןם מאיתנו.
אנחנו דוחים, ואחרי כמה שנים "מתעוררים" ואומרים לעצמנו "שיט, ככה בזבזנו כמה נשים טובות בלי לעשות כלום? אם היינו עושים לפני כמה שנים - היום היינו במקום אחר", ואז שוב נרדמים" עד ההתעוררות הבאה, וחוזר חלילה.

השאלה היא - מה את רוצה שיקרה ולא קורה.

במקום "לבכות על חלב שנשפך" דבר שגורם רק לדבר אחד - להמשיך ולא לעשות כלום, תבדקי מה את רוצה לעשות - מה רצית ולא עשית - בלי קשר לסיבות שבעטיין דחית (אפילו אם זו "סתם" עצלנות).

תבדקי עם עצמך - מתי את רוצה שזה יקרה - תרשמי את התאריך.

וכעת תתחילי להמשיך ולתכנן את כל הדרך עד "השלמת המשימה" - מה את צריכה לעשות בכדי להגיע למטרה שלך - כל שבוע, ואפילו - כל יום.
כשתראי את הדברים כתובים - יש סיכוי טוב יותר שזה יתבצע.
תבדקי אחת למס' ימים איך את עומדת בתכנון - ואם לא עמדת, לא "לבכות" אלא לבדוק מדוע זה קרה, ולתקן.

"הבכיות" גורמות לנו לדבר אחד - להמשיך ולא לעשות כלום.
הבדיקה מאפשרת לנו לראות מה לא עשינו טוב בכדי לשפר ולהתקדם.

ניתן להיעזר במאמנים (קואוצ'רים), אשר יעזרו לך הן לתכנן והן יתנו לך כלים להתמודד עם הדחינות ואי העשיה, בכדי שתגיעי למטרות שהצבת לעצמך.

שיהיה לך המון בהצלחה!
????? ??????
לטליה

קיימת שיטה טיפולית שנקראת nlp - לפיה את כנראה מרוויחה משהוא מהדחיינות, בדר"כ ש "חופרים" בנושא מוצאים שהדחייה כדי להגן עלינו מכישלונות שצברנו בעברינו ולכן אנו צריכים עכשיו לאמן את עצמינו ולייצר לעצמינו תדמית של מצליחנים קודם כל בעיני עצמינו. התהליך הזה נבנה בהדרגה על ידי מאמנים אישיים, אני עוסק בתחום עם התמחות בהפרעות קשב וריכוז עם שותפה בשם לילך ריבן.
מומלץ מאד לא לחסוך בנושא כי את מונעת מעצמיך להרוויח משכורת או תוספת משכורת שיכולה להחזיר את עצמה מהר מאד ולאורך שנים מדובר במאות אלפי שקלים. ואם מדובר בספורט ידוע שלבריאות אין מחיר!
מנשה משעל
את וחצי עם ישראל..
החשיבה שלך צריכה להיות הפוכה-אם אעשה את זה עכשיו- כי ממילא אצטרך בסופו של דבר-
זה יהיה מאחורי, גמור ולא אצטרך לחשוב על זה יותר.
תתפלאי כמה זה עובד.
הרעיון הוא 'לנקות את השטח'- לסיים מה שניתן וצריך ולדחות אם אין ברירה
מה שלא ממש צריך כרגע למועד אחר.
הי טליה,

לפני שאת כועסת על עצמך, כדאי להעשות סדר ולבדוק מה הם הדברים שאת דוחה, האם יש קשר בים סוגי או נושאי המשימות שאת דוחה?.
ולשים לב אם יש דברים שאת עושה מיד בשמחה - אלה החוזקות שלך וכדאי להכיר גם אותן.
מודעות ותשומת לב יעזרו לך להבין איפה הבעיה.

יש הרבה סיבות לדחיינות. הנה כמה מהן:
1. המשימה לא ממש חשובה לך (אולי חשובה למישהו אחר), או המטרה שהיא אמורה לשרת לא ברורה לך, וצריך ליצור מוטיבציה פנימית - אישית מחודשת - או פשוט להחליט שזה משהו שאת לא רוצה ולא באמת צריכה לעשות.
אז תשאלי את עצמך - למה אני צריכה לעשות את זה? מה יקרה אם לא אעשה את זה? ואז : האם אני רוצה לעשות את זה?
2. ייתכן שיש פחד מסויים מתוצאות ביצוע המשימה. (מצרפת מאמר בנושא)
3. ייתכן שהדרך שבחרת לביצוע המשימה לא מתאים לך, נוגד את הערכים שלך, לא מתאים לאופי שלך, לסדר העדיפויות שלך, ואפשר למצוא פתרונות אחרים, דרכים אחרות כדי להגיע לאותה תוצאה. עוד הסברים על כך - במאמרים המצורפים על בחירת דרך פעולה והגדרת משימות נכונה.


כמובן שבתהליך ליווי אישי עם איש מקצוע כגון מאמן, תוכלי להבין בדיוק מה המקומות בהם את דוחה ומדוע ואף למצוא פתרונות, ולא פחות חשוב לקבל עידוד ותמיכה בדרך.

בהצלחה!
וכאן יש עוד מאמר מצוין (אמנם באנגלית) על התמודדות עם דחיינות
שואל השאלה:
תודה לכולם!:)
העתקתי לי את זה אני בהמשך יעבור על זה(מלעשות? גם את זה אני דוחה)

אבל באמת תודה על ההתיחסות:)
טליה