35 תשובות
אם כן אני אומרת צריך לעשות הפגנה!
אנונימית
ב ד י ו ק
בא לי למות
בא לי למות
לא יודע אם כן, אבל הוא מטומטם. לא מתכוון ללמוד יותר מורשת ותנך רק בגלל שאיזה אידיוט החליט את זה.
חחח כן הוא שר החינוך.. חח מורשת ככה קוראים לזה אצלכם..<?
הסיוט של חייך הגיע מה הוא קשור בכלל!
שואל השאלה:
"תרבות ישראל"..." מורשת"... "חגים" מה זה משנה? עם המורה שלי זה בכלל שיעור שטיפת מוח וחזרה בתשובה
"תרבות ישראל"..." מורשת"... "חגים" מה זה משנה? עם המורה שלי זה בכלל שיעור שטיפת מוח וחזרה בתשובה
אנונימית
שואלת השאלה את מדברת על שטיפת מוח? את לא מבינה כמה פעמים אני יצאתי משיעור של המורה שלי לתנך רק כי היא לא מכבדת את הדעות של כל שאר הילדים בכיתה
לא יזיק לך ללמוד קצת "מהמורשת" של העבר שלך. המדינה שואפת להנחיל לציבור ערכים הלוקחים מהמורשת, עבר, היסטוריה שלנו.. (זה האופי המדיני של מדינת ישראל בלי קשר לשטיפת מוח ).
שואל השאלה:
חח ילד אחד מהכיתה שאל את המורה אם היא עשתה צבא והיא כזה "חס וחלילה השם ישמור! מקומה של אישה הוא במטבח ולא בין רובים ובטח שלא עם גברים!"
שטיפת מוח או לא?
חח ילד אחד מהכיתה שאל את המורה אם היא עשתה צבא והיא כזה "חס וחלילה השם ישמור! מקומה של אישה הוא במטבח ולא בין רובים ובטח שלא עם גברים!"
שטיפת מוח או לא?
אנונימית
איכס עם מורה כזאת בחיים לא הייתי נכנסת לכיתה
שואל השאלה:
בוזי הביתה אין לי בעיה עם זה שלומדים על התרבות היהודית אבל ככתוב לנו בספרי לימוד "לא תרבה שיחה עם האישה" זה מוגזם וממש לא קשור למורשת
בוזי הביתה אין לי בעיה עם זה שלומדים על התרבות היהודית אבל ככתוב לנו בספרי לימוד "לא תרבה שיחה עם האישה" זה מוגזם וממש לא קשור למורשת
אנונימית
זה לא קשור לשטיפת מוח.. זה פרימיטיביות של אנשים שנתקעו בתקופת הביניים..
הפירוש של זה, אחר לגמרי. הפירוש של המשפט הזה שונה ממה שאת חושבת בכלל. אם הייתם לומדים את זה יותר לעומק ומפורש כמו בתי ספר דתיים, יכול להיות שהייתם יותר מבינים את הפירושים של המשפטים האלה במקום לפרש אותם לא נכון, לגבי מה שהמורה אמרה, תפקידה של האישה היא לטפל בבית, כי מישהו יהיה צריך לטפל בילדים שהבעל לא בבית והוא עובד, הילדים צריכים את ההורים שלהם, תחשבו על זה שאם אבא לא בבית והוא עובד, אז מי נשאר להם שיטפל בהם? אימא. ואם אימא לא תעשה את העבודה שלה, אז מי ינקה ויטפל בדברים שצריך, האישה היא העיקר של הבית, היא זו שדואגת לכולם ויש לה לב חם, אם אימא גם תהיה בעבודה ולא יהיה לה זמן לטפל בילדים ובבית, אז מי יטפל בהם? תחשבו על הילדים הקטנים שהורים שלהם לא בבית, שאימא וגם אבא ברוב הזמן בעבודה ועסוקים בה יותר מדי, קורים דברים כאלה לרוע המזל, אם ההורים עסוקים בעבודה יותר מדי, הילדים לא גדלים טוב, כי אין מי שיטפלו בהם ויעזרו להם, ומי נשאר שיטפל בהם? השכנים? עובדת סוציאלית? המנקה? מי? עד שהם מתחילים להמציא חבר דמיוני או לברוח מהבית, הסיבה לזה כי ההורים למרות שהם בבית אבל הם לא בבית באופן רגשי, רוב הילדים גדלו בלי הורים שיטפלו בהם, הבעיה היא שההורים שעסוקים בעבודות שלהם מאשר לטפל בילדים שלהם, מזניחים אותם, והילדים אין מישהו שישגיח עליהם. זה עלול להיות רע מאוד. לכן צריך שאימא תהיה בבית ותדאג להם. מותר לה לעבוד כל עוד זה לא פוגע בתיפקוד המשפחתי. גם להיות בצבא היא יכולה. אבל זה תלוי, מישהו צריך להיות אחראי ולטפל באנשים במשפחה ולדאוג להם, אם האימא לא תטפל בזה, מי כן? ומי יכין את האוכל והארוחות? נגיד שיש אבא שלא יודע לבשל, מה יאכלו? יזמינו אוכל מוכן? מזון מהיר? ובלי קשר, זה לא חייב להיות דבר נורא אם נפתלי יהיה שר החינוך, ככה אולי תבינו קצת יותר טוב את החגים והמשמעות שלהם.
התכוונתי למה שהיא אמרה על שהאישה צריכה להיות במטבח..
למה שאבא לא ישאר בבית? למה אבא לא יודע לבשל ואמא כן? למה יש שידות החתלה רק אצל שירותי נשים? למה?
יש אבות שיודעים לבשל, אבל יש חלק לא, אבא צריך לעבוד ולתפעל את המשפחה ולדאוג לפרנסה שלהם. יש אבות שכן יודעים לבשל, יש חלק שלא. נשים צריכות לעשות את זה, כי רק אישה יכולה להניק, אבא לא. גם אישה היחידה שתפקיד שלה הוא לדאוג למשפחה, היא העיקר של הבית, לנשים יש לב חם ורך. ובזמן שאבא לא בבית והוא בעבודה, אז אימא צריכה לדאוג לילדים ולהיות איתם, אחרת הילדים יגדלו בלי הורים. גם היא יכולה לעבוד, כל עוד היא חוזרת מוקדם ולא תשכח לדאוג למשפחה שלה ולילדים שלה, כמו שאמרתי, הפירוש של זה שונה, זה לא מה שאתם חושבים, זה לא נועד להפלות את האישה. או לפגוע בה, פשוט צריך שיהיה מישהו שידאג לילדים, ילדים צריכים את ההורים שלהם ביחד. יש אבות שיודעים לבשל וחלק לא יודעים. גם יש אמהות שיודעות לבשל וגם אלה שלא, זה תלוי. תפקיד האבא הוא לדאוג לפרנסה ולפרנס את המשפחה שיהיה משוכרת לדירה ולדברים כאלה, גם האימא צריכה לדאוג לפרנסה וכל זה, כל עוד היא לא שוכחת שהיא צריכה גם לדאוג לצרכי המשפחה, לבעלה, לילדים שלה, וגם לדאוג להכין אוכל למי שרעב ולעזור לילדים שלה בעבודת הבית, ללמד אותם, לטפל בהם או להיות איתם בזמנים הקשים, גם אבא יכול לעשות את זה, פשוט האימא היא מישהי די רגישה וחמה ממנו בעוד שהוא די נוקשה וסמכותי.
אני רוצה להביא לכם משהו שיסביר את זה טוב:
האשה והאם בבית היהודי נקראת "עקרת הבית", היינו עיקרו של הבית. היא זו שקובעת את אופי הבית ואת האווירה בו.
רצון ה' שלכל בית יהודי תהיה תדמית יהודית בכל המובנים, לא רק בשבת ובשאר ימים טובים, אלא גם בימי חול רגילים ובנושאי חולין.
ייחודו של הבית היהודי הוא בעצם התנהלותו לפי הוראות התורה, שרק כך הוא הופך משכן לה', בבחינת בית מקדש קטן עליו נאמר, "ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם" (שמות כ"ה: ה').
בבית זה מורגשת הקדושה בכל ימות השבוע, לא רק בשעת התפילה ולימוד התורה, אלא אף בזמן של פעולות רגילות כמו אכילה, שתיה וכדומה, כמו שכתוב, "בכל דרכיך, דעהו". את זמני הארוחות רצוי לנצל לא רק לאכילה, אלא לעבודת ה' בקדושה ובטהרה ע"י נטילת הידיים קודם הסעודה, אמירת הברכות על האוכל וברכת המזון בתום הסעודה. כל פרט הקשור במאכל ובמשקה, צריך להיות בהכשר מוסמך.
האשה והאם בבית היהודי נקראת "עקרת הבית", היינו עיקרו של הבית. היא זו שקובעת את אופי הבית ואת האווירה בו.
רצון ה' שלכל בית יהודי תהיה תדמית יהודית בכל המובנים, לא רק בשבת ובשאר ימים טובים, אלא גם בימי חול רגילים ובנושאי חולין.
ייחודו של הבית היהודי הוא בעצם התנהלותו לפי הוראות התורה, שרק כך הוא הופך משכן לה', בבחינת בית מקדש קטן עליו נאמר, "ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם" (שמות כ"ה: ה').
בבית זה מורגשת הקדושה בכל ימות השבוע, לא רק בשעת התפילה ולימוד התורה, אלא אף בזמן של פעולות רגילות כמו אכילה, שתיה וכדומה, כמו שכתוב, "בכל דרכיך, דעהו". את זמני הארוחות רצוי לנצל לא רק לאכילה, אלא לעבודת ה' בקדושה ובטהרה ע"י נטילת הידיים קודם הסעודה, אמירת הברכות על האוכל וברכת המזון בתום הסעודה. כל פרט הקשור במאכל ובמשקה, צריך להיות בהכשר מוסמך.
בבית זה היחסים ההדדיים בין הבעל לאשתו מושתתים על טהרת הקודש, ע"י שמירת הלכות טהרת המשפחה (הכוללות טבילה במקוה), מתוך הכרה מליאה ב"שותף" השלישי לחייהם, הוא זה שיוצר מתוכם חיים חדשים כהוראת התורה במילים "פרו ורבו". רק דרך זו היא ערובה לילדים שיוולדו בקדושה ובטהרה, איתנים ונחושים בדעתם ובלבם לגבור על כל הפיתויים והניסיונות שהחיים עלולים לזמן בדרכם. יתרה מזו, שמירת הלכות טהרת המשפחה היא המפתח לאחווה, אהבה, שלום ורעות בין בני הזוג בפרט ובקרב התא המשפחתי בכלל.
מעל הכל, עיקר חובת ההורים בבית היא להחדיר לילדיהם כבר מקטנותם ממש אהבת ה', יראת ה' וקיום המצוות בשמחה. מעבר לרצונם להעניק לילד את כל טוב העולם הזה בגשמיות, עליהם לדעת כי ירושתם האמיתית והנצחית היחידה, היא חינוך הילד להכרה שרק התורה ומצוותיה, הן מקור חייו ותכלית קיומו.
מכל האמור לעיל, מצטיירת תמונה ברורה באשר לאשה היהודיה, שאין שני לה. זו היא שמשרה בבית אווירה יהודית אמיתית, היא המופקדת על כשרות המזונות והמשקאות שנכנסים למטבחה ומועלים על שולחן האוכל והיא שמקבלת את השבת מידי יום שישי זמן מה לפני השקיעה, בהדלקת נרות שבת. בזכותה זוכים כל בני הבית, הבעל והילדים כאחד, לחיים של אושר ושלווה.
מלבד מצות הדלקת הנר, הפרשת חלה מן העיסה ומצוות אחרות שמופקדות בידי כל בת ישראל, ישנם עניינים נוספים שמדרך הטבע נפעלים רק באמצעותה, כיוון שכל מה שמתרחש כאן למטה בדרך הטבע, נובע ממקורו העל טבעי שבקדושה, שהוא שורש לכל הטוב בעולם הגשמי. מסיבה זו, מצות שמירת טהרת המשפחה היא בידי האשה היהודיה, אם כי הבעל נדרש לעודדה ולהקל עליה במידת הצורך ולא לעמוד בדרכה, חלילה.
הקב"ה מסר בידי הנשים היהודיות שליחות קדושה לשמור על מצות טהרת המשפחה ולהפיצה בסביבתם וכן להיות פעילות בארגונים יהודיים חיוניים הקשורים לבית היהודי. טהרת המשפחה בכללותה, מלבד היותה עמוד התווך לקדושת הבית וערובה לבריאות הגופנית והנפשית של הילדים, השלכותיה מתמשכות לדורי דורות ולנצח נצחים.
על האשה לזכור כי הבורא מראש העניק לה כוחות ליישם אותן מצוות בהקפדה בחייה היום יומיים, שאם לא כן, אין כל היגיון או צדק להטיל עליה משימות שהן בלתי אפשריות לביצוע.
ראוי לזכור שהיהדות נקבעת ע"י האשה היהודיה. לפי ההלכה היהודית, אם האם יהודיה, אזי הבן יהודי אף הוא. אם רק האב יהודי אך האם אינה, הילד לא נחשב ליהודי. מכאן מובן תפקידה העיקרי של האשה בשימור הזהות היהודית וערכיה.
מהאמור לעיל אין להסיק כי מקומה של האשה הוא בבית בלבד וכי היא אינה רשאית להתפתח בתחומים אחרים. כוונתנו להדגיש כי מודעות האשה כעיקרו של הבית, צריכה להתרכז בראש ובראשונה בתא המשפחתי הפרטי, הגרעין לקהילה היהודית כולה. הפסיכולוגיה המודרנית, אף היא הגיע בשנים האחרונות למסקנה הנחרצת, המבוססת על אמיתות התורה, לפיה אהבה, חום וערכי מוסר ויושר מוצקים, הם אבני הבניין העיקריים לכינון חברה בריאה. לכן כל משרה שבאה על חשבון חובתה וזכותה של האשה במסגרת הבית, אינה רצויה.
כאשר האשה היהודיה בונה את ביתה ומחנכת את ילדיה לאורה של התורה ומצוותיה, אזי היא ראויה להשתבח בכינוי "אשת חיל" ו"אשה יראת ה' ", כפי שמכנה אותה שלמה המלך בספרו.
מעל הכל, עיקר חובת ההורים בבית היא להחדיר לילדיהם כבר מקטנותם ממש אהבת ה', יראת ה' וקיום המצוות בשמחה. מעבר לרצונם להעניק לילד את כל טוב העולם הזה בגשמיות, עליהם לדעת כי ירושתם האמיתית והנצחית היחידה, היא חינוך הילד להכרה שרק התורה ומצוותיה, הן מקור חייו ותכלית קיומו.
מכל האמור לעיל, מצטיירת תמונה ברורה באשר לאשה היהודיה, שאין שני לה. זו היא שמשרה בבית אווירה יהודית אמיתית, היא המופקדת על כשרות המזונות והמשקאות שנכנסים למטבחה ומועלים על שולחן האוכל והיא שמקבלת את השבת מידי יום שישי זמן מה לפני השקיעה, בהדלקת נרות שבת. בזכותה זוכים כל בני הבית, הבעל והילדים כאחד, לחיים של אושר ושלווה.
מלבד מצות הדלקת הנר, הפרשת חלה מן העיסה ומצוות אחרות שמופקדות בידי כל בת ישראל, ישנם עניינים נוספים שמדרך הטבע נפעלים רק באמצעותה, כיוון שכל מה שמתרחש כאן למטה בדרך הטבע, נובע ממקורו העל טבעי שבקדושה, שהוא שורש לכל הטוב בעולם הגשמי. מסיבה זו, מצות שמירת טהרת המשפחה היא בידי האשה היהודיה, אם כי הבעל נדרש לעודדה ולהקל עליה במידת הצורך ולא לעמוד בדרכה, חלילה.
הקב"ה מסר בידי הנשים היהודיות שליחות קדושה לשמור על מצות טהרת המשפחה ולהפיצה בסביבתם וכן להיות פעילות בארגונים יהודיים חיוניים הקשורים לבית היהודי. טהרת המשפחה בכללותה, מלבד היותה עמוד התווך לקדושת הבית וערובה לבריאות הגופנית והנפשית של הילדים, השלכותיה מתמשכות לדורי דורות ולנצח נצחים.
על האשה לזכור כי הבורא מראש העניק לה כוחות ליישם אותן מצוות בהקפדה בחייה היום יומיים, שאם לא כן, אין כל היגיון או צדק להטיל עליה משימות שהן בלתי אפשריות לביצוע.
ראוי לזכור שהיהדות נקבעת ע"י האשה היהודיה. לפי ההלכה היהודית, אם האם יהודיה, אזי הבן יהודי אף הוא. אם רק האב יהודי אך האם אינה, הילד לא נחשב ליהודי. מכאן מובן תפקידה העיקרי של האשה בשימור הזהות היהודית וערכיה.
מהאמור לעיל אין להסיק כי מקומה של האשה הוא בבית בלבד וכי היא אינה רשאית להתפתח בתחומים אחרים. כוונתנו להדגיש כי מודעות האשה כעיקרו של הבית, צריכה להתרכז בראש ובראשונה בתא המשפחתי הפרטי, הגרעין לקהילה היהודית כולה. הפסיכולוגיה המודרנית, אף היא הגיע בשנים האחרונות למסקנה הנחרצת, המבוססת על אמיתות התורה, לפיה אהבה, חום וערכי מוסר ויושר מוצקים, הם אבני הבניין העיקריים לכינון חברה בריאה. לכן כל משרה שבאה על חשבון חובתה וזכותה של האשה במסגרת הבית, אינה רצויה.
כאשר האשה היהודיה בונה את ביתה ומחנכת את ילדיה לאורה של התורה ומצוותיה, אזי היא ראויה להשתבח בכינוי "אשת חיל" ו"אשה יראת ה' ", כפי שמכנה אותה שלמה המלך בספרו.
חזרה לשורשים
כל אשה יהודיה היא בת לארבעת האמהות, שרה, רבקה, רחל ולאה ובתור שכזו, עליה לזכור כל העת את שורשיה.
מי שמתבונן בנפלאות הבורא, יגלה עד כמה תפקיד השורשים מהותי וחיוני לקיום הצמח, בהיותם מקור חיותו מראשיתו והם שמזינים אותו כל עת קיומו בכל המרכיבים החיוניים לו, ממים ועד מינרלים שנמצאים באדמה.
אף כי השורשים עצמם צריכים לדאוג לקיומם, לצמיחתם כמו גם להתפתחותם וחוסנם, עליהם מוטל להזין את הצמח באופן שיאפשר את התפתחותו המליאה ואת פוריותו, עד להנבת פירות שעתידים להצמיח כמותם במחזוריות בלתי פוסקת. בה בעת, השורשים הם הבסיס האיתן ששומר על הצמח לבל יסחף ע"י רוחות חזקות או גורמים הרסניים אחרים.
בדומה לשורשי הצמח, כן הדבר גם לגבי שורשינו הרוחניים, שתחילתם ועיקרם הם אבות ואמהות האומה, אברהם, יצחק ויעקב, כמו שאמרו רבותינו, "שלושה קרויים אבות" ושרה, רבקה, רחל ולאה. כל אחד מאבני בניין אלה של העם היהודי, תרם מתכונותיו הייחודיות רק לו, שהתמזגו למהות אחת היוצרת את אופיו המיוחד של עם ישראל.
החלוץ שסלל את הדרך לכולם היה אברהם, עליו נאמר, "אחד היה אברהם", שכן רק הוא בדורו הגיע להכרה באחדות ה', אותה פרסם בגאון לכל יושבי תבל, במסירות נפש עצומה, אל מול העולם האלילי שניצב מולו.
העם היהודי, צאצאיו של אברהם אבינו הנושאים את דגלו, גם הם ניצבים מעטים כנגד מציאות של ריבוי אלוהויות. הבטחת ה' לאברהם בפסוק המופיע בחומש בראשית, "למען אשר יצוה את בניו ואת ביתו אחריו ושמרו דרך ה' ", היא שכרו על מסירותו המוחלטת לקב"ה ודביקותו בו.
בדימוי האבות לשורשים, מצביעים חכמינו על תכונה נוספת מעבר לתפקידם כהורים. ההורים יולדים את ילדיהם ומעבירים להם בירושה חלק ניכר מתכונותיהם הגופניות, הנפשיות והרוחניות, אם כי קיום הילדים אינו תלוי בהם ישירות; הילדים יכולים להתרחק מהוריהם, לעזוב את ביתם ולהוסיף לחיות גם לאחר פטירת ההורים. לכאורה בנקודה זו, אין המשל דומה לנמשל, מאחר שלגבי הצמח, השורשים מהווים חלק בלתי נפרד ממנו ורק דרכם הוא מקבל ללא הרף את כל הדרוש לעצם קיומו. אלא שגם כאן, ההשוואה היא תקפה, שכן האבות והאמהות בעם ישראל, הם שממשיכים לחיות את האומה כולה מאז ועד ימינו.
על כל יהודי ויהודיה לדעת שלאורך כל הדורות הם משתייכים לאותם שורשים מזינים ומחיים שמקורם באבות ובאמהות, כבני העם היהודי הנקרא בפי הקב"ה, "נצר מטעי מעשה ידי להתפאר".
לצערנו הרב, ישנם יהודים שמסיבה כזו או אחרת כלל לא מודעים לשורשיהם וכאלה ששורשיהם כה התרופפו, עד כדי סכנת התנתקות, חלילה. צו השעה קורא לכל אחד ואחד לא לעמוד מנגד, לגייס את כל כוחותיו למטרה זו של הצלת אותם תועים בדרכם ולקשר אותם שוב לזהותם האמיתית כבני העם היהודי.
במבצע הצלה זה, תפקיד האשה, בהיותה עקרת הבית, הוא בעל חשיבות עליונה, שהרי היא שקובעת את אופי הבית והאווירה בו והיא זו בעיקר שמעצבת את חינוך הילדים.
כמו כן, גם בפני כל בת ישראל עומדת משימה ראשונה במעלה להכין את עצמה לתפקידה החשוב: בניית בית יהודי ברוח אמהותיה הקדושות. כפי שצויין לעיל, תהליך בניית הבית היהודי הוא כפול: במעגל הפרטי, על האשה לעסוק בצמיחתה האישית ובהתפתחותה בד בבד עם חיזוק והפצת היהדות במעגל החברתי, תוך סיוע לכל עניין יהודי בקרב הקהילה, היכן שתרומתה כאשה היא נחוצה, כמו חיזוק מצוות כשרות, טהרת המשפחה, הדלקת נרות שבת ועוד.
לבסוף, כהמשך לדימוי הקודם, כמו שבשורשים המראה החיצוני המרהיב אינו בעל משקל רב, כך גם האדם אינו צריך להתחשב בדעת הזולת לגבי עניינים שבחיצוניות. השורשים עושים את מלאכתם בצניעות וללא התבלטות, לעיתים אף בהסתר. בדומה להם, כן הוא תפקיד האשה והבת היהודיה.
בעולם בו אופנה ומראית עין שולטות בראש כל חוצות, עולם בו התועלתיות שקולה יותר מערכי נצח, אל לאם או לבת היהודיה להתחשב ב"מה תגיד השכנה". עליהן לייסד את ביתן על אדני התורה והלכותיה, גם אם ישנם אלה שטוענים שכבר עבר זמנן והן צריכות לפנות דרך לכל מיני רעיונות מודרניים של "מוסר חדש". כיהודים, אנו גאים באותם שורשים "מיושנים", שתמיד מתחדשים ונשארים לנצח נצחים. עלינו לשאוף כל העת לחזק את אותם שורשים ולהיות נאמנים להם יותר, כחלק מהעם היהודי אותו בחר הקב"ה להיות "ממלכת כהנים וגוי קדוש".
האושר היהודי האמיתי
לסיום כדאי להזכיר פתגם חסידי שאומר:
האושר היהודי האמיתי אינו מתבטא לא ברכוש ולא בכסף. האושר היהודי הנצחי מושג רק ע"י זה ששומר תורה ומצוות ומביא לעולם ילדים ונכדים שומרי תורה ומצוות.
מה הקטע שלכם אנשים? מנסים להסביר לכם את הפירוש של המשפט הזה? בחיי, קשיי הבנה אתם..
כל אשה יהודיה היא בת לארבעת האמהות, שרה, רבקה, רחל ולאה ובתור שכזו, עליה לזכור כל העת את שורשיה.
מי שמתבונן בנפלאות הבורא, יגלה עד כמה תפקיד השורשים מהותי וחיוני לקיום הצמח, בהיותם מקור חיותו מראשיתו והם שמזינים אותו כל עת קיומו בכל המרכיבים החיוניים לו, ממים ועד מינרלים שנמצאים באדמה.
אף כי השורשים עצמם צריכים לדאוג לקיומם, לצמיחתם כמו גם להתפתחותם וחוסנם, עליהם מוטל להזין את הצמח באופן שיאפשר את התפתחותו המליאה ואת פוריותו, עד להנבת פירות שעתידים להצמיח כמותם במחזוריות בלתי פוסקת. בה בעת, השורשים הם הבסיס האיתן ששומר על הצמח לבל יסחף ע"י רוחות חזקות או גורמים הרסניים אחרים.
בדומה לשורשי הצמח, כן הדבר גם לגבי שורשינו הרוחניים, שתחילתם ועיקרם הם אבות ואמהות האומה, אברהם, יצחק ויעקב, כמו שאמרו רבותינו, "שלושה קרויים אבות" ושרה, רבקה, רחל ולאה. כל אחד מאבני בניין אלה של העם היהודי, תרם מתכונותיו הייחודיות רק לו, שהתמזגו למהות אחת היוצרת את אופיו המיוחד של עם ישראל.
החלוץ שסלל את הדרך לכולם היה אברהם, עליו נאמר, "אחד היה אברהם", שכן רק הוא בדורו הגיע להכרה באחדות ה', אותה פרסם בגאון לכל יושבי תבל, במסירות נפש עצומה, אל מול העולם האלילי שניצב מולו.
העם היהודי, צאצאיו של אברהם אבינו הנושאים את דגלו, גם הם ניצבים מעטים כנגד מציאות של ריבוי אלוהויות. הבטחת ה' לאברהם בפסוק המופיע בחומש בראשית, "למען אשר יצוה את בניו ואת ביתו אחריו ושמרו דרך ה' ", היא שכרו על מסירותו המוחלטת לקב"ה ודביקותו בו.
בדימוי האבות לשורשים, מצביעים חכמינו על תכונה נוספת מעבר לתפקידם כהורים. ההורים יולדים את ילדיהם ומעבירים להם בירושה חלק ניכר מתכונותיהם הגופניות, הנפשיות והרוחניות, אם כי קיום הילדים אינו תלוי בהם ישירות; הילדים יכולים להתרחק מהוריהם, לעזוב את ביתם ולהוסיף לחיות גם לאחר פטירת ההורים. לכאורה בנקודה זו, אין המשל דומה לנמשל, מאחר שלגבי הצמח, השורשים מהווים חלק בלתי נפרד ממנו ורק דרכם הוא מקבל ללא הרף את כל הדרוש לעצם קיומו. אלא שגם כאן, ההשוואה היא תקפה, שכן האבות והאמהות בעם ישראל, הם שממשיכים לחיות את האומה כולה מאז ועד ימינו.
על כל יהודי ויהודיה לדעת שלאורך כל הדורות הם משתייכים לאותם שורשים מזינים ומחיים שמקורם באבות ובאמהות, כבני העם היהודי הנקרא בפי הקב"ה, "נצר מטעי מעשה ידי להתפאר".
לצערנו הרב, ישנם יהודים שמסיבה כזו או אחרת כלל לא מודעים לשורשיהם וכאלה ששורשיהם כה התרופפו, עד כדי סכנת התנתקות, חלילה. צו השעה קורא לכל אחד ואחד לא לעמוד מנגד, לגייס את כל כוחותיו למטרה זו של הצלת אותם תועים בדרכם ולקשר אותם שוב לזהותם האמיתית כבני העם היהודי.
במבצע הצלה זה, תפקיד האשה, בהיותה עקרת הבית, הוא בעל חשיבות עליונה, שהרי היא שקובעת את אופי הבית והאווירה בו והיא זו בעיקר שמעצבת את חינוך הילדים.
כמו כן, גם בפני כל בת ישראל עומדת משימה ראשונה במעלה להכין את עצמה לתפקידה החשוב: בניית בית יהודי ברוח אמהותיה הקדושות. כפי שצויין לעיל, תהליך בניית הבית היהודי הוא כפול: במעגל הפרטי, על האשה לעסוק בצמיחתה האישית ובהתפתחותה בד בבד עם חיזוק והפצת היהדות במעגל החברתי, תוך סיוע לכל עניין יהודי בקרב הקהילה, היכן שתרומתה כאשה היא נחוצה, כמו חיזוק מצוות כשרות, טהרת המשפחה, הדלקת נרות שבת ועוד.
לבסוף, כהמשך לדימוי הקודם, כמו שבשורשים המראה החיצוני המרהיב אינו בעל משקל רב, כך גם האדם אינו צריך להתחשב בדעת הזולת לגבי עניינים שבחיצוניות. השורשים עושים את מלאכתם בצניעות וללא התבלטות, לעיתים אף בהסתר. בדומה להם, כן הוא תפקיד האשה והבת היהודיה.
בעולם בו אופנה ומראית עין שולטות בראש כל חוצות, עולם בו התועלתיות שקולה יותר מערכי נצח, אל לאם או לבת היהודיה להתחשב ב"מה תגיד השכנה". עליהן לייסד את ביתן על אדני התורה והלכותיה, גם אם ישנם אלה שטוענים שכבר עבר זמנן והן צריכות לפנות דרך לכל מיני רעיונות מודרניים של "מוסר חדש". כיהודים, אנו גאים באותם שורשים "מיושנים", שתמיד מתחדשים ונשארים לנצח נצחים. עלינו לשאוף כל העת לחזק את אותם שורשים ולהיות נאמנים להם יותר, כחלק מהעם היהודי אותו בחר הקב"ה להיות "ממלכת כהנים וגוי קדוש".
האושר היהודי האמיתי
לסיום כדאי להזכיר פתגם חסידי שאומר:
האושר היהודי האמיתי אינו מתבטא לא ברכוש ולא בכסף. האושר היהודי הנצחי מושג רק ע"י זה ששומר תורה ומצוות ומביא לעולם ילדים ונכדים שומרי תורה ומצוות.
מה הקטע שלכם אנשים? מנסים להסביר לכם את הפירוש של המשפט הזה? בחיי, קשיי הבנה אתם..
רק שתבינו, אני מנסה לפרש לכם את זה הפירוש של המשפט הזה.. הפירוש של המשפט זה לא נגד האישה ושהיא כאילו המשרתת, היא פשוט עיקר הבית, היא עיקר של הבית, היא דבר הכי חשוב שצריך שיהיה בית, והבאתי לכם הסבר מפורש. ובקשר לנפתלי בנט, זה לא סוף העולם. אולי הוא לא יהיה ומישהו אחר יהיה במקומו, אל תעשו מעכבר פיל. אני לא מנסה להטיף לכם, רק להסביר לכם את זה שתבינו את הפירוש של המשפט הזה. המורה ההיא אולי אמרה משהו אחר. לא יקרה שום דבר אם הייתם לומדים את התרבות והמורשת והחגים בצורה קצת יותר מעמיקה, ככה אולי הייתם מבינים את המשמעות של החגים ומדוע חוגגים. אני לא מבינה מה הבעיה שלכם נגדי.
את טועה
לגברים גם יש לב חם לא רק לאמהות
לא רק נשים יודעות לבשל
ואפשר לקבוע זמני עבודה ככה שלפעמים האמא תהיה בבית ולפעמים האבא וגם כמה פעמים ביחד.
האישה לא זאת שלייבת לטפל ולנקות ולבשל ולשמור
צריך לעשות חילוקי תפקידי
מובן? ואני בחיים לא אתחתן עם גבר שיגיד לי שאני צריכה לעבוד פחות ממנו כדי להשאר יותר בבית
לגברים גם יש לב חם לא רק לאמהות
לא רק נשים יודעות לבשל
ואפשר לקבוע זמני עבודה ככה שלפעמים האמא תהיה בבית ולפעמים האבא וגם כמה פעמים ביחד.
האישה לא זאת שלייבת לטפל ולנקות ולבשל ולשמור
צריך לעשות חילוקי תפקידי
מובן? ואני בחיים לא אתחתן עם גבר שיגיד לי שאני צריכה לעבוד פחות ממנו כדי להשאר יותר בבית
אנונימית
שואל השאלה:
מי שקורא את כל המגילה של אודיה הילה מקבל פרח על חשבוני
מי שקורא את כל המגילה של אודיה הילה מקבל פרח על חשבוני
אנונימית
אוקיי אז המורה שלך קצת קיצונית אבל זה לא אומר כלום על המורשת או התנ"ך. גם ככה את לומדת ועושה על זה בגרות. ומורשת בדרך כלל לומדים בחטיבה.
ועדיין יש בינתיים בעיות גדולות יותר מלהוסיף מקצועות. יש מלא בלאגן עם הבגרויות אז כל מה שכתבת הרגע לא חושבת שזה בראש שלו כרגע
ועדיין יש בינתיים בעיות גדולות יותר מלהוסיף מקצועות. יש מלא בלאגן עם הבגרויות אז כל מה שכתבת הרגע לא חושבת שזה בראש שלו כרגע
פתחתם פה דיון. אענה רק על השאלה- כן. לצערי
כן לצערנו הרב. שונא את המורה שלי למורשת, אמרה לי פעם אחת ש"עד שתהיה בן 18 תאמין ואז תחליט" אני מבקש ממנה לצאת מהשיעורים שלה, היא מוציאה הרבה מהשיעורים שלה ורק אני נתקע שם. אחד השיעורים הכי שנואים עלי. אבל תנ"ך אני די אוהב ומצטיין בזה כי המורה אתאיסטית אז היא מלמדת את החומר לא בצורה של המורה שלי למורשת.
כן ולא. בסדר הזה.
אז ככה, קודם כל במילא לומדים תנך ושתיים הוא לא מחליט על דברים כאלה לבד.
אז ככה, קודם כל במילא לומדים תנך ושתיים הוא לא מחליט על דברים כאלה לבד.
אודיה הילה לכי לנקות את הבית או משהו במקום לחפור לנו -.-
מורשת? זה כיתה ד כאילו?
מחר לומדים כישורי חיים בטח.. ואחר כך מפתח הלב
מחר לומדים כישורי חיים בטח.. ואחר כך מפתח הלב
אודליה את לא חןשבת שהגזמת עם המגילות שלך טיםה?
בטח נתפלל כל בוקר עכשיו אני מתחילה להבין כמה אהבתי את שי פירון
אנונימית
זה נורא,
גם המפלגה שלה הוא שייך -הומופובית וכהנא וכהנא.
רק המחשבה על זה שלמשך הארבע שנים הקרובות (במקרה של הקואליציה הזאת כנראה גם כשנתיים) בנט יהי שר חינוך זה פשוט נורא
גם המפלגה שלה הוא שייך -הומופובית וכהנא וכהנא.
רק המחשבה על זה שלמשך הארבע שנים הקרובות (במקרה של הקואליציה הזאת כנראה גם כשנתיים) בנט יהי שר חינוך זה פשוט נורא
מה זה קשור?
לפחות מאריכים את החופשות xd
אנונימית
אוי נו באמת, לא הבנתם את זה נכון. יש לאישה יש מעמד שווה כמו לגבר, ותקשיבו רגע, קראתי מלא מאמרים על גבר ואישה בעלוני תורה, דברים על בין אישה לגבר ואיך לכבד את האישה וכל זה. מה שהבאתי לכם היה דוגמה לזה, זו בעיה שלכם, ותפסיקו לעשות מכל דבר עניין, אז הוא יהיה שר החינוך, אז מה, יכול להיות שהוא לא יהיה, אבל לפחות אם תלמדו תנך עם מפרשים אולי אתם תבינו את התנך קצת יותר בצורה מובנת מאשר בלי פירושים. לא הגזמתי, רק הבאתי לכם משהו שיוכיח את המשפט הזה בצורה מובנת יותר, אתם מפרשים את המשפטים בתורה ואת הפסוקים בצורה לא נכון וגם טועים בזה, אם היו מלמדים את זה בצורה יותר מופרשת ומובנת יותר, הייתם מבינים את זה, זה כמו לקרוא ספר באנגלית או לראות סדרה באנגלית בלי תגרום ועוד בלי שלמדת אנגלית. הפירוש של זה היה אחר לגמרי ממה שאת חשבת וכל אחר אחד חשב פה, ידעתי שתעשו פה שמח. וחבל.. מנסים להסביר את זה לכם בצורה שאולי תבינו את הפירוש נכון ואתם ישר מתחילים לעשות אנטי. ואם כבר, אולי הוא לא יהיה שר החינוך, לכו תדעו אולי הוא יהיה שר אחר או לא יהיה. בכללי תפסיקו לעשות סיפור מכל דבר. ואני שונאת חצילים, אולי את תלכי לנקות את הבית? התכוונתי למשהו אחר. קראתי מלא מאמרים בעלוני תורה על כיבוד נשים והמצב המשפחתי. ואגב יכול להיות שהוא לא יהיה שר החינוך, אולי יהיה מישהו אחר, אתם עושים סיפור מזה רק בגלל שנפתלי בנט הוא אדם דתי, נכון? אבל אם זה יהיה אדם חילוני או אתאיטסי כמוכם אז לא תעשו סיפור..
אתם כנראה לא מכירים את ההיסטוריה...
המפלגה של בנט היא המשכה הישיר של מפלגה שנקראה המפד"ל- מפלגה דתית לאומית.
היו הרבה מאוד שרי חינוך מהמפד"ל, ואף אחד מהם מעולם לא עשה משהו כמו להפוך את כל תכנית הלימודים ללימודי תורה.
זאת משום שהדתיים הלאומיים, בניגוד לחרדים, תומכים בקיומה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית, הם לא רואים בה כפירה, והם אינם מעוניינים במדינת הלכה (מדינה שחוקיה הם חוקי הדת).
אין לכם מה לפחד סתם.
המפלגה של בנט היא המשכה הישיר של מפלגה שנקראה המפד"ל- מפלגה דתית לאומית.
היו הרבה מאוד שרי חינוך מהמפד"ל, ואף אחד מהם מעולם לא עשה משהו כמו להפוך את כל תכנית הלימודים ללימודי תורה.
זאת משום שהדתיים הלאומיים, בניגוד לחרדים, תומכים בקיומה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית, הם לא רואים בה כפירה, והם אינם מעוניינים במדינת הלכה (מדינה שחוקיה הם חוקי הדת).
אין לכם מה לפחד סתם.