מתי עובר הגבול בין הרצון הטוב לעזור לבין פראייריות?

כאשר מבינים שמנצלים אותך.

שואל השאלה:
אבל אם לדעתך לא אכפת לך לעזור אבל מצד שני אתה שומע שאומרים לך שאתה סוג של פרייר שהסכמת ל... למרות שלך לא אכפת.. מה אז?

תעזור אבל שזה לא ימנע ממך לחיות
זאת אומרת בלי להיות פרייר של אנשים
זאת אומרת אם אתה לא יכול, להגיד אני לא יכול
ואם יש לך זמן אז תעזור אבל בגבולות הטעם הטוב
פרייר זה אחד שמחשיב אחרים לפני שהוא מחשיב את עצמו
בהצלחה

תראה דוגמא נגיד אתה רואה מישהו פותר תרגילים וקשה לו
אפשר להיות נחמד לעזור לו להבין את העקרון איך עושים כמה דקות
אבל לא להיות פרייר ולפתור הכל במקומו ולהגיד לו ללכת
או לבזבז את כל היום שלך בלעזור לו, ולהפסיד את כל היום שלך
זה נקרא להיות פרייר לא לנצל אותך אם תיתן את כולך לא יעריכו
בהצלחה

שואל השאלה:
תודה:)