אתם חושבים שיש דבר כזה חברות אמת?

כן רק צריך למצוא אותם

לפי מה שעברתי אני חושב שלא ואם יש זה מעטים כי כולם אינטרסנטים (גם אני) זה פשוט בטבע שלנו וכנראה אי אפשר להיות עם האחר בלי לרצות ממנו למשהו לתמורה ככה שחברים אמיתיים יש רק באגדות או בן ובחורה שהם ידידים אבל גם אז מישהו מתאהב

כן, נדיר מאוד אבל יש. יש לי אחת כזו וזהו (:

שואל השאלה:
ואם חבר/חברה הכי טובה שלכם/שלכן היו אתכם מהגן? אתם חושבים שבעתיד הוא ישכח מכם? (הייתם ועדיין חברים הכי הכי טובים)

אני מאמינה, יש לי אחת והיא האדם היחידי שאני יכולה לקרוא לו חברה בסופו של דבר. ממש מוזר לי לקרוא לה חברה בגלל שאני לא אוהבת אנשים במיוחד אבל עליה אני סומכת

אני לא כל כך מסתמכת על זה אבל אי אפשר לדעת

אני מכירה אותה מתחילת השנה כשהגעתי לבית ספר וישבתי לבד ואז היא הציעה לי להיצטרף אליה ולעוד כמה בנות לשולחן.. מאז היה לנו רק ריב אחד ואני לא יודעת כמה זמן נישאר חברות בכנות אבל אני חושבת שגם אם אנחנו ננתק קשר מתישהו בעתיד ניפגש שוב

כן אפשרי שהוא ישכח ויכול להיות שלא אי אפשר לדעת עם האנשים היום זה לא משנה אם הוא היה איתך כל החיים זה גם יכול לקרות

שואל השאלה:
רק אני מפחדת מזה? חח.. שבטח לא ישארו חברים בעתיד בגילאים 20+?

כן

הייתה לי חברה מגיל 3, וניתקנו קשר. הזמן הוא לא תמיד הדבר הכי טוב לומר לפיו.

תאמיני לי היו לי חברות מכיתה א ד, ואז עברתי למקום אחר ועברתי בית ספר ועזבתי את אותן החברות אחר בכיתה ה לא היו לי שם חברות שנתיים כי לא הצלחתי להתחבר הייתי ביישנית ובכל זאת באתי כל יום לבית ספר לא כל כך הפריע לי ואז בכיתה ז הייתה איזה מישהי אחת שאמרה לי רוצה לצאת החוצה להסתובב ולא התייחסתי ממש התביישתי בגלל שלא היו לי חברות הייתי מפוחדת כזאת ובאמצע כיתה ח החלטתי להכיר אותה והרגשתי שפשוט מצאתי מישהי שהיא בדיוק כמוני ואני אומרת מה שעברתי בשנתיים האלה היה שווה גם זה הביא לי משהו טוב כי למדתי להתמודד עם הבדידות וגם בא לי משהו טוב עם הזמן (החברה) אני מאמינה שבכל גיל תוכלי למצוא מישהו שמתאים לך אל תדאגי יותר מדי תאמיני לי זה יבוא לבד מבלי שתשימי לב (:

לדעתי לא. אין כמו משפחה. כולם אינטרסנטיים ואף פעם לא כולם ירצו בטובתך

כן. אני חושבת שאני חברת אמת. רק חבל שאני פראיירית כל כך וזה מגיע רק מהצד שלי. אני פשוט שונאת צביעות ואם מישהו מתחיל לרכל איתי או מתחיל להגיד לי סוד של מישהו אני מבקשת ממנו להפסיק. אני תמיד נמצאת שם בשביל אנשים ולא מעריכים את זה. פשוט נמאס לי אבל אני לא יכולה להפסיק להיות כזאת כי לצערי נולדתי ככה. אתם יכולים לעשות לי מינוסים (לא יודעת למה אבל תמיד תמצאו סיבה) אבל הייתי חייבת לפרוק את זה.

לא. חד משמעית לא. ואני לא אומרת סתם.. כמה פעמיים סמכתי על חברי אמת כביכול. ומה קיבלתי בסוף? רק סכין בגב. מליוני סכינים בגב.
אז לא, לפחות לא בעיניי.

היו בנות שחשבתי שהן החברות הכי טובות שלי.. ושאף פעם לא נפסיק להיות חברות..
אבל עובדה שזה קרה והם פגעו בי המון, אני חושבת שהחברות שלנו גם שינתה אותי.. אני כבר פחות נפתחת לאנשים, מתחברת.. קשה לי לסמוך עליהם..

כן. יש פה מישהי ששאלה שאלה על חברה שלה על הסרטן.. זו חברות אמת, ואין מה להוסיף.