מכיר ילדה חותכת ומדוכת, אין אפשרות לדבר עם ההורים שלה והיא לא הולכת לפסיכולוג. מה אני עושה?

אם היא ואתה לא מתביישים, הייתי רוצה לדבר איתה. יצא לי לדבר עם כמה בנות שחותכות (גם אני הייתי כזאת בעבר) והן נקיות בזכותי. הרגשה מדהימה, אני ממש אוהבת לעזור לבנות כאלה.

שואל השאלה:
מה לומר איך לומר והכל אני לא יודע

אממ. בדרך כלל שאני מדברת עם בנות שחותכות אני שואלת למה, (אני קודם כל תמיד אומרת שהן לא חייבות לענות אם זה גורם להן להרגיש לא בנוח, אבל יותר קל לעשות שיחות כאלה עם אנשים שהם לא קרובים אלייך), מסבירה להן שהן שום סיבה בעולם שהן צריכות להכאיב לעצמן פיזית, שכאב נפשי זה דבר זמני, לא משנה כמה זמן זה לוקח זה עובר, ואם הן בבית ספר יסודי הן יעברו לתיכון ויכירו אנשים חדשים, אם הן בתיכון הן יעברו לצבא, בצבא עוברים למכללה או לאוניברסיטה, הן אף פעם לא חייבות להישאר בקשר עם אנשים שגורמים להן לסבול, שאין דבר כזה שאף אחד לא אוהב אותן, שאכפת לאנשים מהן, שיש דבר כזה גורל והגורל יפגיש אותן עם מי שהן נועדו להיות איתו, וגם עם החברות שלהן, וכל דבר בסוף קורה לטובה, והן צריכות להרים ראש ולא להוריד את החרב, להמשיך להילחם בשביל מה שהן רוצות ובשביל מה שהן מאמינות בו, ושאף פעם אבל אף פעם לא יוותרו. להמשיך?

תנסה לעודד אותה להתחזק