להרשות לבתי בת 14 לצאת - עם ידיד בן 16. אני מכירה את הוריו ואותו טוב הם לפעמים נפגשים אח"צ בבתים והיום הם רוצים לצאת לטייל בעיר. איני מסכימה כדי שלא יצא לה שם רע ובגלל שאיני חושבת שזה נכון בגילה. אני יודעת שהקשר לא יתפתח. זה נכון לא להרשות לה ללכת?

שלום,
אני גם בגיל ההתבגרות ככה שאני לא יודעת עד כמה התשובה שלי תעזור לך אבל לפי דעתי כדאי לך להסכים לתת לה לצאת, זה גיל ההתבגרות. זה משהו שכל אחד אמור לחוות גם אם זה אכזבות. תדברי איתה גלוי ותגידי לה למה את חושבת לא לתת לה. אם היא בכל זאת תרצה לצאת אז תני לה, מקסימום-מטעויות תמיד לומדים. אבל מה שאני מציעה זה שבזמן היציאה תגידי לה להתקשר אלייך כל שעה או שאת תתקשרי רק כדי לבדוק שהכל בסדר.

כל הכבוד לך על האחריות והדאגה לביתך.
גיל 16, בנים ובנות, הוא מעיין גיל כזה שבו המתבגר לא אוהב כשאומרים לו מה לעשות ולכן, בלית ברירה, האדם המבוגר "המציא" שיטה עוקפת לעניין והיא לייעץ למתבגר ולהציע לו אפשרויות, כמו גם הסכנות והמגרעות שעלולות להתרחש מול המתבגר.
נחמד שהוריו של הנער ואת כאמא בעצמך מאפשרים קשר כזה (ואישית אני חושב שאין בו שום רע) וחשוב מאוד לשים לב לאן מתפתח, איך ומתי.
אל תחשבי על העניין ש"זה לא יתפתח" קרו דברים מעולם, שאפילו הובילו לנשואים אחרי כמה שנות חברות.
בעניין השם הרע לבתך, מה בדיוק השם הרע?
יום נפלא

את צריכה לתת לה ללכתף בייחוד אם את יודעת שלא יתפתח מה זה קשר. אנחנו כבר בתקופה המודרנית, ונער ונערה יכולים לבלות מבלי שזה יהיה אקט מיני, או קשר רומנטי כלשהו, אלא רק בילוי לשם הנאה. לשבת איפשהו ולדבר.
תחשבי שככל שאת אוסרת עליה, ככה את מרחיקה אותה ממך ומעודדת אותה ללכת נגדך ולעשות את זה בסמוי, אם חשוב לה להמשיך להסתובב איתו.
דווקא ככל שתהיי יותר לארג'ית איתה, ותשחררי אותה מהרצועה, יתפתח ביניכן אמון מספק, כך שהיא תוכל לבוא בעצמה אם כן יקרה ביניהם משהו.

אני אומרת את זה מניסיון אישי, תני לה ללכת, ותני לה לדעת שאת סומכת עליה, זה הסוד.

תתני לה ללכת, אם לא תרשי לה היא עלולה לעשות דווקא וללכת מאחורי גבך ואח"כ סתם יתפתחו בינכם מריבות וחיכוכים ואני בטוחה שאת לא רוצה בכך. ואם את כל כך חוששת פשוט תבהירי לה לפני שאת מאשרת לה לצאת איתו אבל שתשמור על עצמה ותיזהר ואם יקרה משהו חריג רק אז את לא תסכימי לה להסתובב איתו, וחוץ מזה תנסי להיות בנעלים שלה ולהיבן אותה, היא נערה צעירה, היא רוצה להנות מהחיים ולנצל את הנעורים שלה-משהו שלא יחזור שנית וחוץ מזה בעתיד יהיו לה מתקופה זו רק חוויות, את גם היית נערה את בטח מרגישה את ההרגשה. שיהיה בהצלחה :)

אני מבינה את החשש שלך משם רע ואני משערת שזה מתוך כך שאת מכירה את סביבת מגוריכם ואת הדיבורים של האנשים.
אני מסכימה עם הכותבים שציינו שאם לא תרשי עלולים להיות סכסוכים. גיל ההתבגרות שהבת שלך נמצאת בו, זהו גיל שרוצים עצמאות ושההורים לא יתערבו הרבה.
דברי עם הבת שלך, תסבירי לה את החחשות שלך, תגידי לה שאת סומכת עליה שתדע להתנהג בסדר. תסכמו מה אפשר לעשות כדי למנוע את הדיבורים.
לא הבנתי אם את רוצה או לא רוצה שהקשר יתפתח. אם את לא רוצה שיתפתח - זה שלא תרשי עלול לגרום לההיפך, כי היא תרצה להוכיח לך אחרת.
כאשר יש יחסים טובים בין האמא לבת, אפשר לדבר על הדברים ואז את תהיי יותר רגועה.