5 תשובות
אחרי שמגיע מבית הספר כי כך הוא זוכר את החומר שנלמד טוב יותר.
מקווה שעזרתי!
בהצלחה עם ילדך
מקווה שעזרתי!
בהצלחה עם ילדך
אפי
מיד אחרי שמגיעים מבית הספר. כך אני חונכתי וזה עבד מצויין :)) כך אכוון את ילדיי שעולים גם הם לכיתה א':
1. החומר הנלמד "טרי" יותר
2. ראשית מטלות ואחכ חוויות. חשוב להדגיש: לא כעונש שאחריו מגיע "פרס" אלא כמטלה. רצינות. עשייה. העשרה.
3. מקנה הרגלי עבודה.זה מכניס למסגרת, מתווה דרך עבודה לעתיד בתחומים שונים, הרבה מעבר לבית הספר.
4. את כאמא עם פניות גבוהה יותר לילד. בשעות אחה"צ והערב נכנסים לשגרת אמבטיות, אוכל, וזה עלול להיעשות בלחץ.
1. החומר הנלמד "טרי" יותר
2. ראשית מטלות ואחכ חוויות. חשוב להדגיש: לא כעונש שאחריו מגיע "פרס" אלא כמטלה. רצינות. עשייה. העשרה.
3. מקנה הרגלי עבודה.זה מכניס למסגרת, מתווה דרך עבודה לעתיד בתחומים שונים, הרבה מעבר לבית הספר.
4. את כאמא עם פניות גבוהה יותר לילד. בשעות אחה"צ והערב נכנסים לשגרת אמבטיות, אוכל, וזה עלול להיעשות בלחץ.
אני לא אענה בהחלטיות כזו כמו קודמיי. לכל בית ולכל ילד מתאים זמן אחר.
בכל מקרה שמתאים לכם, כדאי להקפיד שזו תהיה מסגרת קבועה שתכניס את הילד להרגלים ושאתם בטוחים שאתם יכולים להקפיד עליה. חשוב שיהיו גבולות ברורים וגבולות שמים ומתפעלים בעקביות ובנחישות. כאשר מחליטים צריכים לקחת בחשבון את הנתונים הבאים:
האם כאשר הילד חוזר מביה"ס נמצא איתו בבית אחד ההורים שיכול לעזור לו בשיעורים, במקרה הצורך? האם זהו ילד שצריך יותר/פחות זמן הרגעות? האם יש חוגים / פעילויות אחרות שצריך לקחת בחשבון? יש ילדים שיתאים להם, לאחר אכילה, קצת זמן משחק ויש שאוהבים לסיים מהר.
העיקר - שהשיעורים יהיו כייף ולא עונש.
בכל מקרה שמתאים לכם, כדאי להקפיד שזו תהיה מסגרת קבועה שתכניס את הילד להרגלים ושאתם בטוחים שאתם יכולים להקפיד עליה. חשוב שיהיו גבולות ברורים וגבולות שמים ומתפעלים בעקביות ובנחישות. כאשר מחליטים צריכים לקחת בחשבון את הנתונים הבאים:
האם כאשר הילד חוזר מביה"ס נמצא איתו בבית אחד ההורים שיכול לעזור לו בשיעורים, במקרה הצורך? האם זהו ילד שצריך יותר/פחות זמן הרגעות? האם יש חוגים / פעילויות אחרות שצריך לקחת בחשבון? יש ילדים שיתאים להם, לאחר אכילה, קצת זמן משחק ויש שאוהבים לסיים מהר.
העיקר - שהשיעורים יהיו כייף ולא עונש.
מסכים עם כל הדיעות שנכתבו, מה שיעל כתבה בסוף היה הדבר הנכון ביותר.
שיעורי הבית אינם היו, לא יהיו ואינן כעת עונש, שיעורי הבית נועדו על מנת לחזור ולשנן את החומר הנלמד בכיתה.
לפי הבנתי אם לא הכנת את שיעורי הבית, זה כאילו שלא הבנת את החומר הנלמד בכיתה (להוציא כואבת לי הראש,כואבת לי הבטן, יש לי בחילה ושלל סיבות נוספות) ואז ישנה בעייה פשוטה וקלה שצריך לפתור.
אחד ההורים, אם אין אז דודה, אם אין אז עם חבר נוסף וכ'ו, יהיה בסביבת הילד ויעזור במקרה שהשאלה איננה מובנת וכ'ו.
גם הילד העצלן ביותר בעולם (שאגב את התנהגותו למד ממישהו שצפה בו) יעשה את השיעורים אם יתנו לו סיבה מספיק משכנעת.
אתן לך דוגמא אישית בלבד על עצמי בלבד:
היו ימים שמרוב לחץ של שעות אחר הצהריים (רוצה ללכת לחוגים, חברים, לנסוע לאיפשהו) הייתי מסיים את שיעורי הבית כבר בבית הספר או מייד עם הגעתי הביתה.
היו ימים שידעתי שלמחרת אין לי את המקצוע הזה שבו קיבלתי באותו יום את השיעורים והרשיתי לעצמי לדחות את זה, אך ידעתי להדביק את הפער שנוצר בכך שוויתרתי על דברים כאלה ואחרים לאותו היום.
היו ימים שנסעתי אל מחוץ לעיר (נסיעת חוויה, ביקור אדם חולה בעיר רחוקה וכ'ו) והייתי משלים את הכל לקראת ערב, כשהייתי חוזר הביתה.
הרעיון בגדול הוא ליצור מול התלמיד, סוג של מערכת יחסים שבה את אומרת, בהתנהגות וללא מילים:
"אני רוצה לסמוך עלייך ולהקל עלייך כמה שאפשר, אשתדל ככל יכולתי לצאת מגדרי על מנת להשיג לך את הטוב ביותר, אבל זה יהיה ביחד ולא רק אני לבדי, לא אהיה הסוס שסוחב את העגלה אלא ארצה לרכב איתך ביחד על אותו הסוס."
אחרון בקטנה ולתפיסתי האישית בלבד: חוסר ההצלחה שלו, הינו חוסר ההצלחה שלך, כישלונו שלו הינו כישלונו שלך, יחד עם זאת, ההצלחות שלו הן ההצלחות שלך והשמחות שלו הן האושר שלך.
שבת שלום
שיעורי הבית אינם היו, לא יהיו ואינן כעת עונש, שיעורי הבית נועדו על מנת לחזור ולשנן את החומר הנלמד בכיתה.
לפי הבנתי אם לא הכנת את שיעורי הבית, זה כאילו שלא הבנת את החומר הנלמד בכיתה (להוציא כואבת לי הראש,כואבת לי הבטן, יש לי בחילה ושלל סיבות נוספות) ואז ישנה בעייה פשוטה וקלה שצריך לפתור.
אחד ההורים, אם אין אז דודה, אם אין אז עם חבר נוסף וכ'ו, יהיה בסביבת הילד ויעזור במקרה שהשאלה איננה מובנת וכ'ו.
גם הילד העצלן ביותר בעולם (שאגב את התנהגותו למד ממישהו שצפה בו) יעשה את השיעורים אם יתנו לו סיבה מספיק משכנעת.
אתן לך דוגמא אישית בלבד על עצמי בלבד:
היו ימים שמרוב לחץ של שעות אחר הצהריים (רוצה ללכת לחוגים, חברים, לנסוע לאיפשהו) הייתי מסיים את שיעורי הבית כבר בבית הספר או מייד עם הגעתי הביתה.
היו ימים שידעתי שלמחרת אין לי את המקצוע הזה שבו קיבלתי באותו יום את השיעורים והרשיתי לעצמי לדחות את זה, אך ידעתי להדביק את הפער שנוצר בכך שוויתרתי על דברים כאלה ואחרים לאותו היום.
היו ימים שנסעתי אל מחוץ לעיר (נסיעת חוויה, ביקור אדם חולה בעיר רחוקה וכ'ו) והייתי משלים את הכל לקראת ערב, כשהייתי חוזר הביתה.
הרעיון בגדול הוא ליצור מול התלמיד, סוג של מערכת יחסים שבה את אומרת, בהתנהגות וללא מילים:
"אני רוצה לסמוך עלייך ולהקל עלייך כמה שאפשר, אשתדל ככל יכולתי לצאת מגדרי על מנת להשיג לך את הטוב ביותר, אבל זה יהיה ביחד ולא רק אני לבדי, לא אהיה הסוס שסוחב את העגלה אלא ארצה לרכב איתך ביחד על אותו הסוס."
אחרון בקטנה ולתפיסתי האישית בלבד: חוסר ההצלחה שלו, הינו חוסר ההצלחה שלך, כישלונו שלו הינו כישלונו שלך, יחד עם זאת, ההצלחות שלו הן ההצלחות שלך והשמחות שלו הן האושר שלך.
שבת שלום
שואל השאלה:
תודה לכולם על התשובות ( :
תודה לכולם על התשובות ( :
אמא לילד שעולה לכיתה א