אני ממש מתביישת באמא שלי, כאילו מתפדחת.. בלבוש שלה בנעליים בתיק היא מתלבשת מכוער ואני לא רוצה ללכת איתה למקומות כי אני פוחדת שילדים מהשכבה יראו אותי ולא יודעת... מה לעשות? ואל תגידו לי זאת אמא שלי כי אני יודעת אבל עדיין זה מפדח אותי

לכל ההורים יש שטויות

ואי איזה מסכנה אמא שלך

אמא שלי בול ככה...

מה הקטע שלך? תעזרי לה להתלבש יפה. היא רוצה רק בטובתך אז אל תיהי כפויית טובה אחות. בהצלחה.

לכי תחפשי לך אמא אחרת מה את רוצה -.-
במה את מתפדחת?! זאת אמא שלך. את צריכה ללכת איתה בגאווה עם ראש מורם ולשים ז*ן על כולם

מבין אותך לגמרי! גם אמא שלי שמה כל מיני סמרטוטים ולא חסר לנו כסף וגם לא עשירים, אבא שלי אומר לה לקנות בגדים יפים והיא שמה כל מיני מכנסיים כאלה כמו של גברים בלי צורה וכפכפים מגעילות שלא קשורות לכלום

יש משפט מאוד חכם: "אל תתעסקי במה אחרים חושבים עליך, רוב הסיכויים שהם עסוקים בלתהות מה את חושבת עליהם".

תרמזי לה זה לא יפה וכאלה תדברי איתה על זה ושתלכי איתה לשופינג ותראי דברים יפים תדחפי אותה לקנות אותם וללבוש

כל אלה שכתבו לה! גועל נפש איכס תתבישי וכאלה.. שירגעו! היא אמרה משהו שהיא מרגישה מי טתם בכלל שתשפטו אותה בלי להכיר אותה! יש סיבות למה היא מתביישת באמא שלה... אז למה נראלכם שתכתבו לה דברים כאלה זה ממש מעצבן! אם אין לך משהו שבאמת יכול לעזור עדיף שלא תענו!
ולעניין..
אני הייצי מציעה לך להגיד לה.. הרי זאת אמא שלך תגידי לה שאת קצת מתביישת ושאולי תקפיד קצת על לבוש... בהצלחה!

תקשיבי נשמה הבחירה של ההורים היא לא בידנו אבל מה לעשות שאנו בחברה שאין לה רגש תתעודדי ותגידי שיש לך הורים בכלל. למה זה לא מובן מאילו. למה אמא היא אתך לכל החיים ולא כמו חברים וחברות שצריכים אותך רק לאנטרסים שלהם.

שואל השאלה:
שב בשקט אמרתי את מה שאני חושבת כדי לקבל עזרה ולא כדי שתגיד לי שאני חרא וגועל נפש מי אתה בכלל שתגיד את זה על פי שאלה זו זכותי וככה אני מרגישה אז אם אין לך משהו טוב להגיד אל תגיד ותלך לי מהשאלה

שואל השאלה:
אז אם היא מעצבנת אותך את לא חייבת להגיב אני יתבייש במה שבאלי ויגיד תדעה שלי איפה שבאלי אני מתביישת באמא שלי ואני גם שונאת אותה אז? תתעסקי בעיניינים שלך אני יעשה מה שבאלי בלי לדפוק חשבון לאף אחד