3 תשובות
הי ליאת
המצב שתיארת מאד שכיח ומתבקש על רקע האזכרה לנפטר.

חשוב לא פחות לזכור שלתחושת בדידות זמנית כזו, תקיד חשוב ביותר בלהזכיר לנו שאנו יצורים חברתיים ושנחפש לבנות קשרים יציבים ומהימנים עם אחרים.

אני מאמן אנשים בתחום ניהול רגשות ואחד הפרקים היותר חשובים הינו "התפקיד של רגשות ".

לפי הבנת התפקיד שלהם נוכל לשפוט עד כמה הרגש במצב - טבעי ומתבקש ועד כמה הוא לא סביר ודורש התמודדות מסוג אחר.

בהצלחה במציאת חברים ומועמדים טובים לבני זוג.

שוקי וייס
רפואת יחסי אנוש
שוקי וייס מומחה סטיפס
לשמוח.
הנפטר עזב את העולם הזה והמשיך למקום שיותר טוב.

עלינו, אלו שנשארו מאחור,
להמשיך את חיינו בשמחה אחרת הוא לא עשה את מלאכתו.

לכן צאי ושמחי בחייך ואל תשיתי ליבך לדברים שאין ביכולתך לשנות.
את צריכה לשנות את הגישה:
בדידות זה לא דבר רע!
אם את מקבלת את הבדידות ומתבוננת בה, לוקחת אותה באהבה - אז היא הופכת להתבודדות!
וזו הרגשה מיוחדת.
הבעיה מתחילה, כשאת מתנגדת לתחושת הבדידות, ואז את "בודדה".

אז קחי אותה בשמחה ובאהבה, ותרגישי התבודדות נפלאה.
שריה מומחה סטיפס
באותו הנושא: