21 תשובות
מלא פעמים חוויתי בריונות, הרגשתי שבא לי למות.:\
הרגשתי נורא..
הייתה פעם אחת שעוד שנייה חתכתי:/..
מעדיפה להיות אנונימית
חופשי השפילו גם אני סבלתי מבריונות, הרגשתי חרא, שאלתי למה אני? היו ימים שחתכתי היום אני מבינה שזה היה טיפשי =/
חוויתי בריונות 6 שנים, והרגשתי שאני לבד ואין לי אפאחד וזאת חרא הרגשה
זה קורא לי כל יום:| מכיתה א עד היום
רע כי בכל פעם אני מרביצה לאותו הילד ממש ממש חזק במקום ללכת למורה (תמיד זה אצלי ככה)
זה לא כזה אכפת לי מה הוא אומר עלי אבל כשהוא אומר את זה לכל הכיתה אני פשוט מרביצה לו מול כל הכיתה במקום לספר למבוגרים,
תאמת? זה דווקא מחמיא כשמשפילים אותך, זה אומר שהם מקנאים בך!
וכשאחרים (לא אותו הילד) יורדים עלי אני פשוט מתעלמת או עונה בציניות
מה הרגשתי? הרגשתי שזין.


הרגשתי שלמה מה קרה שאני אתן לאפסים כאלה להחליט לי מי אני, מה אני יכולה לעשות, ומה יצא ממני?


הרגשתי שיתפגרו כולם... אני יודעת שאני מסוגלת.. אני מאמינה בעצמי.
גם אם אני לבד, אני מאמינה בעצמי שאני יכולה. שאני אצליח..


אז זה מה שהרגשתי. שאני שמה זין על כולם שם..



ושבסוף היום? הם יהיו אלה שירחצו לי את המכונית בעתיד.
במשך 7 שנים אני סובל את זה. אף אחד לא חבר שלי בכיתה ויש לי רק 2 חברים בצופים וגם הם לא חברי אמת. אני מרגיש נורא ולפעמים אני מרגיש שבא לי למות.
בטח... לא פעם ולא פעמיים הרגשה נוראית של חוסר עונים עצבים כאס ואכזבה עצמית הרגשה שבא לך פשוט לזרוק את עצמך על הכביש ושכל המכוניות יעלו עליך כי את לא שווה כלום בעצם קיצר לא נעים בכלל
כן.. מכיתה א וב ו זה ניגמר.. הרגשתי חרא אבל לא סמתי על אף אחד הרגשתי לא מספיק טובה עם עצמי והתחלתי לישנוא תצמי ביגלל זה.. זה עד היום דיי רודף אותי ופיתחתי בעיקבות זה בולמיה ושינאה עצמית אדירה... רק ביגלל כמה ילדים עם רועה תהור-_-
כן כל יו מכיתה א' עד היום (י'). הרגשתי שבא לי למות, להיעלם, לחתוך (שכבר הייתי יותר גדולה), ובעצם כל הרגשה רעה שיש
יש עלי חרם מכיתה ד' של חצי שכבה ;-; בהתחלה הייתי פגועה קשה וחתכתי
עכשיו כבר היתרגלתי ולמדתי לא להיתייחס:)
לא הרבה אבל כן, אני מניחה שהפעם האחרונה הייתה בכיתה ו' שהשפילו אותי. אל תתייחסי הם לא שווים את זה..
כן, לא פעם אחת זה בא אפילו מהחברות שלי שהן לא באמת חברות שלי
וכל פעם שזה קורה אני מתאמצת לא להראות להם מה אני מרגישה וכמה נפגעתי
אני פשוט שותקת, ואיך אני מרגישה? אני פשוט רוצה שהאדמה תבלע אותי, לא להתקיים
יותר.
כמעט כל השנה הזו.. ובעיקר מול כל הבצפר, מול כל הילדים..
אממ.. לא חוויתי בריונות במשך תקופה או משהו, אבל כן קרה לי שירדו עלי או משהו O_O
זאת הייתה הרגשה כזאת שבא לי להרוג עוד שניה כל אחד, ולהרביץ כל כך חזק לילדה הזאת XD
ובסוף כן הרבצתי לה. אני יודעת שזה נשמע ממש רע אבל תכלס היא רצתה את זה,
כי היא הרגישה לידי כל כך חזקה שהיא חשבה לעצמה שהיא רק מכסחת אותי וזהו. אבל בסוף כיסחתי אותה וזאת היתה הרגשה טובה להראות לה שאף פעם היא לא יכלה עלי.

פשוט ההשפלה שלה באה מכיוון של להראות לכולם כמה היא חזקה ממני מבחינה פיזית ומילולית, והייתי איכשהו חייבת להוריד אותה מהעץ. וזה סיפור הרבה יותר מסובך.. פשוט סבלתי ממנה סוג של צחוקים ובריונות שהם לא היו מול כל הכיתה... אבל זה היה אישי בין 2 חברות שלה אליי, היא פשוט הרגישה כל כך טוב עם עצמה שפשוט השתקתי אותה בכאפה ויותר היא לא הוציאה עלי מילה.
בבית ספר לא
קרה. הרגשתי חרא, אבל דיווחתי עליו למורה והעבירו אותי מקום (:
מכיתה ד עד כיתה ז...
כול יום חזרתי הביתה ורציתי להתאבד... הרבה פעמים הייתי קרובה לזה...
היו כמה פעמים שירדו עלי.
לא שמתי עליהם זין.
סתם שונאים מסריחים שיכולים להפוך את עצמם לדינוזאור ולהיכחד (:
בריונות זה דבר רע
אם זה משהו שחוזר על עצמו.. ואת לא ושבת שאת יכולה להתמודד עם זה.. תבקשי עזרה ממישהו, אחרת זה יכול להשאיר נזק שאת לא תצליחי לשנות..
אם את מסוגלת להתעלם ולא לתת להם להשפיע עליך, יותר טוב. בריונים מחפשים תגובות- אז אם לא תגבי למה שהם אומרים, הם ישתעממו ויפסיקו..
נבוכה בעיקר. לא הייתי מסוגלת להסתכל לאנשים שהיו שם בעיניים וכל מה שרציתי זה ללכת הביתה ולא לחזור. אם היינו רק איזה כמה בנות אז לא מזיז לי אבל אם זה מול כולם או כל הכיתה/שכבה/חברים/בית ספר אז ככה