זה ברור שאמא שלי אוהבת יותר את אחותי הקטנה.. ואני כל כך נפגעת מזה.. מה לעשות?

את צריכה להבין, את ממש לא היחידה שמרגישה ככה
כיש אחים קטנים בצורה נורמאלית ההורים מעניקים להם תשומת לב יתרה כמו שהביאו לך כשהיית באותו הגיל
רוב הסיכויים שקשה להם להעניק תשומת לב שווה ואולי הם לא שמים לב בכלל שאת מרגישה ככה
אולי היא צורחת ועצבנית כי עובר עליה הרבה והיא עייפה
תקחי את אמא שלך לשיחה ותגידי לה מה שאת מרגישה.

שואל השאלה:
עליי היא צורחת בזמן שאת אחותי היא מחבקת ואוהבת.
אני מנסה לדבר איתה והיא מדברת אליה ומתעלמת..

תקשיבי אין לך מה להעלב היא לא אוהבת אותה יותר ממך, פשוט אחותך הקטנה מושכת יותר את תשומת ליבה של אמך כי היא קטנה בגלל זה אמא שלך מתייחסת אליה קצת יותר זה הכול

תדברי אם אמא שלך על זה. ותגידי לה בפנים, שהיא נותנת יותר יחס לאחות הקטנה
זה לא שהיא אוהבת יותר את אחותך מאשר אותך. ככה את חושבת.
לדעתי היא אוהבת אותך ואת אחותך ביחד, באותה המידה.
וברור שהיא תיתן קצת יותר יחס לאחות הקטנה. היא הקטנה והיא זקוקה לאמא בדיוק כמו שאת, זקוקה לה. אחותך גם יותר מושכת את התשומת לב שלה. תנסי גם לדבר אם אמא שלך מידי פעם. לחבק אותה, להגיד לה כמה שאת אוהבת אותה. לפנק אותה מידי פעם, לעזור לה. תראי לה שגם את אוהבת אותה

להרבה זה ככה.
גם אמא של חברה שלי אוהבת את אחותה הקטנה יותר והיא הודתה בזה.
ובמקרה שלי אמא שלי אוהבת את אחותי יותר והיאהאפילו הודתה בזה.

שואל השאלה:
עכשיו אפילו התחלתי לדבר איתה ואז אחותי אמרה משהו והיא התעלמה ממני ואני כבר לא יכולה יותר!

תכתבי לה מכתב ותספרי כל מה שאת מרגישה
תתני לה אותו
ותתעלמי ממנה עד שהיא תקרא אותו

עשו פעם סקר קטן, מן שאלון לכמה אמהות, עד איזה גיל יוצא להן לנשק את ילדיהן? מתי זה נפסק באיזה גיל, רובן ענו--10-11 אמהות למתבגרים דווחו שככל שילדיהן גדלים, כך הם בעצמם נמנעים מלגשת לאמא ולהתרפק עליה, הם מתחילים עם ''לנגב את הנשיקות'' וכל מיני תנועות רתיעה כאלה עד שמגע הפיזי החם והמלטף, כמעט פוסק.
אז תדעי חמודה, שכלל עולמי כמעט, את הקטן הרבה יותר מגפפים ומנשקים, לא בגלל שאוהבים יותר, אלא כי הוא זקוק לנו יותר, ואת זה אנחנו אוהבים.
כל אמא רוצה לחוש שזקוקים לה ושאי אפשר בלעדיה, ולכן היא מסרבת להפסיק לפנק את הקטן (במיוחד) ולהגיש ולהגן כדי לתת הצדקה לקיומה ונחיצותה.
אני מציעה לך, ליזום חיבוקים עם אמא, לא לחכות שהיא תעשה, היא חושבת אולי שאת כבר מעבר לכל זה, בכל הזדמנות, תני לה נשיקה על הלחי וחבקי אותה, החמיאי לה, הביני את מצוקותיה כשהיא מתלוננת, אז גם אם לא בפירוש תראי ''פינוק'' (שלא מעיד על אהבה יותר בהכרח) תראי מצידה הכרת תודה עצומה ותהיי מעין בת ברית שלה, חברה קטנה.
מעבר לזה-אם הצד החזק שלכן הוא שיחה, דברו על זה, אבל לעולם אל תיכנסי לעצבות ומחשבות ותחושות שאת מקבלת עקב אקט כזה או אחר, אלא תני לזה זמן וחשבי אולי היתה סיבה, או באמת טעות קלה מצידה, לחשוב שאת לא זקוקה להפגנות אהבה.