13 תשובות
זו המציאות והיא קשה.
מחבקים ומסבירים - אבל קודם כול להיות חזקים וזה שמספר לילדה שהוא יהיה קודם חזק.
משתתפים בצערכם...

עקרון (יהודי) בחינוך ילדים..."לא לספר לילד, יותר מכפי שמוחו מסוגל לעכל"

לומר לה, שסבתא אמנם נפטרה, אך נשמתה עולה למעלה לשמיים וממשיכה לחיות. ויכולה בהחלט לראות, ולהנות מהמשפחה וממעשיה כאן, ואפילו ל"גרום" שתכנס מהר לגן עדן.. מקום הנשמות..
ע"י תהילים ונר נשמה ועוד שמירת יהדות...
מה שנקרא"חסד של אמת" (חסד ללא תמורה.. ללא כוונת תועלת ישירה)
אני קצת לא מסכים (אבל בהחלט מכבד כן) את הדיעה וההסבר, על הנשמות וכ'ו.

ילדה בת שמונה לא אמורה להבין, בנשמות ורוחניות וכ'ו.

המוח, הלוגיקה וההבנה שלה, אחרים ושונים מאשר לוגיקה של אדם מבוגר.

מה בכל זאת עושים? מסבירים שסבתא כבר לא תבוא לבקר, שהיא נסעה למקום רחוק, כדי לנוח שם.

הילדה בוודאי תשאל האם סבתא כועסת, או למה היא לא יכולה לנסוע איתה, פה את כבר עונה,

שסבתא התעייפה מאוד, והיא נסעה לנוח ולהרגע.

כשהילדה תגדל מעט, אפשר בהחלט לקחת ולבקר את סבתא, במקום בו סבתא נחה.

צריך וחשוב להשריש להם, אבל לא בגיל צעיר כל כך, שבחיים יש גם מוות. שזה לא דבר שגורם

להגעת סוף העולם. שהחיים נמשכים.

שהמתים, או "אלה שהלכו לטיול ולנוח", יאהבו אותם תמיד וישמרו עליהם תמיד.

מושגים כמו רוחניות, גן עדן, גיהנום או נשמות, לא מובנים ולא יובנו ע"י המוח של הצעירים כל

כך.

בשם כל סטיפס, אני רוצה להביע את תנחומי ולהשתתף בצערכם, על מותה של סבתא היקרה.
אני חושבת בידיוק כמו נאמן סטיפס ותיק, משתתפת בצערך..
משתתפת בצערכם...
תגידי לה שסבתא שלה תמיד תחיה בליבה, וכדי לעשות לה נחת ולתת לה לעלות לגן עדן, תצטרך לעשות מעשים טובים...
משתתפת בצערכם..:\
כודם כול תגידו לה את זה לא בהרגשה עצובה כי ככה היא תחשבו שמוות זה דבר אכזרי והיא תפחד לחיות מנסיון!
אל תחייכו אבל גם אל תבכו ואל תהיו כ''כ רציניים כי אז היא תפחד...
אנונימי
תגידו לה שסבתא עברה לעולם טוב יותר ושהיא תשגיח עליה משם אז שלא תעשה שטויות
אנונימי
בוקר-טוב.
תנחומי בצערכם, לעניות דעתי, ילדים בגיל 8 הם מספיק נבונים, אפשר לשבת עם הילדה
בנינוחות ולהסביר לה שמיום לידתינו אנחנו חווים שמחות ועצב, ובני האדם מתבגרים ובשלב מסויים בחיים הם נפטרים והנשמה עולה לשמיים, שומרת עלינו מלמעלה, מברכת אותנו ורוצה שנמשיך לחיות, לגדול ולהיות אנשים טובים שעוזרים אחד לשני. אלו הם החיים וזו דרך העולם.
שנדע רק ימים של שקט, שלווה, בריאות והנאות.
משתתפת בצערכם באמת, שלא תדעו עוד צער...
ותנסו לספר לילדה שסבתא שלה נפטרה אבל היא למעלה בשמיים
אני מקווה שהכול יהיה בסדר איתכם..
משתתפת בצערכם:
אבל היא אני מניחה כבר ילדה בגיל קטן, אפשר להסביר לה אבל תלוי היא תקבל את זה.
משתתפת בצערכם: (
אומרים לה ואז מסבירים לה מה זה אומר מת
משתתפת בצערכם.

ילדה בת 8 בארצנו בוודאי כבר שמעה את המושג "מוות" ויודעת מה זה. במידה ולא אפשרי לספר לה בצורה שמתאימה לתפיסת עולמכם. (עלתה לשמיים או לא, גן עדן או לא).
בכל מקרה - בשום אופן לא לשקר ולא לשמור סוד. יתכן שהילדה כבר קלטה משהו מהסביבה, מרגישה שאתם עצובים. שקר או שמירת סוד סופם שמתגלים ואז הנזק לילדה גדול יותר, כי בין היתר היא מאבדת את האמון בקרובים לה ומפתחת פחדים שמא מסתירים ממנה עוד משהו.
בזמן שמספרים יש לתמוך בה, להגיד לה שמותר להביע עצב ולבכות. אפשרי להציע לה לצייר או להביע את רגשותיה בדרך אחרת. כדאי ליידע את המחנכת שלה כדי שתוכל לשים לב אם יש שינוי בהתנהגותה בכיתה ואם צריכה תמיכה. המחנכת יכולה להחליט לשתף את הילדים בכיתה (באישור הילדה) כדי שיוכלו לעזור לה ולתמוך בה.
שואל השאלה:
תודה רבה לכולם, כבר סיפרנו לה. אפשר להפסיק להגיב על שאלה זו