2 תשובות
היי רעות,
אני מבינה לליבך, הפרעת אכילה היא אחת ההפרעות הקשות והן נובעות מכשל במוח, הכל פסיכולוגי לחלוטין. זה גם נובע מתרבות שמקדשת את המראה הרזון- (הדוגמניות למשל במידת בובת ראווה). דברים שהם על גבול החוסר היגיון.
וישנו גם הלחץ.. משפחתי, חברתי, בעולם שהיופי החיצוני לצערי מדבר.
גם אם יגידו לך שאת נראית מעולה ואף תשקלי בעצמך את תמיד תמצאי פגם.

אני מכירה חברה טובה שהייתה לה הפרעת אכילה קיצונית, והיו ימים שהיא הייתה מרעיבה את עצמה. אכילה, חרטה, הלקאה, פיצוי, וחוזר חלילה. מעגל שחוזר על עצמו וקשה לצאת ממנו.
כל הכבוד על המודעות שלך לעניין ועל השיתוף.
דיבור ושיתוף הדברים עם אנשים שחווים זאת יום יום ומתמודדים עם הקושי העצום בין מה שאת רואה למה שאת מרגישה באמת יכול לעזור.
שיהיה בהצלחה ואם תרצי להרחיב בנושא ולדבר אתה יכולה לעשות זאת בפרטי.
בהצלחה רבה יקירה אני שולחת לך קישור.
שלום לך בחורה:)
קודם כל- מה שלומך?
ולעניין- אני כאן תמיד. אני נלחמת באנורקסיה שלי כבר שנתיים ונאבקת בכל יום מחדש... ככה שאני מכירה היטב את המצב בו את נמצאת כרגע.
אני מקווה שאת מנסה לצאת (בכל זאת... את רוצה עתיד, ילדים, לחיות... רוצה להיות את ולא ההפרעה וכד'), ורוצה להגיד לך כל הכבוד:)
בין אם כן ובין אם לא- את מדהימה וכל הכבוד ענקי על זה שאת מחפשת מישהו לשתף בהרגשה שלך, מי כמוני יודעת עד כמה קשה להילחם בהפרעת האכילה (וגם לפני הלחימה זה ממש לא פשוט וקל) ואני יודעת עד כמה קשה תחושת הבדידות הזאת- ההרגשה שאת לבד ושאף אחד לא מבין אותך ושאם ידעו מה את מרגישה... טוב, עדיף לא לחשוב על זה בכלל.
בכל מקרה- את מסוגלת לעשות את זה אלופה, ויש לי גם עצות אם תרצי לאיך להתמודד עם ההפרעה, ואני מוכנה לתת מה שתצטרכי- חיבוק, כתף לבכות או להישען עליה, יד כדי לעזור לך לקום, תמיכה, אוזן קשבת... עצות. מה שתצטרכי.
you can do it! אלופה, כל הכבוד שאת מתמודדת עם זה וממשיכה אע"פ שזה בכלל לא קל.
אני תמיד כאן... <3