2 תשובות
3 דברים שעלייך לחשוב ולקחת בחשבון לפני שאת חושבת על מחייה בגפך.

1. מאיזה סיבה אני עושה את זה?
האם מתוך הכרח?
מתוך הרגל של החברה שמסביבי?
מתוך רצון להראות ולהוכיח לעצמי משהו?
אם זה לא מתוך הכרח, חבל על הכסף שהולך לאיבוד.

2. לאחר שביררתי את כלל ההוצאות הכספיות (חשמל ארנונה וכד'),
וההשלכות של תוספת הזמן (נקיון, כביסה, כלים וכד'),
לבדוק היטב האם יש ביכולתי לעמוד בהוצאות, או שזה יביא אותי למצב שבו אעבוד ללא הפסק,
אך ורק בכדי לומר:
"אני גרה לבד".

3. האם אני מודעת למלוא ההשפעה עלי שיש למגורים לבד (או עם שותפים)?
לבדידות (אפילו עם שותפים!)
לשקט (אולי עבור הלימודים)
להתמודדות מול אנשים שאינטרס שלהם נוגד את שלי (בעל בית, שותפים),
ועוד.

לחיות לבד לא מכין אותי לחיות עם בן זוג,
ובטח ובטח לא לקטע של חיים עצמאים.
נהפוך הוא,
זה מלמד אותי לחיות באקווריום של:
"אל תיגע בי ואני לא אגע בך".
ולהיות תלויה לחלוטין באנשים שכל מעייניהם לעשות רווח כספי ממצוקתי.
(השוכרים משכר הדירה, המעסיקים מהצורך שלי בכסף עבור הוצאותיי שהוגדלו).

אז נכון שלעיתים מחייה משותפת עם בני משפחה יכולה להיות גיהנום עלי אדמות,
כי הם מכירים אותי לעומק, לטוב ולרע,
אבל לדעתי,
לחיות לבד זה לא הפתרון.
זאת רק בריחה מהתמודדות.


בכל מקרה,
שיהיה בהצלחה בכל אשר תפני.
אל תשכחי שלבעל הבית יש מפתח משלו);