אני שונאת את הבית ספר שלי את התלמידים את המורים פשוט הכל ואני קמה באילוץ, איך לקחת את זה בקלילות?

לפני שנה בערך גם אני שנאתי, אבל התרגלתי.. בערך.
אבל רק את המורות, עד עכשיו אני שונאת את המורות ^^
תנשי עמוק וכנסי לבית ספר -,-

פשוט מאוד.

אם מסתכלים על מה שאין שם, על התסכול, זה מייאש ומרסק את החשק.

אבל אם אומרים ככה, נכון שקשה נכון שבאסה לנו אבל יש פה הזדמנות להראות להם ולכל העולם ולאשתו ובעיקר לי מי אני האמיתית, איך אני מתמודדת עם הכל ומנצחת, הכל נראה אחרת, כי לכאב יש משמעות.

לא משנה מה קורה לך בחיים משנה איך אתה מגיב למה שקורה.