גדלתי בלי אהבה של אמא. אין לי חיבור או רגש אליה. אני רואה את חברות שלי עם אמהות שלהן ואני מתמוגגת זה הקשר הכי יפה בעולם. אבל לי אין את זה,26 שנה כאילו בלי אמא זה מתבטא בהמון בעיות שיש לי בחיים. אפשר למלא את הרגש הזה? מישהו מזדהה?

בוקר אור
אין תחליף לאמא-אי אפשר למלא
אמא יודעת להכיל ולרפא ולחבק
ואת נונה תלמדי לקבל את עצמך כפי שאת
לחבק את עצמך באהבה
לרפא את עצמך=לחזק את הנפש
והכל יפרח וישגשג

התפקיד הראשוני של האמא הוא, להניק, לחבק, ללטף, ולחייך.
באם האמא אינה עושה זאת, לילד אין למי להחזיר אהבה.

ולכן הבעייה היא באמא ולא בך.
מקווה שלילדייך תתני כפל כפליים אהבה, חזקי ואמצי.

תיתני אהבה לבן הזוג שלך והוא יתן לך. וכשתינשאי לו תיתני אהבה וחום לילדים שיוולדו לך. ברגע שאת תעניקי אהבה, הם יחזירו לך אהבה וזה ימלא ויפצה אותך. אין מה לעשות. תחשבי כאילו את יתומה חלילה מאם. גם טוב שתהיה לך חברת נפש שתיתן לך חום, שתוכלי לשפוך מה שכואב לך או מה שטוב לך, לשתף אותה בהכל בתנאי שזה הדדי ואז זה ימלא את החלל והחוסר שבו את שרוייה. יש חיים גם בלי אמא שימלאו לך את החסך. איך אנשים שאיבדו בשואה הורים אז הם לא ממשיכים הלאה? כל החיים לפניך. ואל תקניא לחברותיך. תקבלי אהבה מידיד טוב, מבעל, מילדים ומהנכדים ותישכחי את אימך.

כאילו ואני כתבתי את ההודעה בדיוק!
יש קשיים בחיים אך אפשר ללכת כנגד כל הסיכויים זה מה שעשיתי
לדעתי הצלחתי
נורא קשה לגדול בלי אהבה של הורים בפרט אהבה של אמא
בפרט שאני מגדלת את בני שהוא כבר בן 15
לא מבינה איך אפשר להתנתק מילדים
אם תרצי לדבר איתי אשמח
ד"א הקשר שלי נותק עם ההורים על רקע דת לפני 27 שנה
הם דתיים ואני יהודיה גאה!

ל- gs שלום רב!
אני מוכנה לעזור לך בכל שאלה/בעייה, תיכתבי ל- "שרשור" באישי. - זה הכינוי שלי. ואשתדל לעזור עם כל הלב, בזמני הפנוי. ומהידע שיש לי בכיף ובאהבה.

אני בטוח שאמא שלך היא כל כך רוצה לחבק אותך בלי הפסקה...