כולם תמיד מתעלמים ממני. אני לא תופסת נוכחות. כל פעם שאני מדברת מישהו אחר מתחיל או שמתעלמים ממני. זה יצר מצב שאני באה לבית ספר בכול יום בידיעה שאף אחד לא יקשיב לי ויתעלמו ממני. אני הגעתי למצב של דיכאון קל יחסית, אני לא יודעת מה לעשות. בבקשה תעזרו לי!

מתוקה באמת שסימי פס על כולם גם לי זה קרה אל תיתיחסי לאף אחד ותנסי לדבר עם ההורים תבקשי לעבור בית ספר

לכל בן נוער כמעט יש משבר של דיכאון. גם לי היה, ואולי החורף ומזג האוייר מוסיף לאוירה הרעה. תנסי להיות עם אנשים נחמדים וחברות שכן מקשיבות לך, ומי שמתעלם ממך לא ראוי ליחס שלך אליו. אולי אם יש אנשים שמתעלמים ממך ובכל זאת את מחפשת את קרבתם תנסי לעשות זאת בשיחה של אחד על אחד שאין לאן לברוח.. בהצלחה.:)

תלכי לחוג חדש שבו אף אחד לא מכיר אף אחד ותכירי ילדים חדשים ואני בטוחה שהם ישמחו להכיר אותך! (:
בהצלחה..

אז תפסי את עצמך בידיים ואל תתני לאף אחד לדרוך עליך,
תתחילי להראות נוכחות, אם צריך אפילו תעשי רעש שירגישו בך.
זה לא בא בקלות, את צריכה לבנות את עצמך בשביל להיות חשובה.

אל תשבי בשקט כשקוטעים אותך
תעמדי על שלך
תראי שאת לא סתם אחת ושאת לא נותנת שידרכו עליך
אם את רוצה מישהו שיקשיב לך - אני אשמח
שימי פס על כולם
הם לא שווים ת'מאמץ שלך
לא מתייחסים? שיקפצו
אם את מתחילה לדבר וקוטעים אותך, תמשיכי
בהצלחה

בפעם הבאה שמישו קוטע אותך תגידי לו פשוט ככה שלא יקטע אותך ושזה לא יפה... זה כמעט בטוח יעבוד תאמיני לי..
בינתיים את יכולה לדבר איתי בהודעות הפרטיות או במייל: [email protected]...
3...

וואי אני מזדהה איתך בכל דבר שכתבת פה! את לא מבינה כמה אפילו:
כל פעם שמישהו פשוט קוטע לי אני פשוט מרעישה, אני פאקינג צורחת
ועושה הכל כדי למשוך צומת לב, שיגידו שאני מפגרת, אבל בלאט זה מרגיז אותיxd
מוזמנת ליצור איתי קשר:

חבר'ה כל מה שתכתבתם פה זה שטויות, לא צריך לעבור ביה"ס בשביל זה ולא צריך לצעוק כי יש כאילה שמתביישים להיות צעקנים!

תקשיבי אליי ילדה, את צריכה לשדר ביטחון, ברגע שיבינו שיש לך ביטחון ואת לא צריכה אותם הם ירדפו אחרייך.. הם פוסלים אותך כי חושבים שאין לך משהו מעניין להגיד כאילו את לא אחת משלהם את חייבת לפתח ביטחון..
יש כמה דרכים לעשות את זה, אני אשמח ללמד אותך איך ליצור אצלהם הרגשה שיש לך ביטחון גם אם את ביישנית וחסרת ביטחון..

אני בפייסבוק: אליאור גפן

שלום לך
אני ראוה שגם את מתעלמת מעצמך אחרת איך תסבירי שאת מעוניינת לומר משהו ומשתיקים אותך
את צריכה לדעת לעמוד על שלך ולומר מה שיש לך להפגין נוחכות גם אם לא ישמעו במאה אחוז אבל ישמעו ואם את מדברת אמת ולעניין אז ירגישו שאת כאן אבל קודם את תעמדי על שלך אל תצפי שאחרים יעשו את זה בשבילך
ולהיות בדיכאון? את לא נורמלית על מה? מתוקה נסיכה אל תשכחי שאת ראשונה אצלך בחשיבה ואת צריכה לאהוב את עצמך כמו שאת ובלי שיכות למי אוהב או מכבד אותך תכבדי את עצמך אז גם אחרים ילמדו אבל קודם את את עצמך
מובן נסיכה?

אני אומרת שכדאי לך לנסות להתחבר לילדים אחרים... ועם לא עונים לך זה בעיה שלהם אני לא מכירה אותך אבל אני יודעת שהם מפסידים!:)

תתפלאי לדעת שהרבה בבית הספר שלך מרגישים את אותה הרגשה לגבי עצמם
כך שאת בהחלט לא לבד (כמו שאת מרגישה)

לפני שאנשים אחרים יואהבו אותך את צריכה ללמוד לאהוב את עצמך ולדעת שזה לא אשמתך, יכול להיות שהילדים שלומדים איתך בבית ספר סתם רעים.
אחרי שתיצרי לעצמך ביטחון את כבר תדעי למי להתחבר...
לא צריך להיות מקובל בשביל שיהיה לך הרבה חברים

את יכולה פשוט לא להתמקד ב-אם. איך מתייחסים אלי, איזה יחס אני מקבלת, אלא לעשות בדיוק ההפך -לתת יחס לאלה שגם נראה לך שיהיה טוב אם מישהו ידבר איתם, אני בטוחה שאת לא היחידה בכיתה שמתעלמים ממנה. ואת יודעת- אלה שעכשיו שולטים- שולטים רק על ילדים ונערים אבל לא תמיד הם יצליחו בתור מבוגרים והרבה פעמים דוקא אלה שלא מעניינים כל כך בגיל הזה- יעניינו מאד בתור מבוגרים ויצליחו בחיים הרבה יותר כך שלא כדאי לך לקבוע את הדימוי העצמי שלך במצב שבו את עכשיו כי יכול לבוא יום שתוכלי להיות רחוקה מזה לגמרי ורק הדימוי הזה וההרגשה הזאת יעכירו על הכל.
אז תעבירי את התקופה החולפת הזאת בלהסתכל על הדברים הטובים ובנתינה לאחרים (שהרבה פעמים נונת יותר לנותן..) ב-ה-צ-ל-ח-ה-!

זה מאד נפוץ בגיל התבגרות... אם זה מנחם המון מרגישים כמוך וזה עובר. בל מה עושים בנתיים? היה לי את זה גם בגיל16 וסבלתי מאד, חבל שלא ידעתי אז מה שאני יודעת עכשיו.
קודם את צריכה להגיע להבנה שלא כל סביבה (קרי - אנשים סביבך) מתאימה לך וכולם חייבים ישר לאהוב אותך. זה לא קל, אבל ככה זה. את חייבת לחשוב עם עצמך למה את רוצה שדווקא האנשים האלה שאת איתם, חשוב לך שיתייחסו אלייך. אולי הם בכלל לא שווים את היחס שלך.
שנית, תביני שככל שאת יותר מתמקדת ב"בעיה", היא גדלה יותר ויותר. כך שאם את מלמדת את עצמך להתעלם מהמחשבה "כולם מתעלמים ממני", המצב פשוט משתנה.
שלישית, אם את רוצה שדווקא אותם אנשים שאת רוצה תייחסו אלייך, את צריכה ללמוד אמנות אחת, שהיא נשמעת פשוטה אבל היא ממש לא: להקשיב. ככל שיותר תראי כיאילו ש"יש לי משהו לאמר אבל אף אחד לא מקשיב" סביר להניח שאנשים באמת לא יקשיבו. זה קורה מסיבה פשוטה מאד שאנשים מאד אוהבים לדבר על עצמם. ואם תתפסי את זה, ותתחילי לגלות התנהגות של הקשבה פעילה (תעשי גוגל למושג הזה..): להנהן, לשאול שאלות (אגב לשאול שאלות נכונות יתן לך המון המון נקודות זכות בכל חברה..) ועוד. איזה שאלות לשאול? למדת בטח פעם בכיתה ב את 5 השאלות המתחילות במ'? מי מה מדוע וכו? בדיוק את השאלות האלה. כשמישהו מדבר, הטריק הוא להקשיב לו עד שנגמר לו המילים (הוא חייב לשים לב שאת מקשיבה בתשומת לב..) ואז לשאול שאלות. זה יגרום לך להפוך ל"מישהי שסוף סוף מקשיבה כשכולם רק מדברים על עצמם" ותוצאה של זה תהיה שאנשים חפשו את החברה שלך.
ואם את רוצה ללמוד עוד, תקראי ספרים של דייל קרנגי, שהיה גאון התחום (ספר ישן אבל שום דבר לא השתנה, נקרא "איך לרכוש חברים ולהשפיע". ממליצה.
אני בטוחה שתצליחי.