כאילו אמאלה אני בשוק מעצמי שאני חושבת על זה לא קלטתי כמה דפ1ק זה
סתם עכשיו נזכרתי בדברים שקרו לי בשנים האחרונות סתם זיכרונות והבנתי שהילד הזה היה בסיסטם שלי כל הזיכרונות והרגעים האלה, גם שהוא פיזית לא היה שם. אני פיזית מאוהבת מעל כל הראש באותו ילד במשך שלוש שנים ובאמת מהתחלה ידעתי שהסיכוי קלוש אבל הלב לא קלט את זה ואני באמת כותבת את זה בדמעות עכשיו יש לו חברה ובשלוש וחצי שנים שרציתי אותו היה לו גם אבל זה נראה רציני יותר וכאילו עדיין משהו בי מסרב לשחרר כאילו הגוף שלי אומר לנסות עוד וזה היה שווה את זה אבל זה לא זה לא פשוט אני יודעת שלא אבל זה גם לא נקלט באמת כבראני מרגישה ריקנות מטורפת וזה גם פוגע בי בדברים אחרים זה גרם לי להימנע מיחס שבנים אחרים נותנים לי ולהכנס לקשרים ועוד זה באמת דפק אותי מה לעשות באמת קרה לכם