נמאס שאנחנו תמיד רבים, אני אוהבת אותך, חיכיתי לך כל החיים שלי אתה תמיד במחשבות שלי החיוך שלי ביום, הכוכב בחלומות שלי. לא יכולה בלעדיך אפילו שניה, אז איך עוד פעם נפלנו לזה במקום למיטה
תגיד לי, איך זה הגיוני, 2 אוהבים אחד נגד השני כאילו לא למדו מאתמול. הם לא רוצים לפגוע רק לאחות את הפצעים זה של זו, תאמין לי. גם את הנשימה האחרונה שלי לך אתן. תבין, אתה כל עולמי אז איך במקום להתחבק אנחנו נשרפים?
אני רוצה שרק נאהב, נצחק ללא סוף. כמו 2 מסטולים אחרי בר טוב. 2 ילדים אנחנו, בתוך עולם גדול. רוצים להתקדם בו, אבל הוא המכשול.
אני צריכה לדבר איתך, לתת נשיקה, ואז להיכנס איתך מתחת לשמיכה. להגיד לך: "כל העולם לא חשוב, יש לי אותך וזה הבית הכי טוב, גם הכוכבים בשמיים בנו מקנאים, 'תראה אותם, איזה זוג מאוהבים' "