5 תשובות
תלך, המצב הנפשי שלך לא יפתר מעצמו. במוקדם או במאוחר תצטרך לקפוץ למים. לפחות עכשיו יש לך סיבה
שמע, אל תבריז מחר בבוקר בלי להגיד כלום, כי זה ייצור פיצוץ ודאי וישאיר אותך עם חרדה כפולה.
תשלח לאח שלך הודעה עוד היום ותוריד את הרף. תגיד לו שאתה מעריך בטירוף את זה שהוא דאג לך, אבל אחרי ארבע שנים בבית לקפוץ ישר למשמרת מלאה מול לקוחות זה גדול עליך,
לפחות לכרגע. אתה יכול להציע לבוא מחר רק לשעתיים ניסיון מאחורה רק לסדר ארגזים ולראות איך אתה מרגיש.
אם אתה מרגיש שגם שעתיים כאלה הולכות לפרק אותך תגיד לו את זה עכשיו ותסביר שאתה חייב להתחיל ממשהו הרבה יותר הדרגתי לפני עבודה רגילה. הבריאות שלך קודמת.
תשלח לאח שלך הודעה עוד היום ותוריד את הרף. תגיד לו שאתה מעריך בטירוף את זה שהוא דאג לך, אבל אחרי ארבע שנים בבית לקפוץ ישר למשמרת מלאה מול לקוחות זה גדול עליך,
לפחות לכרגע. אתה יכול להציע לבוא מחר רק לשעתיים ניסיון מאחורה רק לסדר ארגזים ולראות איך אתה מרגיש.
אם אתה מרגיש שגם שעתיים כאלה הולכות לפרק אותך תגיד לו את זה עכשיו ותסביר שאתה חייב להתחיל ממשהו הרבה יותר הדרגתי לפני עבודה רגילה. הבריאות שלך קודמת.
תקפוץ למים. אם אתה רואה שזה עושה לך רע תפסיק.
גם לי יש בעיות שממש גרמו לי לפחד לעבוד ועבדתי וזה אכן עשה לי עוד יותר רע אבל העיקר שניסיתי (:
גם לי יש בעיות שממש גרמו לי לפחד לעבוד ועבדתי וזה אכן עשה לי עוד יותר רע אבל העיקר שניסיתי (:
אתה בטיפול?
4 שנים זה כן זמן רציני והייתי מאחלת לך לצאת מזה. וכדי לצאת מזה צריך לעשות צעד. כי אם זה ימשך עוד יהיה הרבה יותר קשה לצאת מזה. זה קשה גם עכשיו אבל יש לך הזדמנות לשבור את המעגל.
גם אני סבלתי מחרדה חברתית וגם ניסיתי להבין עם עצמי מה השורש של זה,
טראומות, בושה עמוקה (וממה למה איך וכמה), וגם הבנתי קצת יותר בני אדם וכך ירד לי הערך של דעתם. רוב האנשים מרוכזים בעצמם והרבה לא בעלי עומק רגשי.
למרות שכשהייתה לי את החרדה החברתית גם אם לא הערכתי את השכל או האפי של האנשים עדיין פחדתי מהם ברמות והרגשתי כאילו הם מעליי.
אבל זה תהליך.
אני חושבת שכדאי לך לנסות, וכל פעם שאתה מרגיש לחץ ופחד תזכיר לעצמך שאתה עושה את זה בשביל עצמך, בשביל לצאת מה עגל שנקלעת אליו, שמגיע לך חיים טובים מתפקדים וחברתיים. שאתה אדם בדיוק כמו כל מי שאתה פוחד ממנו.
4 שנים זה כן זמן רציני והייתי מאחלת לך לצאת מזה. וכדי לצאת מזה צריך לעשות צעד. כי אם זה ימשך עוד יהיה הרבה יותר קשה לצאת מזה. זה קשה גם עכשיו אבל יש לך הזדמנות לשבור את המעגל.
גם אני סבלתי מחרדה חברתית וגם ניסיתי להבין עם עצמי מה השורש של זה,
טראומות, בושה עמוקה (וממה למה איך וכמה), וגם הבנתי קצת יותר בני אדם וכך ירד לי הערך של דעתם. רוב האנשים מרוכזים בעצמם והרבה לא בעלי עומק רגשי.
למרות שכשהייתה לי את החרדה החברתית גם אם לא הערכתי את השכל או האפי של האנשים עדיין פחדתי מהם ברמות והרגשתי כאילו הם מעליי.
אבל זה תהליך.
אני חושבת שכדאי לך לנסות, וכל פעם שאתה מרגיש לחץ ופחד תזכיר לעצמך שאתה עושה את זה בשביל עצמך, בשביל לצאת מה עגל שנקלעת אליו, שמגיע לך חיים טובים מתפקדים וחברתיים. שאתה אדם בדיוק כמו כל מי שאתה פוחד ממנו.
אנונימית
שואל השאלה:
כרגע יש לי תורים לטיפולים הכל יסתדר אבל כרגע אני לא מוכן לצאת לעבוד אין סיכוי אין
כרגע יש לי תורים לטיפולים הכל יסתדר אבל כרגע אני לא מוכן לצאת לעבוד אין סיכוי אין
אנונימי