בכיתה ח עשיתי את הקורס של העזרה ראשונה ואז רציתי להמשיך לעשות את הקורס המשך של מדא בכיתה ט אבל אבא שלי לא הרשה לי כי הוא אמר לי שזה יהיה עמוס מידי (אפילו שזה לא נכון כי כל מה שעשיתי זה ליהיות בטלפון כל היום אבל עזבו זה לא משנה) ויש בכיתה שלי 3 בנות שהן המשיכו לזה ועכשיו מתנדבות במדא (כיתה י') וכאילו אני מקנאה כל כך מאז כיתה ט, וקשה לי לשמוע את הסיפורים שלהם מההתנדבות ולראות אותם עושות דברים שקשורים למדא וכאילו זה לא רק הם, כל אמבלונס שאני רואה בכביש או מתנדב מדא שאני רואה ברחוב רק מזכיר לי עד כמה אני רוצה את זה והקנאה והרצון מעצבנים אותי וכאילו כזה סוג של אוכלים אותי מבפנים יש לכם עצות מה לעשות?