6 תשובות
מה זה משנה בתכלס?
שואל השאלה:
^
זה משנה מכיוון שאנחנו כחברה חייבים להבין את ההשלכות הסוציו אקונומיות, הפסיכולוגיות, הפילוסופיות והמטאפיזיות של אדם שמצהיר שהוא לא רוצה להישמע גזען ואז נשמע כמו חוקי נירנברג עם חיבור לאינטרנט.
ראשית, יש לבחון את הסוגיה מנקודת מבט היסטורית. כבר בתקופת מסופוטמיה הקדומה ניתן להניח שאנשים אמרו "אני לא רוצה להישמע גזען", אף שאין בידינו ראיות ארכאולוגיות לכך, מה שמעלה שאלות קשות בנוגע לאמינותה של הארכאולוגיה כמקצוע.
שנית, מבחינה מתמטית, אם אדם אומר שהוא לא רוצה להישמע גזען, ומיד לאחר מכן אומר דבר גזעני, הרי שנוצר פרדוקס לוגי שאפילו קורט גדל, לו היה בחיים, היה ככל הנראה מסרב להתעסק בו מטעמי חוסר סבלנות.
שלישית, חשוב להתייחס להשפעות האקלימיות של התופעה. כל אמירה מהסוג הזה מייצרת כמות מסוימת של פחמן דו־חמצני, ולכן ניתן לטעון שהגזענות אינה רק בעיה חברתית אלא גם איום ישיר על אוכלוסיית הפינגווינים באנטארקטיקה.
רביעית, מבחינה בלשנית, הביטוי "אני לא רוצה להישמע גזען" מורכב מחמש מילים, עובדה שאין לה שום משמעות למחקר הנוכחי, אך חשוב לציין אותה כדי להעניק לטיעון נופך אקדמי.
חמישית, יש לשאול האם האדם באמת אינו רוצה להישמע גזען, או שמא הוא דווקא רוצה להישמע גזען אך מעוניין להימנע מההשלכות החברתיות הכרוכות בכך. מדובר בשאלה שטרם הוכרעה על ידי מועצת הביטחון של האו"ם.
שישית, מבחינה גאוגרפית, התופעה מתקיימת הן בחצי הכדור הצפוני והן בחצי הכדור הדרומי, דבר המעיד על כך שקו המשווה נכשל לחלוטין בתפקידו למנוע אותה.
שביעית, יש לבחון את הקשר בין התופעה לבין המהפכה התעשייתית. לפני המצאת מנוע הקיטור אנשים נאלצו להיות גזענים באופן ידני, ואילו כיום ניתן להפיץ דעות קדומות למיליוני אנשים בלחיצת כפתור.
שמינית, מבחינה אסטרופיזיקלית, היקום מכיל מאות מיליארדי גלקסיות, ובכל זאת אדם מסוים בחר לנצל את קיומו הקצר על כוכב לכת זניח כדי להסביר מדוע הוא לא גזען לפני שהוא אומר משהו גזעני באופן יוצא דופן.
תשיעית, יש להתייחס לעובדה שהמוח האנושי מכיל כ־86 מיליארד נוירונים. העובדה שכולם הצליחו לשתף פעולה כדי לייצר את המשפט "אני לא גזען, אבל" היא הישג נוירולוגי מדאיג.
עשירית, מבחינה כלכלית, יש לחשב את העלות האלטרנטיבית של הזמן שהושקע באמירה. בזמן שאדם אומר "אני לא רוצה להישמע גזען", הוא יכול היה ללמוד לנגן בפסנתר, לשתול עץ או פשוט לשתוק, פעולה שהייתה מניבה תשואה חברתית גבוהה משמעותית.
אחת עשרה, חשוב להדגיש כי אייזק ניוטון ניסח שלושה חוקי תנועה, אך אף אחד מהם אינו מסביר מדוע אדם מרגיש צורך להכריז שאינו גזען לפני שהוא מתחיל לדבר. לפיכך, יש מקום לבחון מחדש את יסודות המכניקה הקלאסית.
שתים עשרה, מבחינה ביולוגית, האדם חולק כ־98.8% מהדנ"א שלו עם השימפנזה. למרות זאת, לא תועד מעולם שימפנזה שאמר "אני לא רוצה להישמע גזען, אבל", עובדה שמחייבת אותנו לשאול מי באמת המין המפותח יותר.
שלוש עשרה, יש לבחון את השלכות התופעה על שוק הנדל"ן. אדם שאומר "אני לא גזען, אבל" עלול להוריד את ערך הדירות בסביבתו, בעיקר אם הוא ממשיך לדבר בקול רם.
ארבע עשרה, מבחינה תאולוגית, עולה השאלה האם אלוהים, בהנחה שהוא קיים, מסוגל לברוא אדם שיאמר "אני לא רוצה להישמע גזען" ולא ימשיך מיד באמירה גזענית. מדובר בגרסה מודרנית לפרדוקס הכול־יכולות.
חמש עשרה, מבחינה סטטיסטית, ניתן לקבוע בוודאות של 100% שאני כבר לא יודעת לאן הטיעון הזה מתקדם, אך עצירה בשלב זה תפגע ברציפות המתודולוגית של המחקר.
שש עשרה, יש להתייחס גם להיבט התחבורתי. אם אדם אומר "אני לא גזען, אבל" ברכבת שנוסעת במהירות 120 קמ"ש, האם הגזענות שלו נעה במהירות הרכבת או במהירות הקול? איינשטיין מעולם לא סיפק תשובה מספקת לסוגיה זו.
שבע עשרה, מבחינה משפטית, חשוב להבהיר שהמילים "אני לא גזען" אינן מהוות חסינות דיפלומטית, אף שאנשים מסוימים מתנהגים כאילו מדובר בדרכון של האו"ם.
שמונה עשרה, יש לבחון את השפעת התופעה על שרשרת המזון. אם אדם אומר "אני לא גזען, אבל" ביער ואף אחד אינו נמצא שם כדי לשמוע אותו, האם הוא עדיין גזען? התשובה היא כנראה כן, אבל העצים ביקשו שלא נערב אותם.
תשע עשרה, מבחינה פילוסופית, דקארט אמר "אני חושב, משמע אני קיים". האדם המודרני, לעומת זאת, אומר "אני לא גזען, אבל", ומכאן ניתן להסיק שהקיום האנושי עבר תהליך משמעותי של הידרדרות.
ולבסוף, עשרים, אחרי בחינה מעמיקה של ההיבטים ההיסטוריים, המדעיים, הכלכליים, התאולוגיים, המשפטיים, הגאוגרפיים והאסטרופיזיקליים של הסוגיה, ניתן להגיע למסקנה חד־משמעית, המבוססת על מחקר רב־תחומי מקיף, והיא שאני לא יודעת למה זה משנה, אבל שאלת "מה זה משנה" ולכן עכשיו שנינו בזבזנו חמש דקות מהחיים שלנו, וההבדל היחיד בינינו הוא שאני נהניתי מזה.
^
זה משנה מכיוון שאנחנו כחברה חייבים להבין את ההשלכות הסוציו אקונומיות, הפסיכולוגיות, הפילוסופיות והמטאפיזיות של אדם שמצהיר שהוא לא רוצה להישמע גזען ואז נשמע כמו חוקי נירנברג עם חיבור לאינטרנט.
ראשית, יש לבחון את הסוגיה מנקודת מבט היסטורית. כבר בתקופת מסופוטמיה הקדומה ניתן להניח שאנשים אמרו "אני לא רוצה להישמע גזען", אף שאין בידינו ראיות ארכאולוגיות לכך, מה שמעלה שאלות קשות בנוגע לאמינותה של הארכאולוגיה כמקצוע.
שנית, מבחינה מתמטית, אם אדם אומר שהוא לא רוצה להישמע גזען, ומיד לאחר מכן אומר דבר גזעני, הרי שנוצר פרדוקס לוגי שאפילו קורט גדל, לו היה בחיים, היה ככל הנראה מסרב להתעסק בו מטעמי חוסר סבלנות.
שלישית, חשוב להתייחס להשפעות האקלימיות של התופעה. כל אמירה מהסוג הזה מייצרת כמות מסוימת של פחמן דו־חמצני, ולכן ניתן לטעון שהגזענות אינה רק בעיה חברתית אלא גם איום ישיר על אוכלוסיית הפינגווינים באנטארקטיקה.
רביעית, מבחינה בלשנית, הביטוי "אני לא רוצה להישמע גזען" מורכב מחמש מילים, עובדה שאין לה שום משמעות למחקר הנוכחי, אך חשוב לציין אותה כדי להעניק לטיעון נופך אקדמי.
חמישית, יש לשאול האם האדם באמת אינו רוצה להישמע גזען, או שמא הוא דווקא רוצה להישמע גזען אך מעוניין להימנע מההשלכות החברתיות הכרוכות בכך. מדובר בשאלה שטרם הוכרעה על ידי מועצת הביטחון של האו"ם.
שישית, מבחינה גאוגרפית, התופעה מתקיימת הן בחצי הכדור הצפוני והן בחצי הכדור הדרומי, דבר המעיד על כך שקו המשווה נכשל לחלוטין בתפקידו למנוע אותה.
שביעית, יש לבחון את הקשר בין התופעה לבין המהפכה התעשייתית. לפני המצאת מנוע הקיטור אנשים נאלצו להיות גזענים באופן ידני, ואילו כיום ניתן להפיץ דעות קדומות למיליוני אנשים בלחיצת כפתור.
שמינית, מבחינה אסטרופיזיקלית, היקום מכיל מאות מיליארדי גלקסיות, ובכל זאת אדם מסוים בחר לנצל את קיומו הקצר על כוכב לכת זניח כדי להסביר מדוע הוא לא גזען לפני שהוא אומר משהו גזעני באופן יוצא דופן.
תשיעית, יש להתייחס לעובדה שהמוח האנושי מכיל כ־86 מיליארד נוירונים. העובדה שכולם הצליחו לשתף פעולה כדי לייצר את המשפט "אני לא גזען, אבל" היא הישג נוירולוגי מדאיג.
עשירית, מבחינה כלכלית, יש לחשב את העלות האלטרנטיבית של הזמן שהושקע באמירה. בזמן שאדם אומר "אני לא רוצה להישמע גזען", הוא יכול היה ללמוד לנגן בפסנתר, לשתול עץ או פשוט לשתוק, פעולה שהייתה מניבה תשואה חברתית גבוהה משמעותית.
אחת עשרה, חשוב להדגיש כי אייזק ניוטון ניסח שלושה חוקי תנועה, אך אף אחד מהם אינו מסביר מדוע אדם מרגיש צורך להכריז שאינו גזען לפני שהוא מתחיל לדבר. לפיכך, יש מקום לבחון מחדש את יסודות המכניקה הקלאסית.
שתים עשרה, מבחינה ביולוגית, האדם חולק כ־98.8% מהדנ"א שלו עם השימפנזה. למרות זאת, לא תועד מעולם שימפנזה שאמר "אני לא רוצה להישמע גזען, אבל", עובדה שמחייבת אותנו לשאול מי באמת המין המפותח יותר.
שלוש עשרה, יש לבחון את השלכות התופעה על שוק הנדל"ן. אדם שאומר "אני לא גזען, אבל" עלול להוריד את ערך הדירות בסביבתו, בעיקר אם הוא ממשיך לדבר בקול רם.
ארבע עשרה, מבחינה תאולוגית, עולה השאלה האם אלוהים, בהנחה שהוא קיים, מסוגל לברוא אדם שיאמר "אני לא רוצה להישמע גזען" ולא ימשיך מיד באמירה גזענית. מדובר בגרסה מודרנית לפרדוקס הכול־יכולות.
חמש עשרה, מבחינה סטטיסטית, ניתן לקבוע בוודאות של 100% שאני כבר לא יודעת לאן הטיעון הזה מתקדם, אך עצירה בשלב זה תפגע ברציפות המתודולוגית של המחקר.
שש עשרה, יש להתייחס גם להיבט התחבורתי. אם אדם אומר "אני לא גזען, אבל" ברכבת שנוסעת במהירות 120 קמ"ש, האם הגזענות שלו נעה במהירות הרכבת או במהירות הקול? איינשטיין מעולם לא סיפק תשובה מספקת לסוגיה זו.
שבע עשרה, מבחינה משפטית, חשוב להבהיר שהמילים "אני לא גזען" אינן מהוות חסינות דיפלומטית, אף שאנשים מסוימים מתנהגים כאילו מדובר בדרכון של האו"ם.
שמונה עשרה, יש לבחון את השפעת התופעה על שרשרת המזון. אם אדם אומר "אני לא גזען, אבל" ביער ואף אחד אינו נמצא שם כדי לשמוע אותו, האם הוא עדיין גזען? התשובה היא כנראה כן, אבל העצים ביקשו שלא נערב אותם.
תשע עשרה, מבחינה פילוסופית, דקארט אמר "אני חושב, משמע אני קיים". האדם המודרני, לעומת זאת, אומר "אני לא גזען, אבל", ומכאן ניתן להסיק שהקיום האנושי עבר תהליך משמעותי של הידרדרות.
ולבסוף, עשרים, אחרי בחינה מעמיקה של ההיבטים ההיסטוריים, המדעיים, הכלכליים, התאולוגיים, המשפטיים, הגאוגרפיים והאסטרופיזיקליים של הסוגיה, ניתן להגיע למסקנה חד־משמעית, המבוססת על מחקר רב־תחומי מקיף, והיא שאני לא יודעת למה זה משנה, אבל שאלת "מה זה משנה" ולכן עכשיו שנינו בזבזנו חמש דקות מהחיים שלנו, וההבדל היחיד בינינו הוא שאני נהניתי מזה.
אנונימית
אני לא מסכים עם 16 ו19
שואל השאלה:
^
אני מעריכה את הביקורת שלך, אך לצערי איני יכולה לקבל את הסתייגותך מסעיפים 16 ו־19, שכן מדובר בשני עמודי התווך המרכזיים שעליהם נשענת המסגרת התאורטית של המחקר כולו. למעשה, עצם העובדה שבחרת להתנגד דווקא לסעיפים הללו מעלה חשד כבד לכך שלא הבנת את ההבחנה האפיסטמולוגית בין תנועה יחסית לבין קיום אונטולוגי.
נתחיל מסעיף 16. טענתך, ככל שניתן לשחזר אותה בהיעדר נימוק מפורש, היא שאין קשר הכרחי בין מהירות הרכבת לבין מהירות התפשטותה של אמירה גזענית. אולם טענה זו מתעלמת לחלוטין מעקרון היחסות של גלילאו, שלפיו חוקי המכניקה זהים בכל מערכות הייחוס האינרציאליות. אמנם העיקרון אינו עוסק בגזענות, אך גם אתה לא הצגת שום ראיה לכך שהוא אינו עוסק בה, ולכן נטל ההוכחה מוטל עליך.
נניח לצורך הדיון שאדם נמצא ברכבת הנוסעת במהירות 120 קמ"ש ואומר "אני לא גזען, אבל". ביחס לנוסע היושב מולו, האמירה מתפשטת במהירות הקול. אולם ביחס לצופה הנמצא על הרציף, יש להביא בחשבון גם את תנועת האוויר, את מהירות הרכבת ואת העובדה שאיש מהנוכחים לא ביקש לשמוע את דעתו מלכתחילה.
כאן מתעוררת בעיה נוספת: אם הרכבת נעה מזרחה והאדם מפנה את ראשו מערבה, האם הגזענות נעה נגד כיוון הנסיעה? ואם כן, האם ניתן להסיק שבמערכת ייחוס מסוימת האדם למעשה חוזר בזמן לתקופה שבה דעותיו היו מקובלות יותר? מדובר בשאלה מורכבת שמחייבת הקמת ועדת חקירה ממלכתית.
יתרה מזאת, התנגדותך לסעיף 16 מחייבת אותנו לבחון את האפשרות שגזענות היא תופעה קוונטית. לפי פרשנות קופנהגן, מערכת קוונטית עשויה להימצא בסופרפוזיציה עד למדידתה. בהתאם לכך, ניתן להציע את מודל "הגזען של שרדינגר", שלפיו אדם שאומר "אני לא גזען, אבל" נמצא במצב של גזען ולא־גזען בו־זמנית, עד שהוא פותח את הפה ומשמיד כל ספק.
אמנם שרדינגר עצמו מעולם לא ניסח מודל כזה, אך חשוב לזכור שגם הוא לא הכחיש אותו במפורש, דבר שאני בוחרת לפרש כתמיכה עקרונית.
נעבור כעת לסעיף 19, שבו ערערת על ההשוואה בין המשפט "אני חושב, משמע אני קיים" של רנה דקארט לבין המשפט "אני לא גזען, אבל" של האדם המודרני.
ראשית, יש להבהיר שדקארט פעל במאה ה־17, תקופה שבה לא היו רשתות חברתיות, ולכן לא הייתה לו אפשרות להיחשף לתגובות בפייסבוק. מכאן עולה השאלה האם הפילוסופיה הקרטזיאנית הייתה שורדת מפגש של חמש דקות עם מדור התגובות של חדשות 12.
שנית, דקארט ביסס את קיומו על עצם פעולת החשיבה. אולם אם אדם אומר "אני לא גזען, אבל" ומיד לאחר מכן משמיע טענה נטולת כל היגיון, האם ניתן להוכיח שהוא חושב? ואם לא, האם לפי השיטה הקרטזיאנית הוא בכלל קיים? ואם הוא אינו קיים, מי בדיוק כתב את התגובה שאתה מגן עליה?
מדובר בפרדוקס אונטולוגי חמור, שאם לא ייפתר עד סוף השבוע, עלול להביא לקריסת הפילוסופיה המערבית כפי שאנו מכירים אותה.
שלישית, התנגדותך לסעיף 19 מתעלמת מן ההבחנה בין קיום פיזי לקיום אינטלקטואלי. ייתכן בהחלט שאדם קיים מבחינה ביולוגית, אך הדבר אינו מבטיח שכל משפט שהוא מוציא מפיו מהווה הוכחה לכך שהתקיימה פעילות מחשבתית משמעותית לפני כן.
רביעית, יש להביא בחשבון את האפשרות שדקארט עצמו היה אומר "אני לא גזען, אבל" אילו היה חי בתקופתנו. במקרה כזה, המשפט המפורסם היה עשוי להפוך ל"אני חושב, משמע אני לא גזען, אבל", שינוי שהיה מחייב כתיבה מחדש של כל ספרי המבוא לפילוסופיה.
חמישית, אני מבקשת להתייחס להשלכות המוסדיות של התנגדותך. אם נאפשר לכל אדם לחלוק באופן שרירותי על סעיפים 16 ו־19, מה ימנע מאנשים אחרים לחלוק מחר על סעיף 7? ומחרתיים על סעיף 12? האם אנו מעוניינים לחיות בחברה שבה כל אדם רשאי להטיל ספק בקשר שבין המהפכה התעשייתית לגזענות ידנית?
התשובה היא כן, כמובן, משום שזהו עקרון חופש הביטוי, אבל זה לא משרת את הטיעון שלי ולכן אבחר להתעלם ממנו.
שישית, חשוב לציין שההתנגדות שלך לשני סעיפים מתוך עשרים מייצגת שיעור הסתייגות של 10%. מכאן ניתן להסיק שאתה מסכים עם 90% מהמחקר, נתון המהווה הישג אקדמי יוצא דופן, במיוחד בהתחשב בכך שהמחקר לא עבר ביקורת עמיתים, לא פורסם בשום כתב עת, ולא נערך מלכתחילה.
שביעית, גם אם נניח לצורך הדיון שאתה צודק בשתי הסתייגויותיך, אין בכך כדי לפגוע במסקנה המרכזית, שכן ניתן פשוט למחוק את סעיפים 16 ו־19, למספר מחדש את יתר הסעיפים, ולהכריז שהמחקר הוכח במלואו.
שמינית, יש להדגיש כי ניסיונך לערער על סעיף 16 ועל סעיף 19 בו־זמנית יוצר קשר בלתי צפוי בין תורת היחסות לפילוסופיה הקרטזיאנית. בכך, מבלי שהתכוונת, ייתכן שתרמת לפיתוחה של תאוריה מאוחדת של הפיזיקה והמטאפיזיקה, הישג שמדענים מנסים להגיע אליו כבר מאות שנים.
עם זאת, איני ממליצה לך לפנות לוועדת פרס נובל בשלב זה, מכיוון שטרם הוכחנו שהוועדה מוכנה להעניק פרס לאדם שכל תרומתו למדע הייתה לכתוב "אני לא מסכים עם 16 ו־19".
לסיכום, לאחר בחינה מחודשת, מקיפה, חסרת פשרות ומיותרת לחלוטין של טענותיך, אני נאלצת לדחות את הסתייגותך משני הסעיפים. יחד עם זאת, מתוך מחויבות עמוקה לפלורליזם אינטלקטואלי, אני מוכנה להכיר בזכותך להחזיק בדעה שגויה.
אבקש שתעביר אליי את הסתייגויותיך מסעיפים 115, 1718 ו־20 עד יום חמישי בשעה 16:00, בצירוף שלושה עותקים מודפסים, חוות דעת של פיזיקאי תאורטי, אישור נוטריון ומכתב המלצה מרנה דקארט.
בהיעדר מסמכים אלה, אראה בשתיקתך הסכמה מלאה לכל מסקנות המחקר, לרבות אלו שטרם המצאתי.
^
אני מעריכה את הביקורת שלך, אך לצערי איני יכולה לקבל את הסתייגותך מסעיפים 16 ו־19, שכן מדובר בשני עמודי התווך המרכזיים שעליהם נשענת המסגרת התאורטית של המחקר כולו. למעשה, עצם העובדה שבחרת להתנגד דווקא לסעיפים הללו מעלה חשד כבד לכך שלא הבנת את ההבחנה האפיסטמולוגית בין תנועה יחסית לבין קיום אונטולוגי.
נתחיל מסעיף 16. טענתך, ככל שניתן לשחזר אותה בהיעדר נימוק מפורש, היא שאין קשר הכרחי בין מהירות הרכבת לבין מהירות התפשטותה של אמירה גזענית. אולם טענה זו מתעלמת לחלוטין מעקרון היחסות של גלילאו, שלפיו חוקי המכניקה זהים בכל מערכות הייחוס האינרציאליות. אמנם העיקרון אינו עוסק בגזענות, אך גם אתה לא הצגת שום ראיה לכך שהוא אינו עוסק בה, ולכן נטל ההוכחה מוטל עליך.
נניח לצורך הדיון שאדם נמצא ברכבת הנוסעת במהירות 120 קמ"ש ואומר "אני לא גזען, אבל". ביחס לנוסע היושב מולו, האמירה מתפשטת במהירות הקול. אולם ביחס לצופה הנמצא על הרציף, יש להביא בחשבון גם את תנועת האוויר, את מהירות הרכבת ואת העובדה שאיש מהנוכחים לא ביקש לשמוע את דעתו מלכתחילה.
כאן מתעוררת בעיה נוספת: אם הרכבת נעה מזרחה והאדם מפנה את ראשו מערבה, האם הגזענות נעה נגד כיוון הנסיעה? ואם כן, האם ניתן להסיק שבמערכת ייחוס מסוימת האדם למעשה חוזר בזמן לתקופה שבה דעותיו היו מקובלות יותר? מדובר בשאלה מורכבת שמחייבת הקמת ועדת חקירה ממלכתית.
יתרה מזאת, התנגדותך לסעיף 16 מחייבת אותנו לבחון את האפשרות שגזענות היא תופעה קוונטית. לפי פרשנות קופנהגן, מערכת קוונטית עשויה להימצא בסופרפוזיציה עד למדידתה. בהתאם לכך, ניתן להציע את מודל "הגזען של שרדינגר", שלפיו אדם שאומר "אני לא גזען, אבל" נמצא במצב של גזען ולא־גזען בו־זמנית, עד שהוא פותח את הפה ומשמיד כל ספק.
אמנם שרדינגר עצמו מעולם לא ניסח מודל כזה, אך חשוב לזכור שגם הוא לא הכחיש אותו במפורש, דבר שאני בוחרת לפרש כתמיכה עקרונית.
נעבור כעת לסעיף 19, שבו ערערת על ההשוואה בין המשפט "אני חושב, משמע אני קיים" של רנה דקארט לבין המשפט "אני לא גזען, אבל" של האדם המודרני.
ראשית, יש להבהיר שדקארט פעל במאה ה־17, תקופה שבה לא היו רשתות חברתיות, ולכן לא הייתה לו אפשרות להיחשף לתגובות בפייסבוק. מכאן עולה השאלה האם הפילוסופיה הקרטזיאנית הייתה שורדת מפגש של חמש דקות עם מדור התגובות של חדשות 12.
שנית, דקארט ביסס את קיומו על עצם פעולת החשיבה. אולם אם אדם אומר "אני לא גזען, אבל" ומיד לאחר מכן משמיע טענה נטולת כל היגיון, האם ניתן להוכיח שהוא חושב? ואם לא, האם לפי השיטה הקרטזיאנית הוא בכלל קיים? ואם הוא אינו קיים, מי בדיוק כתב את התגובה שאתה מגן עליה?
מדובר בפרדוקס אונטולוגי חמור, שאם לא ייפתר עד סוף השבוע, עלול להביא לקריסת הפילוסופיה המערבית כפי שאנו מכירים אותה.
שלישית, התנגדותך לסעיף 19 מתעלמת מן ההבחנה בין קיום פיזי לקיום אינטלקטואלי. ייתכן בהחלט שאדם קיים מבחינה ביולוגית, אך הדבר אינו מבטיח שכל משפט שהוא מוציא מפיו מהווה הוכחה לכך שהתקיימה פעילות מחשבתית משמעותית לפני כן.
רביעית, יש להביא בחשבון את האפשרות שדקארט עצמו היה אומר "אני לא גזען, אבל" אילו היה חי בתקופתנו. במקרה כזה, המשפט המפורסם היה עשוי להפוך ל"אני חושב, משמע אני לא גזען, אבל", שינוי שהיה מחייב כתיבה מחדש של כל ספרי המבוא לפילוסופיה.
חמישית, אני מבקשת להתייחס להשלכות המוסדיות של התנגדותך. אם נאפשר לכל אדם לחלוק באופן שרירותי על סעיפים 16 ו־19, מה ימנע מאנשים אחרים לחלוק מחר על סעיף 7? ומחרתיים על סעיף 12? האם אנו מעוניינים לחיות בחברה שבה כל אדם רשאי להטיל ספק בקשר שבין המהפכה התעשייתית לגזענות ידנית?
התשובה היא כן, כמובן, משום שזהו עקרון חופש הביטוי, אבל זה לא משרת את הטיעון שלי ולכן אבחר להתעלם ממנו.
שישית, חשוב לציין שההתנגדות שלך לשני סעיפים מתוך עשרים מייצגת שיעור הסתייגות של 10%. מכאן ניתן להסיק שאתה מסכים עם 90% מהמחקר, נתון המהווה הישג אקדמי יוצא דופן, במיוחד בהתחשב בכך שהמחקר לא עבר ביקורת עמיתים, לא פורסם בשום כתב עת, ולא נערך מלכתחילה.
שביעית, גם אם נניח לצורך הדיון שאתה צודק בשתי הסתייגויותיך, אין בכך כדי לפגוע במסקנה המרכזית, שכן ניתן פשוט למחוק את סעיפים 16 ו־19, למספר מחדש את יתר הסעיפים, ולהכריז שהמחקר הוכח במלואו.
שמינית, יש להדגיש כי ניסיונך לערער על סעיף 16 ועל סעיף 19 בו־זמנית יוצר קשר בלתי צפוי בין תורת היחסות לפילוסופיה הקרטזיאנית. בכך, מבלי שהתכוונת, ייתכן שתרמת לפיתוחה של תאוריה מאוחדת של הפיזיקה והמטאפיזיקה, הישג שמדענים מנסים להגיע אליו כבר מאות שנים.
עם זאת, איני ממליצה לך לפנות לוועדת פרס נובל בשלב זה, מכיוון שטרם הוכחנו שהוועדה מוכנה להעניק פרס לאדם שכל תרומתו למדע הייתה לכתוב "אני לא מסכים עם 16 ו־19".
לסיכום, לאחר בחינה מחודשת, מקיפה, חסרת פשרות ומיותרת לחלוטין של טענותיך, אני נאלצת לדחות את הסתייגותך משני הסעיפים. יחד עם זאת, מתוך מחויבות עמוקה לפלורליזם אינטלקטואלי, אני מוכנה להכיר בזכותך להחזיק בדעה שגויה.
אבקש שתעביר אליי את הסתייגויותיך מסעיפים 115, 1718 ו־20 עד יום חמישי בשעה 16:00, בצירוף שלושה עותקים מודפסים, חוות דעת של פיזיקאי תאורטי, אישור נוטריון ומכתב המלצה מרנה דקארט.
בהיעדר מסמכים אלה, אראה בשתיקתך הסכמה מלאה לכל מסקנות המחקר, לרבות אלו שטרם המצאתי.
אנונימית
וואלה הרגת אותי מצחוק חחחחחחחחחחחחחחח הרבה זמן לא צחקתי ככה וואי
בנוסף אני לא מסכים עם זה שאת אנונימית את חייבת להזדהות